מגפת הקורונה הציפה את חיינו בנתונים ובסטטיסטיקות, שלהן השפעה מכרעת על הליכי קבלת ההחלטות וההתמודדות עם המשבר העולמי שנוצר בעקבות הנגיף. יחד עם זאת, חלק מנתוני הקורונה אינם נגישים בקלות לציבור, שנותר לעיתים באפלה.
סיקור N12 על הקורונה בישראל:
בתחילת הדרך, דוחות על מצב המגפה בישראל, שחוברו על ידי גופים שונים כמו המל"ל, אגף המודיעין ומשרד הבריאות - סתרו זה את זה. כיום חל שיפור משמעותי בהעברת הנתונים בזמן אמת ובסנכרון האינפורמציה, אך בחלק מהמקרים עדיין יש קושי לקבל מידע רלוונטי - מה שפוגע באמון הציבור. אלו הם הנתונים שעדיין לא מונגשים כראוי:
דיוני ועדת החיסונים
בארצות הברית דיוני ועדת החיסונים שקופים לציבור: הם מצולמים וניתן לצפות בהם בשידור חי. בישראל, לעומת זאת, הדיונים אינם מצולמים ורשימת חברי הוועדה חסויה. סיכומים של ההמלצות מתפרסמים באיחור של כמה ימים באתר משרד הבריאות, ובפרוטוקולים הללו אין ציטוטים מדויקים של המשתתפים.
ד"ר טל ברוש, המרכז את עבודת ועדת החיסונים, הסביר: "בניגוד לארצות הברית, אצלנו מדובר בסך הכול בוועדה מייעצת ולכן אין להשוות אותה למה שנעשה במנהל התרופות והמזון האמריקני. גם הדיונים שלנו בסופו של דבר שקופים לציבור דרך פרסום הסיכומים. אנחנו לא חושבים ששידור חי של דיוני הוועדה בישראל הוא נחוץ, מכיוון שמדובר בדיונים מקצועיים מאוד מורכבים שאין להם שורה תחתונה בכל דיון ודיון. יושבים יועצים שמתווכחים ומשכנעים אחד את השני, ובסופו של דבר אנו לא מסתירים את מה שנאמר והכול יוצא החוצה".
פרופיל הנתונים של החולים במצב קשה
בקבינט הקורונה ביקשו מבכירי משרד הבריאות בהזדמנויות שונות להציג את פרופיל הנתונים של החולים במצב קשה, למשל כמה מהם סובלים ממחלות רקע ואילו מחלות בדיוק. כך גם לגבי מונשמים ונפטרים. בקשה נוספת נגעה להשוואה בין מספר החולים במצב קשה מקורונה, לבין מאושפזים במצב קשה מנגיפים אחרים. למרות הבקשות - הנתונים הללו לא הוצגו בפני חברי הקבינט.
ד"ר עדי ניב יגודה, עורך דין ומומחה למדיניות בריאות, הסביר: "ברגע שאין שקיפות מלאה והתהליך נתפס על ידי הציבור כמעוות, זה גורם לפגיעה באמון ולירידה בהיענות להנחיות. אם רוצים להגדיל את שיתוף הפעולה והאמון - חייבים לייצר תהליך הרבה יותר שקוף, זמין ונגיש. אם הציבור יאמין בהליך מכיוון שהוא יהיה חשוף ונגיש, אין ספק שהאמון יעלה ושיתוף הפעולה עם ההנחיות יזנק".
הפרוטוקולים של קבינט הקורונה חסויים לשלושים שנה
דיוני קבינט הקורונה מסווגים כ"חומר קבינט ביטחוני", ולכן נקבע כי הפרוטוקולים יישמרו בארכיון המדינה ויישארו חסויים לתקופה של שלושים שנה. ד"ר ניב-יגודה התייחס לכך: "מה נאמר שם שיש הצדקה להטיל חיסיון לשלושים שנה? לא ברור. זה תהליך שפוגע באמון הציבור. מתוך הנחה שאין מה להסתיר, עצם הרצון להטיל חיסיון מייצרת חשדנות גם במקום שהיא לא הייתה צריכה להתקיים בו. ההמלצות של משרד הבריאות נכונות, אבל כאשר המנגנון אינו שקוף במלואו - נוצרת פגיעה הסברתית שקשה להשתקם ממנה".
נתוני הווריאנטים בישראל
המעבדה לריצוף גנטי בתל-השומר משמשת את משרד הבריאות כדי לגלות באילו וריאנטים נדבקים הישראלים. כיום הריצופים הגנטיים נעשים בעיקר עבור דגימות של חולי קורונה שחזרו מחו"ל, מחוסנים או חולים שנדבקו פעם נוספת. הנתונים, לעומת זאת, אינם מתפרסמים באופן שוטף ולא מופיעים בלוח הבקרה באתר משרד הבריאות.
פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג ומומחה לבריאות הציבור, התייחס לנושא ואמר: "הנגשת המידע דורשת השקעה שעולה בכוח אדם ובכסף. יש המון נתונים בידי קופת החולים, אבל למשרד הבריאות אין סמכות לחייב אותן להעביר אותם. המשרד מסתמך על הרצון הטוב של הקופות, אבל אין לו יכולת חוקית פשוטה לקבל את הנתונים וזה מקשה על התהליך".
מקומות ההדבקה שבהם מתגלים המאומתים לנגיף
החקירות האפידמיולוגיות שנעשות במפקדת אלון מצליחות להוביל למידע חלקי בנוגע למקומות ההדבקה, כמו למשל שיעור ההדבקות בטיסות, במערכת החינוך או בבית. נתון נוסף שמעסיק כעת את המערכת נוגע למקומות ההדבקה של המחוסנים.
"צריך לאפיין את המחוסנים שבכל זאת חווים תסמינים, כדי שנוכל למשל לזהות למי מומלץ לתת מנה שלישית", טען פרופ' לוין. "זה דורש השקעה אקטיבית בהנגשת המידע והדיונים. כך, למשל, קבינט המומחים של 'מגן ישראל' מוציא את סיכום הדיון תוך זמן קצר מסיומו וזו הנורמה המצופה מכל מסגרת. אומנם חל שיפור בהנגשת הנתונים - אך הדרך עוד ארוכה".
אלדד סיטבון, תושב תל אביב, עוסק בניתוח נתוני הקורונה מאז תחילת המגיפה, ומפרסם על כך בחשבון הטוויטר שלו המוכר בשם "מואיז הקטן". לדבריו, יש נתונים רבים שהיה שמח אם היו מונגשים יותר לציבור: "למשרד הבריאות יש מסד נתונים רחב מאוד שצריך להיות מופץ לציבור בצורה שקופה. נתונים לפי קבוצות גיל של חולים במצב קשה ומאושפזים, ניתוח נתונים לפי חלוקה לערים ולמחוזות, כולל הסטטוס החיסוני".
סיטבון הוסיף: "לאחרונה המשרד פרסם את נתוני ההידבקות בקרב המתחסנים, ומתנגדי החיסון הצליחו לקחת אותם ולעוות אותם. אם היה לנו מידע רחב ונגיש היו לנו את הכלים להשיב להם ובכך לחזק את ההסברה. אנשים מחפשים את האמת ורוצים לשמוע שהחיסונים עובדים והמצב טוב, אבל כשאין לנו את המידע - אין לנו אפשרות להוכיח".