"צורם לי שאנשים דלים באמצעים לא קיבלו אפילו מנה אחת, ואני אקבל מנה שלישית": לאחר שראש ארגון הבריאות העולמי מתח ביקורת על מתן מנת חיסון שלישית לקורונה בנימוק שהצעד אינו מוסרי ומפלה מדינות חסרות אמצעים, מתברר כי גם בקרב הרופאים הבכירים בישראל יש מי ששותף לעמדה הזו. סמנכ"ל בית החולים 'שערי צדק', פרופ' דן טרנר, החליט לא להתחסן במנה השלישית של החיסון מאותם טעמים. 

"הרהרתי בנושא מורכב זה, שמבטא התנגשות בין שיקולים מדעיים, אתיים, הומניים וערכיים והחלטתי שלא אקח את החיסון השלישי בשלב זה", אמר פרופ' טרנר בשיחה עם N12, "אמשיך לעקוב אחר העדויות עד כמה החיסון השלישי באמת מוריד תחלואה - וכעת אין נתונים כאלו - וגם אחר שיעורי ההתחסנות באזורים דלים, כולל אצל השכנים לנו". 

"החלטה על מנה שלישית בישראל היא צורמת מאוד, כאשר יש מקומות שלא חוסנו כלל - בין אם במרחק קילומטר מאיתנו או מאות קילומטרים כמו באפריקה", הוסיף פרופ' טרנר. "כמו שאנחנו כרופאים מטפלים בחמלה בכולם, ללא הבדל דת, גזע ומין - כך יש לנהוג גם ברמה הגלובלית. לא רק 'עניי עמך קודמים'". 

חיסון נגד קורונה של פייזר (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש/90 )
"אם יש לנו עודפים - עלינו לעזור למדינות האחרות וגם לשכנינו" | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש/90

לדבריו, "הקריאה של ראש הארגון הבריאות העולמי זועקת לשמיים: "יש מדינות שבהן יש רק אחוז אחד של מחוסנים ובינתיים אנחנו, על סמך מחשבה חצי תיאורטית ש'אולי זה יעבוד', כבר מחסנים במנה שלישית - כאשר במדינות אחרות עדיין לא קיבלו את החיסון הראשון. זה לא נכון ולא מוסרי". 

פרופ' טרנר הבהיר כי דעתו אינה מייצגת את בית החולים: "אני מדבר בשם עצמי. כשמדברים על סולידריות זה לא רק עניין ערכי-תיאורטי. כולם ייצאו נשכרים מזה ולא רק מהבחינה האנושית ש'עשינו את הדבר הנכון ודאגנו לחלש'. הווירוס לא מפלה בין דם לדם או בין מדינות למדינות. ככל שנדאג שהוא ידוכא בכל מדינות העולם, זה ישמור גם עלינו מפני התפתחות וריאנטים חדשים - ויזרז את פתיחת השמיים ליעדים נוספים".

"המדינות החזקות צריכות להתנות את רכישת החיסונים בסיוע למדינות עניות"

מאות אלפי ישראלים כבר קיבלו את מנת החיסון השלישית. מאז הרחבת מבצע החיסונים לבני 50 ומעלה בסוף השבוע, עוד עשרות אלפי בני קבוצת הגיל הזו הצטרפו לרשימת המחוסנים במנה שלישית בארץ. "צורם לי לקחת חיסון שלישי רק בגלל שאני יכול ויש לי את הפריבילגיה", מוסיף פרופ' טרנר, "כסמנכ"ל בית חולים יש לי גישה קלה לחיסונים ובתור מדינה עשירה, זה צורם לי כשאני יודע שלא רחוק ממני יש אנשים דלים באמצעים שלא קיבלו אפילו חיסון אחד. הם קמים בבוקר ולא יודעים האם ישרדו את הווירוס או לא. בעיניי זה פשוט מרגיש לא נכון".

הקרוונה באפריקה, בעיר דקר בסנגל (צילום: ap)
החיים תחת קורונה בסנגל שבאפריקה | צילום: ap

"כשחברים ומשפחה שמעו על ההחלטה שלי הם אמרו: 'אתה חושב שאם אתה לא מחוסן החיסונים יילכו למי שצריך? זה לא ישפיע'", אומר פרופ' טרנר, אך מסייג: "אני חושב שברמה ההצהרתית והקולקטיבית יש לזה השפעה. אם יש לנו עודפים - עלינו לעזור למדינות האחרות וגם לשכנינו ברשות הפלסטינית. יש לנו מחויבות מיוחדת לשכנים הקרובים אלינו מאשר לארצות עניות באפריקה. המגזר הבדואי בישראל כלל לא מחוסן ואין בפזורה תחנות חיסון נגישות".

הקרוונה באפריקה, נירובי קנייה (צילום: ap)
מתחסן נגד קורונה בניירובי, קניה | צילום: ap

פרופ' טרנר סבור שעל המדינות החזקות בעולם שרוכשות את החיסונים להציב לחברות שמייצרות אותם תנאי לפיו הן יתמכו גם במדינות עולם שלישי: "אם לא תהיה סולידריות של המדינות העשירות - אז לא יהיה אינטרס לחברות ייצור החיסונים, שמה שמעניין אותן זה רק הכסף. 'מודרנה' ו'פייזר' גורפות השנה הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים. חלק קטן מהכסף יכול היה לממן בחינם חיסונים לארצות מתפתחות. המדינות הקפיטליסטיות העשירות מאפשרות זאת ולא מתנות את הרכישה בדאגה לחלש. חברת 'פייזר' אמנם מציעה את החיסונים במחיר מוזל למדינות עניות - זאת לעומת 'מודרנה', חברה שלה אין בכלל תכנית תמיכה לרכישת חיסונים במדינות מתפתחות".