התוצאות המעודדות הוצגו בכנס החשוב בעולם בתחום האונקולוגיה ונמצא שהטיפול בתרופה "לינפרזה" הצליח להפחית דרמטית את הסיכון לחזרת המחלה לסובלות מסרטן שד עם פגם בגן BRCA ששכיח בקרב נשים יהודיות. אחת מכל 40 נשים ממוצא אשכנזי היא נשאית של המוטציה. "צופה שהתרופה תירשם לשימוש גם בשלב מוקדם יותר של המחלה ולא רק כאשר היא מתפשטת לשלב גרורתי מתקדם", אמרה מנהלת המכון לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי שיבא.

מתוצאות המחקר עולה שהטיפול הפחית ב-42% את הסיכון לחזרת סרטן השד בקרב נשים עם ה"גן היהודי". במחקר השתתפו 1,836 חולות עם סרטן בשלב מוקדם ומוטציה בגן BRCA. כלל החולות הוגדרו ככאלו הנמצאות בסיכון גבוה לחזרת המחלה והן עברו ניתוח להסרת הגידול וכימותרפיה. לאחר מכן המשתתפות חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה את הטיפול בתרופה למשך 12 חודשים והקבוצה השנייה קיבלה תרופת דמה (פלסבו).

כ-65 חולות מישראל לקחו חלק במחקר בארבעה מרכזים רפואיים: שיבא, בילינסון, הדסה ואיכילוב. המסקנות התפרסמו במקביל בכתב העת היוקרתי ביותר בעולם הרפואה The New England Journal of Medicine והוא הוצג כאחד מחמשת המחקרים הגדולים והחשובים השנה בכנס האונקולוגיה שנערך בשיקגו. הוחלט להציגו במושב החשוב והמרכזי בכנס של האיגוד לאונקולוגיה האמריקנית (ASCO).

פרופסור בלה קאופמן ז"ל (צילום: ארכיון שיבא)
"היא המשיכה לקבל מטופלות כל הזמן, עד חודש לפני מותה". פרופ' בלה קאופמן ז"ל | צילום: ארכיון שיבא

ד"ר עינב גל-ים, מנהלת המכון לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי שיבא תל-השומר סיפרה בשיחה עם N12: "חלק מן המשתתפות במחקר קיבלו את הטיפול אצלנו בשיבא. המחקר נעשה על חולות סרטן שד שהמחלה התגלתה אצלן בשלב מוקדם וזו הפעם הראשונה שבה הטיפול ניתן בשלב כה מוקדם של גילוי המחלה. כעת אני צופה שהתרופה תירשם לשימוש גם בשלב מוקדם יותר של המחלה ולא רק כאשר היא מתפשטת לשלב גרורתי מתקדם".

"הגדלנו את ארסנל הטיפול לאוכלוסייה של נשאיות גן ה-BRCA שנפוץ במיוחד בישראל", הוסיפה ד"ר גל-ים, "אלו מטופלות שנמצאות בסיכון גבוה לחזרת המחלה ולכן מחפשים תרופות וטיפולים נוספים כדי למנוע את זה ובכך להציל מבעוד מועד את חייהן".

פרופ' קאופמן ערכה את המחקר - והספיקה לשמוע את תוצאותיו לפני מותה

אחת מ-4 החוקרים הראשיים של המחקר היא פרופ' בלה קאופמן ז"ל שהייתה נשיאת המערך האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. שותפתה ד"ר גל-ים, סיפרה אודותיה: "בלה הייתה הייתה אחת מארבעת החוקרים המובילים במחקר הזה. אני שמחה שהיא הספיקה לשמוע את תוצאות המחקר לפני מותה וכשקיבלה את הבשורות - היא פשוט בכתה מהתרגשות".

פרופ' קאופמן סבלה מסרטן שד גרורתי מאז שנת 2013 ועד חודש לפני מותה - המשיכה לנהל את המכון האונקולוגי של השד בשיבא. "היא המשיכה לקבל מטופלות כל הזמן, עד חודש לפני מותה. בלה דאגה להביא טיפולי חמלה לארץ והאריכה את חייהן של מאות חולות", סיפרה עליה ד"ר גל-ים. "היא לא נתנה למחלה לעצור אותה ולהפריע לה במהלך היומיום. זה דורש המון תעצומות נפש ואנשים רבים לקחו ממנה השראה על איך מתמודדים וממשיכים הלאה".

המוטציה נפוצה בקרב נשים ממוצא אשכנזי

החוקרים ביקשו לעקוב אחרי המטופלות במשך עשר שנים, אולם לאור התוצאות חסרות התקדים, ועדה חיצונית שאינה תלויה, הורתה לפרסם את הממצאים לאחר זמן מעקב של שנתיים וחצי שנים בממוצע. החוקרים מצאו ששיעורי ההישרדות של החולות שקיבלו "לינפרזה" היו גבוהים יותר בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו. על פי החוקרים, תופעות הלוואי היו זניחות ובדרגה נמוכה בלבד. המחקר צפוי להמשיך ולבצע מעקב אחר החולות במשך עשור.

חולות עם מוטציה בגן BRCA מתאפיינות לרוב במחלה אגרסיבית עם שיעורים גבוהים יחסית של חזרת המחלה גם אצל מי שאובחנה בשלב מוקדם ועברה ניתוח להסרת הגידול וכימותרפיה מניעתית. על-פי הספרות הרפואית לכ-30% עד 40% מהחולות עם סרטן שד מסוג זה עלולה להופיע שוב המחלה בפרק זמן של שלוש שנים אפילו אם הן נותחו וטופלו בכימותרפיה ובהקרנות.   

BRCA הוא גן שנועד לשמור על שכפול תקין של החומר הגנטי בגוף. כאשר החומר הגנטי שבתא נפגע עלולים להיווצר מוטציות שגורמות לתאים להתחלק באופן לא מבוקר ולגידול סרטני. בישראל ישנם שיעורים גבוהים במיוחד של נשאיות של מוטציה ב"גן היהודי" - אחת מכל 40 נשים ממוצא אשכנזי היא נשאית של המוטציה, לעומת אחת מתוך 400 בקרב האוכלוסייה הכללית בעולם. למחצית מאותן נשים יש סיכוי של עד 70% לחלות בסרטן שד ועד כ-50% עלולות לחלות בסרטן שחלה.