מאז סוף השבוע חווים בתי החולים בישראל זינוק משמעותי במספר המאושפזים במצב קשה. ראש הממשלה ושר הבריאות ממשיכים לדבוק בניסיון להימנע מסגר, אך ככל שהימים עוברים התחלואה ממשיכה לעלות ונשאלת השאלה מה יהיה הרף שיוביל את בתי החולים למצב של קריסה. ברקע התפשטות הדלתא, N12 מסביר מה בדיוק אומר הביטוי השגור "אי ספיקה בבתי החולים".

סיקור N12 על הקורונה בישראל:

המונח "אי ספיקה" מתייחס לכמה פרמטרים שונים, חמורים יותר וחמורים פחות. המצב הקשה ביותר של "אי ספיקה", שישראל לא נקלעה אליו עדיין, הוא חוסר יכולת של בתי החולים לקלוט חולים חדשים. הפרמטרים הקלים יותר הם הפסקת הניתוחים האלקטיביים וזמני המתנה ארוכים מהרגיל - מצבים שבתי החולים כבר הגיעו אליהם בגל הראשון. אלה הפרמטרים העיקריים שמעידים על אי ספיקה בבתי החולים:

הפסקת הניתוחים האלקטיביים

במצב של עומס משמעותי על המערכת, בתי החולים ייאלצו לקבל החלטה לדחיית ניתוחים שאינם דחופים כדי לנצל את כוח האדם בצורה מיטבית. לפני כשבועיים פרסמנו ב-N12 כיצד משרד הבריאות כבר נתן הנחיה לוותר על ניתוחים דחופים בעקבות העומסים שנוצרו במחלקות הילדים באמצע הקיץ.

זמני המתנה ארוכים יותר בחדרי המיון ובמחלקות

כאשר העומסים על בתי החולים גדלים אך כוח האדם איננו משתנה, הדבר בא לידי ביטוי בהמתנה ארוכה יותר למיטה פנויה ולקבלה בחדר המיון. מצב דומה מתגלה מדי חורף בבתי החולים עם התפרצות השפעת, אך כעת החשש הוא שעלייה דרמטית במקרי הקורונה, לצד המשך התפשטות של וירוסים אחרים, יוביל לעומסים בלתי נסבלים על המערכת.

פגיעה באיכות הטיפול בחולים

כאשר מדברים על "אי ספיקה", המשמעות היא הידרדרות באיכות הטיפול שלו זוכים כלל המטופלים בבתי החולים. מנכ"ל המרכז הרפואי לגליל, פרופ' מסעד ברהום, אמר ל-N12: "אנחנו לא רוצים להגיע לתמונות שראינו באיטליה. המשמעות של אי ספיקה תהיה הפסקת את הניתוחים האלקטיביים, מה שיעלה ביוקר לחולים ולמשק. ניאלץ להעביר את כל המשאבים שלנו לטיפול בחולי הקורונה, וזה יבוא לידי ביטוי בזמני המתנה ובמגבלות ביכולת לקלוט חולים חדשים. הגיע הזמן לקבל החלטות בזמן ולא להתעכב. לצערנו אנחנו הולכים לכיוון סגר, זה בלתי נמנע".

חוסר יכולת לקלוט חולים חדשים

בתרחיש הקיצון של אי ספיקה, בתי החולים מתארים מצב שבו מספר המאושפזים כה גבוה עד שאין ביכולת המחלקות לקלוט חולים לאשפוז גם כאשר יש צורך רפואי ברור בכך. מצב דומה התרחש במדינות כמו איטליה והודו בשיא התפרצות התחלואה.

תוכנית החירום להרחקת הסגר

נוכח קצב ההדבקה העולה ונתוני התחלואה שמטפסים בקצב מדאיג, מנסים בממשלה לעבוד על תוכנית חירום שתגדיל את רף הספיקה של מערכת הבריאות. כך, במקרה הרע היא תרחיק את מועד הסגר ובמקרה הטוב אולי תמנע אותו. בדיון בנושא אמש השתתפו ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר ושר הבריאות.

