לראשונה מזה כחודשיים עיר בישראל הופכת שוב לאדומה במודל הרמזור. בהתפרצות קורונה בבנימינה אותרו עד כה 125 חיוביים לנגיף ו-1,107 תושבים נמצאים בבידוד בביתם. הממשלה ומשרד הבריאות קיבלו החלטה על שורת צעדים כדי להתמודד עם העלייה בתחלואה כמו הגברת האכיפה, הטלת קנסות על הורים לילדים שיפרו בידוד ואם מגמת העלייה בתחלואה תימשך - תשוב חובת עטיית המסכה לחללים הסגורים. 
 
הבוקר (חמישי) חתם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי על תיקון לצו המורה להטיל קנס בסך 5,000 ש"ח על הורה של ילד מתחת לגיל 12 שהפר בידוד. הצו מפרט באילו מקרים ניתן להורות על אדם מחוסן להיכנס לבידוד, ובכלל זה: במקרים שבהם המחוסן היה במגע עם מישהו שנדבק בזן המוגדר מסוכן, ובמיוחד אם הוא נמצא באופן קבוע במוסד שבו יש אוכלוסייה בסיכון.
 
כמו כן, נכתב בתיקון לצו כי מנכ"ל משרד הבריאות יכול להורות על חובת עטיית מסכה במוסד למשך שבועיים כדי למנוע התפרצות. בנוסף, יש לעטות מסכה גם בשדה תעופה בין-לאומי, מעברי גבול - ובמקום שניתן בו טיפול רפואי.

ישראלים נטיילים בירושלים (צילום: Yonatan Sindel Flash90, פלאש/90 )
ירושלים בזמן מגפת הקורונה. ארכיון | צילום: Yonatan Sindel Flash90, פלאש/90

כעת עולה השאלה האם יש לשוב למתווה הדיפרנציאלי של הגבלות נקודתיות על ערים ויישובים שבהם זוהתה התפרצות. ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית בית החולים 'וולפסון' אמרה בשיחה עם N12: "אנחנו נמצאים כעת בסיטואציה של התפרצויות מקומיות שדורשות הכלה. הכוח שיש בידי הרשויות הוא כוח חזק לקטיעת שרשראות ההדבקה וזה השלב הנכון להפעיל את מודל הרמזור. כעת יש לקבוע הגבלות דיפרנציאליות במקומות שבהן זוהתה התפרצות.
 
"יחד עם זאת, ההחלטה להשיב את המסיכות לחללים הסגורים רלוונטית לכל הארץ ולא רק למקומות בהן יש התפרצות", הדגישה ד"ר אנגל, "עטיית מסכה הוכחה כמפחיתת הדבקה ותחלואה והמחיר שאנו נאלצים לשלם אינו כבד כמו סגירת מערכת החינוך או בתי עסק".

"אין צורך בצעדים דרמטיים"

שיעורי החיסון בקבוצת הגיל של בני חמישים ומעלה בישראל מתקרב ל-90% ובעקבות זאת יש מי שחושב שהנוסחה הקודמת של מודל הרמזור כבר איננה רלוונטית: "במדינה שבה יש רוב מוחלט של מחוסנים צורת הניהול צריכה להיות שונה וללא שימוש בסגרים או הגבלות שמחירן הכלכלי כבד", אומר פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים הדסה.
 
"אפשר לחכות עוד כמה ימים כדי לראות לאן זה הולך", הוא מסביר, "אם נתוני התחלואה יזנקו נצטרך להרחיב את ההגבלות אבל בצורה נקודתית. יש לשקול גם את האפשרות של החזרת התו הירוק בצורה דיפרנציאלית - בערים שבהן יהיו התפרצויות".  

בדיקת קורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
בדיקת קורונה. ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

פרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית הוסיף: "ככלל הגיש הדיפרנציאלית היא נכונה. לכל יישוב יש את המאפיינים שלו, החברתיים והאפידמיולוגיים. לכן הרעיון שהמדיניות תהיה מותאמת לצרכים ולנתונים באותו הזמן הוא הרעיון הנכון. אם הייתי גר בבנימינה - הייתי נזהר עוד יותר. יש הצדקה להחלטה להחזיר את המסכות לערים שבהן יש התפרצות בבתי הספר. המדיניות של מודל הרמזור הייתה לתקופה שבה האוכלוסיה לא הייתה מחוסנת לכן צריך לעשות התאמות במודל. ודאי שצריך לנקוט בצעדים נקודתיים אבל אין צורך בצעדים דרמטיים שבהם נקטנו לפני שהאוכלוסיה הייתה מחוסנת כמו סגר על העיר".