הממשלה הגדירה את העלאת אחוזי ההתחסנות של הקבוצות באוכלוסייה שטרם עשו זאת - כמשימה המרכזית של השבועות הקרובים, בניסיון למנוע את ההגבלות המחמירות בחגים. המוקדים הבולטים ביותר שבהם ניתן לאפיין את מגמת אי-ההתחסנות הם בציבור החרדי, יוצאי אתיופיה וכן עולים מבוגרים מרוסיה. לכל אחת מהקבוצות הללו סיבה מובהקת, שבגינה רבים מהם מסרבים לקבל את מנות החיסון נגד קורונה.
באוכלוסייה החרדית, שעמדה במרכז התפשטות המגפה במהלך הגלים הקודמים, סבורים שבגלל שיעורי התחלואה הגבוהים שכבר היו אצלם – אין להם צורך בריאותי בחיסון. לשיטתם, רבים מהם כבר נחשפו למחלה, נדבקו וכעת הם חסינים, ולכן אין סיבה שיתחסנו.
מגמה דומה ניתן לראות גם בקרב העולים המבוגרים מברית המועצות לשעבר, שממעטים לגשת ולהתחסן. הסיבה המרכזית לכך אצלם היא התעמולה מרוסיה בנושא ההתחסנות, וכן העדפתם לקבל דווקא את החיסון הרוסי, ולא את החיסון של פייזר שמונגש לאזרחים בישראל.
גם אצל יוצאי אתיופיה נראה שיעור לא מחוסנים נמוך. הגורם המשמעותי ביותר אצלם נובע מחשש בעקבות טיפול שנכפה על נשות העדה בעבר, מה שמוביל להיענות נמוכה לגשת לקבל את החיסון – שמבחינתם מזכיר את אופי הטיפול מהעבר.
הבעיה מורגשת באופן ניכר גם בחברה הערבית: יותר מרבע מיליון לא-מחוסנים מגיעים מתוך המגזר. בתוכם, השיעור גבוה במיוחד אצל המגזר הבדואי, שם יש חוסר אמון ממסדי והכחשה גורפת של המגפה.
רבים מבני הנוער, שחלקם רק לאחרונה קיבלו את האישור לקבל את החיסון, ממעטים להתחסן מתוך חשש מתופעות לוואי של החיסון עצמו. סיבה נוספת בקרבם נובעת מחוסר הוודאות שהם חווים באשר להשפעת החיסון לטווח הרחוק.
על פי נתוני משרד הבריאות, היישובים עם הכי הרבה לא מחוסנים בישראל הם: הפזורה הבדואית בנגב, עמנואל, ביתר-עילית, תל שבע, ערערה בנגב, מודיעין עילית, אלעד, גני מודיעין, כוכב יעקב ובית שמש.