משרד הבריאות דרש בדיון תקנים בהולים למיטות ולאחים ואחיות, הסטת חלק מהטיפול מבתי החולים לקהילה ולקופות החולים ומעבר לאשפוזי בית גם אצל חולים קשה - ביניהם אלה שלא זקוקים להנשמה.

ד"ר איתן וירטהיים, מנהל המרכז הרפואי רבין (בילינסון והשרון), אמר ל-N12: "יש עלייה ברורה במספר החולים: אישרנו פתיחת מחלקת קורונה חדשה בבית החולים לאחר שבסוף השבוע פתחנו מתחם תת-קרקעי של טיפול נמרץ. מספר החולים הולך ועולה: כרגע הממשלה סופרת רק את החולים קשה אבל גם חולים באורח בינוני תופסים מיטה וצריך להסתכל על סך המאושפזים".

בשיא התפרצות תחלואת הקורונה בישראל, אושפזו יותר מ-1,200 חולים קשה בבתי החולים. כעת מציינים את הרף הזה כגבול עליון, ואף מתייחסים למספר 900 כרף שיתחיל לאתגר את המערכת. על פי ההערכות, אנו צפויים להגיע למספרים הללו כבר בעוד כעשרה ימים.

מלבד העומסים במחלקות הקורונה, וירוסים נוספים שהתפרצו במהלך הקיץ הובילו לעומסים במחלקות הילדים וגם במחלקות הפנימיות. "עם כל פתיחת מחלקת קורונה נוספת, איכות הטיפול לכלל החולים האחרים יורדת", ציין ד"ר וירטהיים. "כוח האדם נשאר אותו כוח אדם: הירידה באיכות הטיפול היא הדרגתית והיא כבר החלה".

כדי להימנע מסגר, הפתרון היחיד שמציעים בבתי החולים הוא תוספת כוח אדם לרופאים, אחים ואחיות וצוותים נוספים. "הדרישה שלנו כדי שנוכל להתמודד עם ההתפרצות הזו היא תוספת כוח אדם", הדגיש ד"ר וירטהיים. "בשלב זה אני לא רואה את השינוי: אם רוצים להמשיך לקיים חיים עם כל הפעילות החברתית בשגרה - חייבים להכין תשתית אשפוז גדולה יותר".

פרופ' מסעד ברהום (צילום: תומס סולינסקי)
פרופ' מסעד ברהום | צילום: תומס סולינסקי

"אם רוצים להימנע מסגר", המשיך ד"ר וירטהיים, "יש לתגבר את צוותי הרפואה והסיעוד. אם התחלואה תמשיך לעלות, ניאלץ לבטל ניתוחים אלקטיביים כפונקציה של מחסור בכוח אדם. כבר עכשיו נעדר לנו כוח אדם מבתי החולים כתוצאה מבידודים של עובדים שחלו בנגיף או שפגשו בחולה מאומת. יש רק מגפה אחת שהאנושות חיסלה וזו מגפת אבעבועות הרוח, בעוד שיתר המגפות נשארו עד שלאחר כמה שנים המצב התייצב. ההערכה שלי היא שלפחות בשנה-שנתיים הקרובות נעבור בין גלי תחלואה שייווצרו מווריאנטים חדשים".

גם הזינוק בתחלואה במגזר הערבי משפיעה על יכולת הספיקה של מערכת הבריאות. "התחלואה פשוט דוהרת", פירט פרופ' ברהום. "אנחנו מטפלים הרבה במגזר הערבי ורואים את העלייה באיחור של כחודש וחצי מהתפרצות התחלואה במרכז הארץ. הדבר הזה לא ייעצר אם לא יינקטו צעדים קשים ונוקשים. אנחנו מבקשים מהציבור לעטות מסכות, אנשים לא ממושמעים. אני לא יודע איך אפשר לאכוף את התו הירוק כשמכניסים 500 איש לחתונה. סגר הוא בלתי נמנע. אם נגיע ל-600 חולים במצב קשה, מה שצפוי לקרות בקצב הזה כבר בעוד עשרה ימים, נגיע לאי ספיקה".