למרות שמרבית האוכלוסיה בישראל מחוסנת, סגר חזר להיות אפשרות שנמצאת על הפרק לקראת החגים הקרובים. בקבינט הקורונה דנו אמש (שלישי) בהחמרת הצעדים ונתוני התחלואה של השבועות הקרובים יהיו מכריעים בקבלת ההחלטה. האם בלימת התחלואה תוכל להיעשות כעת רק באמצעות סגר או שמחיר הפגיעה במשק כבד מדי? אלה הן הדילמות שקורעות כעת את מקבלי ההחלטות והמומחים המייעצים להם.

ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים של 'מגן ישראל' אמר ל-N12: "עד היום, הקורונה הפתיעה אותנו לחיוב ולשלילה. כעת אנו בהפתעה השלילית: למרות שיעור המחוסנים הגבוה, יש עלייה בתחלואה ובעקבות זן הדלתא גם ירידה בחיסוניות. במגפות תמיד חוזרים לפתרונות הפרימיטיביים: הריחוק החברתי. האם סגר יציל את המצב? התשובה היא לא.

"כולם מבינים שסגר זה לא פתרון למגפה שייתכן שתלווה אותנו עוד שנים קדימה", הוסיף ד"ר ניב-יגודה, "הסגר כבר לא יחסוך לנו את החולים במצב קשה שיתגלו בעוד שבועיים, מפני שאלו נדבקו כבר אתמול. המחלקות עמוסות כיום בתחלואת חורף כך שאנו במרחק של שבועות ספורים עד שבבתי החולים תהיה פגיעה דרמטית באיכות הטיפול, לכל המאושפזים ללא קשר לקורונה". 

מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90
בבתי החולים מאושפזים כיום 450 חולי קורונה, כמחצית מהם במצב קשה. המספרים האלו עדיין רחוקים מאוד מהשיא בישראל בגלי התחלואה הקודמים, אבל בחודש האחרון חלה עלייה של פי עשרה במספר החולים במצב קשה. בבית החולים הגריאטרי 'הרצוג' בירושלים ישנם כ-70 מאושפזים בעקבות קורונה, רובם במצב קשה.

ד"ר קובי חביב, מנהל המרכז הרפואי השיקומי 'הרצוג' בירושלים אמר ל-N12: "אין לי ספק שיש צורך בצעדים משמעותיים לבלימת התחלואה. הגל הרביעי החל בטפטוף ועכשיו אנחנו חווים הצפה של מטופלים. מה שאנו רואים היום זו התוצאה של המעשים שלנו לפני שבועיים ושלושה. כשאני רואה היום מה קורה בציבור עם תחלואה שמתקרבת ל-4,000 חולים ביום וזה ממשיך לגדול - אני מעריך שבעוד שבועיים-שלושה יהיה הרבה יותר גרוע. כבר עכשיו אנחנו עם שתי מחלקות קורונה מלאות ומתקרבים במהירות לסף הספיקה של בית החולים". 

"ראש הממשלה צריך להחליף את יועציו"

פרופ' אמנון להד, ראש החוג לרפואת משפחה באוניברסיטה העברית תקף את התנהלות הממשלה: "רעיון הסגר מוצה עד תום ובגל הנוכחי הוא קטסטרופה. נצטרך ללמוד לחיות עם הנגיף ולא לסגור את המדינה בכל פעם שיש עלייה בתחלואה. בשוודיה למשל יש תחלואה ותמותה נמוכה למרות ששם בחרו במדיניות של משק פתוח לאורך כל הדרך. אולי ראש הממשלה צריך להחליף את יועציו כדי שיתנו לו רעיונות חדשים כיוון שסגר אינו הפתרון ומערכת הבריאות איננה עומדת להתמוטט". לדבריו, הדבר הנכון הוא לחזק את מערכת הבריאות, להגביר את יכולות הטיפול ולהוסיף תקנים לרופאים ואחיות.

פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים שיבא תל-השומר הסביר: "סגר צריך להיות האמצעי האחרון. הוא טומן בחובו עלות כבדה למשק, למערכת החינוך, לילדים ולתלמידים. על הממשלה ועלינו כציבור הישראלי להמשיך במאמץ המקסימלי על מנת למנוע אותו. הסיבה היחידה שתוביל אותנו לסגר הוא מצב שבו במערכת הבריאות יהיה מספר חולים שלא נוכל להתמודד איתו. הדרך למנוע את זה היא החיסונים.

"נדיר יותר לראות מחוסנים שמפתחים מחלה קשה, לכן לבני 60 ומעלה מומלץ להתחסן במנת דחף ולמי שלא התחסן, מומלץ לקבל אותו", הסביר. "ההמלצות הנוספות הן להתנהג באחריות אישית: להקפיד על עטיית מסכות ועל כללי התו הירוק. בבריטניה רואים כעת ירידה במקרים, נקווה שגם אנחנו נראה ירידה כזו לפני שנזדקק לסגר".

חברת צוות בשיבא מקבלת את מנת החיסון השנייה (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
חברת צוות בשיבא מתחסנת נגד קורונה. ארכיון | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90
כעת עולה השאלה כיצד ניתן בכל זאת להימנע מסגר. התשובה תיקבע בשבועות הקרובים בהתאם להתקדמות מבצע החיסונים והשפעת ההגבלות שהתקבלו בממשלה על שדה התעופה ועל הידוק התו הירוק. "כדי להחזיר את בלימת התחלואה אנו זקוקים לעוד מאות אלפי אזרחים מוגנים", הדגיש פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, "נכשלנו במשימה הזו, לא הצלחנו להביא את המיליון שלא התחסנו - להתחסן. היות ואנחנו בהתפרצות של אלפי מאומתים ביממה, אנו צוברים גם כמויות של מחלימים. יכול להיות שהתוספת הזו במחלימים תוכל לסייע בבלימת התחלואה".

לדבריו של פרופ' סגל, אם המגמה הנוכחית תמשיך - אין מנוס מנקיטת צעדים מחמירים יותר: "צריך לומר את האמת: מעולם לא היו כאן צעדים שעזרו. תו ירוק הדוק או לא הדוק, הם אולי מאטים קצת את הקצב אבל שני הדברים היחידים שעבדו בישראל זה סגר וחיסונים. אם לא נחסן מספיק וכמות המחלימים לא תעזור, רק סגר יהיה אפקטיבי".