מחקר חדש שהתפרסם אתמול בלילה (בין רביעי לחמישי) במגזין הרפואה המוביל The New England Journal, מצא שההגנה החיסונית של מקבלי ה"בוסטר" גבוהה פי 10 מזו של אנשים שהתחסנו רק פעמיים.
המחקר החל ב- 30 ביולי 2021, היום בו החל מבצע החיסון ה-3 בישראל, ונמשך עד לסוף אוגוסט. הוא מבוסס על נתונים של יותר ממיליון ישראלים מעל גיל 60 שחולקו ל-2 קבוצות: מחוסנים ב-2 מנות, ומחוסנים ב-3. החוקרים גילו כי 12 יום לאחר קבלת מנת הדחף - שיעור הנדבקים והחולים קשה היה נמוך פי 10 ויותר בקבוצת מקבלי ה"בוסטר" בהשוואה לאלו שחוסנו רק פעמיים.
בסך הכל בקבוצה שלא התחסנה במנה 3 נרשמו 4,439 מאומתים ו-294 חולים קשים – לעומת 934 מאומתים ו-29 חולים קשים בקבוצה שהתחסנה ב"בוסטר".
החוקרים הסבירו כי הצורך במנת חיסון 3 נבע מ-2 סיבות עיקריות: הראשונה, זן הדלתא - הגרסה המדבקת יותר של נגיף הקורונה, שהראתה יכולת התחמקות טובה יותר מהמערכת החיסונית. השנייה – שחיקה ביעילות החיסון מאחר ורמת הנוגדנים פוחתת מאוד אחרי חצי שנה.
הסיכוי של מחוסנים ב-2 מנות להידבקות בדלתא עומד בימים אלו על מחצית (50%) לעומת מי שלא התחסן כלל. המחקר מצא כי מנת חיסון 3 מורידה את הסיכוי היחסי הזה עד ל-5%. כלומר – ה"בוסטר" מחזיר את ההגנה החיסונית לרמה של כ-95%.
מאחורי המחקר עומדים צוות חוקרים ממכון ויצמן, הטכניון, האוניברסיטה העברית, מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא ומכון KI, וכמו כן משרד הבריאות. הם העלו את השאלה – מדוע באחת מהמדינות ששיעור ההתחסנות בהן הוא מהגבוהים בעולם, מתמודדים עם רמות תחלואה מהגבוהות בעולם?
החוקרים הציגו את תמונת המצב בישראל על פי ציר זמן: בחודש ינואר 2021 שיעורי התחלואה בארץ היו כ-900 מאומתים ביום לכל מיליון תושבים. לאחר 3 חודשים, בסוף מרץ 2021, יותר מחצי מהישראלים התחסנו ב-2 מנות חיסון של "פייזר – כתוצאה מכך ביוני 2021 שיעור התחלואה מנה פחות מ-2 מקרים ביום לכל מיליון תושבים. לאחר מכן, באוגוסט 2021 הגיע "הגל הרביעי" ובישראל נמצאו יותר מ-10 אלף חולים מאומתים מדי יום, ובבתי החולים נרשמו יותר מ-600 חולים קשה.
בשבועות שחלפו מאז תחילת מבצע חיסוני ה"בוסטר", כמעט 3 מיליון ישראלים התייצבו לקבל את מנת הדחף – ובמחקר כותבים ש"נראה כי גל התחלואה הגדול נבלם".
השאלה הבאה שמעלים החוקרים היא "מהי מידת היעילות ארוכת הטווח של מנה 3 של החיסון – אל מול זן הדלתא ואל מול וריאנטים עתידיים?" תשובתם היא שרק מחקרים עתידיים יוכלו לקבוע זאת.