הכול בראש? מחקר מקיף שנערך במחלקת הקורונה הראשונה בישראל, בשיתוף עם המרכז הרפואי שיבא תל השומר והמכללה האקדמית תל אביב יפו, מצא כי אנשים אופטימיים ובעלי תמיכה חברתית גדולה, החלימו והתאוששו מהר יותר ממחלת הקורונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המחקר, שנערך כשלושה חודשים לאחר התפרצות גל התחלואה הראשון בישראל בחודש מרץ 2020, גילה כי ההתאוששות המהירה מהמחלה מותנית בארבעה משתנים עיקריים: רגשות חיוביים, תמיכה חברתית, חומרה סובייקטיבית של המחלה בעיניי המטופל ותחושת ריחוק חברתי. לפי המחקר, למשתנים אלה הייתה תרומה מובהקת לאופן שבו המחלימים תפסו את מצב בריאותם, ובכך גם לאופן שבו הרגישו בפועל.
במהלך המחקר, בדק הצוות את תפיסת ההתמודדות עם מחלת הקורונה בקרב 119 מחלימים שאושפזו בבית החולים שיבא בתל השומר. 61% מהנבדקים הם גברים עם רוב מוחלט של 96% יהודים. כמו כן, 51% מתוכם היו דתיים ו-62% נמצאו בזוגיות. ממוצע גילם של הנבדקים היה 52 וממוצע שנות ההשכלה שלהם היה 14.
עוד עולה ממסקנות החוקרים שככל שהתמיכה החברתית סביב המחלימים הייתה חזקה יותר, הם עצמם העידו שהרגשתם השתפרה. לעומת זאת, אנשים שחוו או נאלצו לשמור על ריחוק חברתי מסביבתם, העידו כי הרגשתם הידרדרה. ארבעת המשתנים הצליחו לנבא יחד באופן חד-משמעי כ-50% מההבדלים בתפיסת מצב בריאות.
"התובנה כי למשתנים פסיכולוגיים יש תרומה לניבוי תפיסת מצב בריאות והתמודדות עם מחלות איננה חדשה כשלעצמה", ציין פרופ' רפאל שניר, מרצה באקדמיית תל אביב יפו ואחד ממובילי המחקר המשותף. "המעניין הוא שהמנבאים המובהקים הבלעדיים של תפיסת מצב הבריאות - היו המשתנים הפסיכולוגיים. למשתנים הדמוגרפיים ולמשתנים הרפואיים לא נמצאו תרומות ייחודיות מובהקות לניבוי תפיסת מצב הבריאות".
עוד הוסיף פרופ' שניר כי "ניתן לטעון שבקרב מחלימי הקורונה מהגל הראשון, אופן התפיסה של המציאות היה חשוב יותר לצורך ניבוי מצבם שלושה חודשים לאחר האשפוז, מאשר מאפייניהם הדמוגרפיים והרפואיים". לדבריו, לא משנה מינו, גילו או העיר שבה חי המטופל - מה שחשוב להחלמה מהירה והתאוששות מנזקי הקורונה, הם המאפיינים הפסיכולוגיים. שמירה על רגשות חיוביים, יצירת סביבה תומכת וכמובן הימנעות מריחוק חברתי אם אין בכך צורך.
בנוסף לפרופ' שניר, צוות החוקרים כלל גם את גב' רחל קפלן, דר' גד סגל, דר' דליה גריידינגר, דר' לי רם, דר' אורטל מנטל ואת גב' סיגלית ארי-עם, מחלקה פנימית ק' והמרפאה הפסיכיאטרית תל השומר.
ד"ר גדי סגל, מנהל מחלקה פנימית ט' וראש רשות ההוראה של המרכז הרפואי שיבא, הגיב על המחקר: "בתחילת מגפת הקורונה, הפחד מהלא נודע השפיע לרעה על מצבם הנפשי של חולי הקורונה. ראינו זאת באופן מובהק מדי יום. ממצאי המחקר אוששו את החששות שלנו כי הריחוק החברתי ואי הוודאות, השפיעו לרעה גם על מצב בריאותם הקליני של החולים".
הוא הוסיף כי "הממצאים מדגישים את החשיבות של שילוב היבטים פסיכולוגיים עם היבטים טיפוליים-רפואיים וסיעודיים גם בעת מגפה עולמית מאיימת ומפחידה. אחת ההשלכות המעשיות שעולות מהמחקר היא הצורך בקיום התערבויות פסיכולוגיות בקרב חולים בכלל וחולי קורונה בפרט".