"אנחנו נותנים היום בוסטר למערכת הבריאות ולצוותים הרפואיים שנלחמים למען הבריאות שלנו", הצהיר לפני חודש וחצי ראש הממשלה נפתלי בנט. במסיבת עיתונאים שערך לצד מנהלי בתי החולים בישראל הוצגה תמונת מצב אופטימית. מאז חלפו פחות מחודשיים ובמחלקות הקורונה כבר מרימים דגל אדום: עם מחסור במכונת "אקמו" ובמיטות טיפול נמרץ, הצוותים הרפואיים מודים שהם נאלצים לבחור מי יזכה לאשפוז ומי לא יקבל את הטיפול הנדרש. בדיקת N12: מה מתוך הבטחות הממשלה התממש ואילו נותרו תלויות באוויר? כל הפרטים.
ההבטחה: הגדלת כוח האדם בבתי החולים
ראש הממשלה ושר הבריאות הבטיחו תוספת של 600 תקנים שיוקצו מיידית לבתי החולים הגריאטרים ולקופות החולים. לאחר 10 ימים תוספת של 100 תקני רופאים, 500 תקני אחיות ו-500 תקנים לעובדים פרא-רפואיים. בסוף אוגוסט היו אמורים להתווסף עוד 2,000 תקנים.
המציאות: רק תקנים מעטים נקלטו
התנאי לתוספות נתלה בהגעה לרף של יותר מאלף חולים במצב קשה, מה שבפועל לא התרחש. וכך למרות שמספר המונשמים דומה למה שנצפה בשיא המגפה ומספר החולים קשה לא יורד מ-700 במשך יותר מחודש, רק תקנים בודדים הועברו בפועל למחלקות. בבית החולים בילינסון למשל קלטו רק 10 רופאים ולא הצליחו לקלוט אחיות חדשות, שרובן נמצאות בהליכי סיום בחינת הרישוי.
פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, אמר ל-N12: "ההבטחות שניתנו על ידי ראש הממשלה יעזרו לנו רק בגל הבא. עד שנכשיר את הרופאים יעבור זמן, אין מספיק אחיות שאפשר לקלוט אותם והתקנים שמצטרפים למערכת הובטחו כתנאי של פעימות בהתאם למספר החולים במצב קשה. לכן הקליטה עד עכשיו הם של תקנים מעטים מאוד. אי אפשר לחכות לקטסטרופה ורק אז להגיד נוסיף תקנים - אלא לאפשר כבר עכשיו את תוספת כוח האדם כדי שנוכל להתכונן לגל הבא. ברור לנו שלא נרצה להגיע שוב למצב שאנו נמצאים בו היום. אם היו לנו יותר מיטות טיפול נמרץ - ברור שהיינו יכולים למנוע חלק ממקרי התמותה".
ההבטחה: הרחבת המחלקות הגריאטריות
המציאות: אין שינוי בגודל המחלקות הגריאטריות שקולטות אליהן חולי קורונה במצב מורכב.
ד"ר קובי חביב, מנכ"ל בית החולים הגריאטרי-שיקומי "הרצוג" בירושלים, אמר: "עד לרגע זה לא היה שום שינוי במצב המחלקות הגריאטריות. לא קיבלנו תוספות של תקציב או של כוח אדם. במשרד הבריאות מודעים ליכולות שלנו ואם נקבל את התמיכה נוכל להגדיל את יכולות האשפוז והטיפול בצורה משמעותית. ככל הידוע לי אין מחלקות קורונה גריאטריות שקיבלו תמיכה לאחרונה".
ד"ר חביב הסביר כי המצב הכי קריטי הוא במחלקות הסיעוד המורכב, "שם אנשים ממש אומללים", אמר. "אלו מחלקות הפסדיות ואף בית חולים לא מעוניין להתקרב לזה כי זו פגיעה פיננסית ישירה למוסדות הרפואיים. אבל זה הדבר החשוב והנדרש ביותר עבור הציבור: בתחום הסיעוד המורכב אנשים ממש מתחננים למיטת אשפוז. המשפחות פונות אליי וזה קורע את הלב. על המדינה לתקצב אותנו בצורה הוגנת כדי שלא נגיע לגירעונות חריפים. לא הייתי רוצה למצוא את עצמי כמו בתי החולים הציבוריים שהיו צריכים לשבות מול הכנסת כדי לזכות בתשומת לב מהמדינה".
ההבטחה: חיזוק מערך האשפוז הביתי
המציאות: באגף הרפואה בצה"ל הקימו מערך אשפוז בית שעד היום קלט רק חולים בודדים.
בקופות החולים מדווחים על מאמצים להעביר חולים נוספים לאשפוז הביתי - אלא שזה נעשה על דעתם ולא בעקבות תוספת תקציבית או של כוח אדם. אומנם יש חולי קורונה נוספים שמתאשפזים בביתם באמצעות עמותות פרטיות - אלא שהבטחת הממשלה נגעה להגדלת המערך הציבורי המוסדר.
ד"ר איתמר עופר, נשיא צבר רפואה שמספקת שירותי אשפוז בית לארבע קופות החולים, מסביר: " למעשה לא השתנה שום דבר מבחינת הממשלה - לא ניתנו תקציבים חדשים לנושא או המוטיבציה הכלכלית לקופות. כ-30% מאשפוזי הבית אצלנו הם חולי קורונה. מתחילת השנה היו כ-4,000 מאושפזי בית, מתוכם החלק הארי אכן היה בחודשיים האחרונים. כ-1,200 חולי קורונה אושפזו בבתים בתקופה האחרונה ומי שדוחף לכך הן קופות החולים. יש לנו אפשרות לאשפז אפילו יותר: כדי להקטין את העומס על בתי החולים צריך להניח על השולחן את האפשרות לאשפוז בית של מאומתים כבר בשלבים הראשוניים של גילוי המחלה".
ההבטחה: תמיכה בקופות החולים
המציאות: התקציב לקופות החולים אכן הועבר.
בתחילת ספטמבר משרדי הבריאות והאוצר סיכמו על תוספת תקציבית של 60 מיליון שקלים בחודש לקופות החולים כתגבור תקציבי עבור הגל הרביעי. מיולי ועד אוקטובר יועבר מלוא הסכום לקופות שכולל 240 מיליון שקלים.