חוקרי המגפה בישראל חלוקים: האם אנו בפתחו של גל חמישי או אולי כבר בעיצומו? עד כה התגלו בישראל 55 מקרים מאומתים של וריאנט האומיקרון ומקדם ההדבקה עלה מעל 1 - מה שמצביע על סכנת התפשטות חוזרת של הנגיף בישראל. מה ניתן ללמוד מלקחי העבר ואיך תיראה האסטרטגיה העתידית? N12 על ההבדלים בין הגל החמישי לעומת הגלים הקודמים, והמלצות המומחים להתמודדות עימו.
בשונה מהגלים הקודמים, הפעם ישראל פוגשת את המגפה כאשר 60% מהציבור כבר התחסנו נגד הנגיף. גם בתחום הטיפול בבתי החולים חלה התקדמות דרמטית: משך האשפוז התקצר, ונכון לעכשיו מספר המאושפזים נמוך יחסית - ועומד על כמאה בלבד. בידי צוותי המחקר והרפואה בישראל ובעולם כולו מצוי כבר ידע רב על הקורונה – מה שמאפשר קבלת החלטות שקולה יותר לעומת העבר.
ריבוי הידע בנושא, שנובע משורה ארוכה של מחקרים גדולים המבוצעים כל העת בישראל וברחבי העולם, מאפשר למערכת הבריאות אורך נשימה בנושא. מעבר לפיתוח החיסונים נגד הנגיף, הודיעה לאחרונה חברת פייזר כי אם תידרש לפתח חיסון חדש נגד האומיקרון – היא תוכל לעשות זאת בתוך כמה חודשים בלבד. יתרון משמעותי נוסף אשר עשוי, אולי, לצמצם את פגיעת הגל החמישי הוא התרופות נגד קורונה - מאז אוקטובר החלו קופות החולים להשתמש בתרופה רג'נרון - ועד היום 606 חולי קורונה במצב קל קיבלו את הטיפול שמבוסס על נוגדנים, כדי למנוע הידרדרות ואשפוזים עתידיים.
תרופות נוספות שעשויות לשנות את חוקי המשחק הן "מולניפירביר" של חברת מרק ו"פקסלוביד" של פייזר. תרופתה של מרק הוכחה כיעילה בהפחתת אשפוזים ותמותה בכ-30%, ועדיין נמצאת בתהליך קבלת אישור מה-FDA. התרופה של פייזר ניטלת ככדור, ומסוגלת, על פי המחקרים שהוצגו עד עתה, להפחית את הסיכון לאשפוז בכמעט 90%. התכשיר "אבושילד" של חברת אסטרהזניקה משמש גם כתרופה לחולי קורונה עם מחלה קלה עד בינונית. מנהל המזון והתרופות צפוי לאשר בשבועות הקרובים את התרופה לשימוש לאחר שהמחקר הוכיח הפחתה של 88% סיכוי להידרדרות או מוות בקרב חולים שטופלו עד שלושה ימים מהתוצאה החיובית.
יחד עם זאת, מחקרים מהעולם ומישראל מצביעים על ירידה דרמטית ביעילות החיסון מול וריאנט האומיקרון. פרופ' חגי לוין מהאוניברסיטה העברית ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור אמר ל-N12: "אנחנו במגפה עולמית שנמשכת ועלינו להתמודד איתה בקור רוח, במקצועיות ובראייה לטווח הרחוק. ימים יגידו אם אנחנו בגל חמישי, אבל הנחת העבודה צריכה להיות שתהיה עלייה בתחלואה. האסטרטגיה צריכה להיות מניעת תמותה ותחלואה קשה - בזמן שממשיכים לחיות. אסור להתמקד בצעדים קיצוניים וקצרי טווח, אלא במהלכים שישיגו תועלת לטווח הרחוק".
אז מה צריך לעשות עכשיו?
להערכתו של פרופ' לוין, המהלך הנכון כעת יהיה לדאוג לתשתיות הרפואיות לטווח הארוך: "הצעדים המומלצים הם חיזוק בתי החולים ומערך בריאות הציבור, הצבת ממוני קורונה בבתי הספר, הקמת יחידה אפידמיולוגית בנתב"ג ועידוד הציבור להתחסן ולשמור על היגיינה. לעומת זאת, צעדים דרסטיים כמו איכוני השב"כ או הגבלות מחמירות בגבולות לא מועילים ועלולים לגרום לנזק על ידי שחיקת אמון הציבור במקבלי ההחלטות. כיום צריכה להיות אסטרטגיה כוללת וארוכת טווח - הגישה הכוחנית לא עובדת".
מרבית הנדבקים החדשים הם ילדים ובני נוער, שבהם הכיסוי החיסוני הוא הנמוך ביותר. ד"ר יאן מיסקין, יועץ מחלות זיהומיות במחוז ירושלים של "כללית" וחבר הצוות לטיפול במגפות הסביר: "החיסון הצליח להוכיח את עצמו מול וריאנט דלתא, אבל כאשר וריאנט האומיקרון יהפוך לדומיננטי בישראל, יש חשש שהנוגדנים יוכחו כפחות יעילים. בישראל הוחלט ללכת בעקבות בריטניה ולאפשר מנת חיסון שלישית כבר שלושה חודשים לאחר המנה השנייה - כדי להעלות את רמת הנוגדנים".
התרופפות בהקפדה על ריחוק ומסכות
לדבריו של ד"ר מיסקין, יש התרופפות ציבורית בהקפדה על ריחוק ועטיית מסכות שעלולה לגרום לעלייה בהדבקות. "אנשים לא מפנימים עד כמה המסכות והריחוק החברתי מסייעים למניעת הדבקה", אמר. "סגירת שדה התעופה לא תעזור - וגם ארגון הבריאות העולמי לא ממליץ על אסטרטגיה של סגירת גבולות. במקרה קיצון - סגר שהוכח בעבר כיעיל, יוכל להיות אמצעי לצמצום התחלואה כמו במקרים הקודמים".
במערכת הבריאות פועלים כעת להעלאת נתוני ההתחסנות בקרב בני חמש ויותר, שנותרים נמוכים במיוחד. ד"ר מיסקין: "הנגיף מתפשט כעת בעקבות ילדים שנדבקים, מביאים את המחלה הביתה מבית הספר ועלולים להדביק את יתר בני המשפחה. לכן, צריך להתייחס למקור התפוצה של המחלה כעת במערכת החינוך ולעשות הכל כדי להעלות את מספרי המתחסנים בקרב בני חמש ויותר".