קבינט הקורונה התכנס היום (רביעי) לדון בהטלת הגבלות נוספות על האוכלוסייה עקב העלייה בתחלואה בקורונה בשבועות האחרונים. הדיון נערכת בצל הערכת משרד הבריאות, לפיה בתוך כשבוע נגיע ל-1,000 מאומתים חדשים ביממה. בתום דיון הקבינט, סיכמו שר הבריאות הורוביץ וראש הממשלה בנט שיש להטיל חובת בידוד על כל הנוחתים בנתב"ג - זאת עד שיציגו בדיקת קורונה שלילית. נדגיש כי הנחייה זו צפויה להיכנס לתוקף בעוד כמה ימים כדי לתת לציבור זמן להיערך.
עוד סוכם במהלך הדיון על יישום אסטרטגיה של "בלימה רכה", שתחייב נטילת סיכונים מסוימים. במכלול השיקולים, לרבות הכלכליים, מדובר באיזון המתבקש. מומחים שהיו בדיון אמרו כי שולי הביטחון של ישראל רחבים מספיק, וכן טענו שיש לפחות עוד 7 שבועות עד שיורגש לחץ כלשהו בבתי החולים.
אלה ההחלטות שקבינט הקורונה קיבל:
1. הגברת מבצע החיסונים הארצי.
2. הגברת מאמצי ההסברה לציבור, בדגש על קריאה להתחסנות, עטיית מסיכות ושמירת מרחק פיזי.
3. קיום בדיקות מהירות בכניסה למוסדות גריאטריים.
4. ביצוע בדיקות קורונה מהירות בקייטנות ובמחנות קיץ (מעל 100 משתתפים)
5. חובת בידוד עד לקבלת תשובה מבדיקה בחזרה מחו"ל.
6. במטרה להגביר את שיתוף הפעולה של הציבור באכיפת הבידוד - משרד הבריאות יקיים עבודת מטה לבחינת קיצור ימי הבידוד.
מאחר שהקבינט הסמיך את רה"מ ושר הבריאות לקבל החלטות שוטפות למימוש האסטרטגיה שנקבעה - קבעו בנט והורוביץ שכל מי שחוזר מחו"ל ישהה בבידוד עד לקבלת בדיקת קורונה שלילית. כיום, התוצאות ההתחייבות לקבלת תוצאות לבדיקת הקורונה שנערכת בנחיתה היא על 24-48 שעות, אך יש כאלה שעדיין ממתינים זמן רב עד לקבלת התשובה.
כמו כן, המדינה היא זו שתממן את הבדיקות המהירות, אך זה לא ייכנס לתוקף באופן מיידי - אלא בעוד שבוע-עשרה ימים לפחות.
ההחלטה התקבלה ברקע המשך המגמה המתונה של עלייה בתחלואה הקשה בבתי החולים שנמשכה גם היום, עם 40 מאושפזים במצב קשה. לפני שבועיים עמד הנתון הזה על 22 חולים שמאושפזים במצב קשה. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה בנט: "העולם כרגע מתמודד עם גל עצום של זן הדלתא שמכה במדינות שונות. המטרה שלנו בממשלה היא להמשיך לנהל, ברוגע ועל בסיס מידע ועובדות, את המשך ההתמודדות מול הקורונה בכלל, וזן הדלתא בפרט. לאור הנתונים שיש לנו, אנחנו שואפים למקסימום הגנה על תושבי ישראל ועל בריאותם, לצד מינימום פגיעה כלכלית והפרעה לשגרת החיים".
"אנחנו נשתדל ככל האפשר להיות שקופים, להסביר לציבור למה אנחנו עושים, לתת התראה ארוכה מראש לפני מהלכים ולאפשר", הוסיף בנט. "במקום לסגור או לאסור ולהסביר מה לא, אנחנו נסביר איך כן, ככל האפשר. יש הצלחה גדולה לפרויקט החיסונים לבני הנוער - מעל 150,000 בני נוער בגילאי 12-16 שהתחסנו בימים האחרונים. אני קורא לכולם, לכל מי שלא התחסן - צאו להתחסן. המסכות עובדות. יש לנו אינדיקציות גם לשימוש נרחב במסכות וגם לאפקט. המסכות הן הכלי החזק ביותר להתמודד מול הקורונה מבלי לשלם מחירים".
בצל הדיון על צורך בהגבלות, פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל המחקר והפיתוח בבית החולים 'איכילוב' העריך בשיחה עם N12 כי בקרוב תהיה עלייה במדד החולים הקשים - ומוקדם להעריך עד כמה היא תהיה משמעותית: "ברור שצפויה להיות עליה בתחלואה הקשה - השאלה לאיזו רמה. ניסיון המגפה מלמד אותנו שככל שיש עלייה בתחלואה הכללית, תהיה עלייה גם בתחלואה הקשה".
בבריטניה סובלים כעת מהתפרצות משמעותית - וייתכן שניתן להסיק מהנתונים שמגיעים משם מסקנות גם לגבי הצפוי אצלנו: "בבריטניה נצפית עלייה מתונה במספר המאושפזים בבתי החולים בגלל קורונה. הממוצע השבועי עומד כעת על כ-2,000 מאושפזים חדשים, עלייה קלה מהמצב לפני כשבועיים אז הצטרפו בכל שבוע למחלקות במערכת הבריאות הבריטית כ-1,800 חולי קורונה", אומר פרופ' שפרכר. עם זאת, גם מספרים אלו רחוקים מאוד מהמאושפזים בשיא התחלואה לפני תחילת מבצע החיסון, אז הממוצע השבועי בבריטניה עמד על כ-32,000 איש שנזקקו לטיפול בבית חולים.
לדבריו של פרופ' שפרכר, מוקדם לנבא את מספר החולים במצב קשה שיגיעו לבתי החולים בישראל בעתיד: "כדי לנסח תחזית אנו מתבססים על נתוני עבר, ומכיוון שנתוני התחלואה הקשה כל כך נמוכים, אי אפשר להסתמך עליהם לחישוב תחזית. למשל, אם מספר החולים הקשים היומי עלה מאחד לשניים - לכאורה יש פה עלייה של מאה אחוזים - אך זו הטעיה".
"מה שבטוח - תהיה עלייה בתחלואה הקשה", אומר פרופ' שפרכר, "השאלה עד כמה היא תהיה דרמטית ומה עושים כדי למנוע יציאה מכלל שליטה. כרגע נראה שהגישה שננקטת מאוד מאוזנת. בלי למנוע מאנשים ללכת לעבודה או להרוג את חיי המסחר והתרבות. הדילמה שצריכה לעמוד כעת בפני מקבלי ההחלטות היא איך מתמרצים את הציבור הלא מחוסן לגשת ולהתחסן".