האישור יגיע ממש בימים הקרובים, אבל המלחמה סביב חיסון ילדים לקורונה כבר מתחוללת. כל צד מפרסם עצומות, ניירות עמדה וסרטונים בעד ונגד - לקראת היום שבו ה-FDA יאשר את החיסונים מגיל 12. תחמושת הסברתית נאגרת, המקלדות מוכנות למלחמות פייסבוק, וקל זה לא יהיה. כמה לא קל? מאוד לא קל. על פי סקר שבדק את מוכנות ההורים הישראלים לחסן את ילדיהם לקורונה, 90% מהנשאלים התחסנו – אך רק 40% מתוכם הביעו נכונות לחסן את ילדיהם.
"עשינו מחקר בקרב אלף הורים על הנכונות שלהם לחסן את הילדים שלהם, 90% מההורים שדיברנו איתם התחסנו בעצמם, אבל רק 40% מהם אמרו שהם מוכנים לחסן את הילדים שלהם. היום הנכונות לחסן את הילדים היא מאוד מאוד נמוכה ומאוד לא קשורה לזה אם התחסנת בעצמך", הסבירה פרופ' מיכל גרינשטיין וייס מאוניברסיטת וושינגטון והמרכז הבינתחומי בהרצליה.
ההצלחה המרשימה של מבצע חיסוני המבוגרים בישראל לא רק שלא השתיקה את ספקני החיסון – היא אפילו הולידה רבים אחרים כשזה מגיע לילדים. באוכלוסייה הערבית הנכונות לחסן את הילדים כבר יורדת לרבע בלבד מההורים. אצל החרדים לעומת זאת, המגזר ששילם לווירוס את המחיר הכבד ביותר בנפש, נצפה מהפך דרמטי כאשר 54% מההורים השיבו בחיוב.
"עקבנו אחריהם (החרדים) בכל חודש ינואר, כאשר בעצם כבר 40% מהאוכלוסייה הבוגרת התחסנה, ורק 17% מהאוכלוסייה החרדית התחסנה בחיסון מבוגרים", תיארה פרופ' גרינשטיין וייס. "היום מה שאנחנו רואים זה שבעצם הם האוכלוסייה שהכי מוכנה לחסן את הילדים שלהם".
בקופות החולים אדישים למחקר: "גם לפני מבצע החיסונים הקודם ראינו תוצאות דומות בסקרים"
נתון שבו רוב ההורים אומרים שלא יחסנו את הילדים אמור להדאיג מאוד את קופות החולים. בינתיים הוא לא. "גם לפני שיצאנו למבצע האחרון של חיסון כלל האוכלוסייה וחיסנו בעצם מעל גיל 16, ראינו תוצאות דומות בסקרים שהכנו לפני כן", אמרה ראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות, ד"ר מירי מזרחי-ראובני. "ראינו שבערך 50% אומרים בוודאות שהם יתחסנו, עוד 25% מתנדנדים, וסביב ה-30-25 אחוזים אמרו: 'אנחנו לא נתחסן'. והמציאות הראתה שבעצם היום אנחנו נמצאים במצב שבו יותר מ-88% מהציבור מעל גיל 16 התחסן. זאת אומרת, יש את העמדות שלפני ויש את מה שקורה תוך כדי".
הסיבה הבולטת ביותר שנמצאה בסקר היא החשש מתופעות לוואי שיתגלו רק לאחר שנים מקבלת החיסון, כאשר 73% מההורים ציינו אותה. אחריה מגיע אי-רצון להכניס כימיקלים לילד (39%), והסיבה השלישית בשכיחותה היא חוסר האמון בחברות התרופות (34%). פילוח לפי הכנסה גילה שעשירים מתנגדים פחות, כאשר 35% מבעלי ההכנסה הנמוכה השיבו בחיוב על כוונתם לחסן את ילדיהם, מבעלי ההכנסה הממוצעת 45% לא התנגדו, ובקרב ההכנסה הגבוהה – 49%.
פרופ' גרינשטיין וייס חשפה בפנינו עוד ממצא מעניין מהסקר: ככל שמספר הבידודים שהייתם עם הילדים גבוה יותר, ככה יורדת ההתנגדות לחיסון. הזמנו חמישה הורים מתוך מדגם האלף של הסקר: שתי אימהות מחסנות, שני אבות מתלבטים ומתנגד אחד.
אחד מהם העלה נקודה מעניינת בדיון ביניהם. "אבל נניח שמגיע רופא שאומר שהחיסון בטוח ב-99.99%. האם אני כהורה זכאי בכלל לתת חיסון לילד בריא שלי שבסיכוי נמוך של 0.01 הוא עלול להיפגע מזה? ממחלה שלא תזיק לו, בשביל שיקול אלטרואיסטי?", אמר שי דיבון, אב ל-2 מגבעתיים.
אלטרואיזם זו תכונה אצילית אבל לא נפוצה מאוד. זה לא פשוט לשכנע הורה ספקן לחסן את הילד שלו למחלה שבסבירות גבוהה לא תזיק לו, רק בשביל טובת הכלל. לפני שבועיים נחשפו באולפן שישי ממצאי ביניים של משרד הבריאות עצמו על שכיחות גבוהה יותר של דלקת שריר הלב אצל מתחסנים, רובם מתחת לגיל 30. במשרד החליטו על חשיבה מחודשת. במקביל הוציאה מח"צ, מועצת החירום הציבורית לקורונה, קבוצה שחציה רופאים וחציה מדענים, מכתב שקורא לא לאשר כרגע חיסון מתבגרים, גם אם ה-FDA ייתן אישור.
למעשה, בקופות החולים כבר חיסנו כמה מאות ילדים לקורונה. "במכבי חיסנו כמה מאות ילדים מתחת לגיל 16 דרך ועדת חריגים, כי זה ילדים שהם חלק מבני משפחה של חולים מאוד מאוד קשים או עם דיכוי חיסוני, או ילדים שיש להם בעצמם מחלות קשות. לא ראינו תופעות לוואי משמעותיות בילדים האלה", הסבירה ד"ר מזרחי-ראובני.
וגם הטיעון שילדים לא ניזוקים מקורונה הוא לא מוחלט. יש את הלונג קוביד, המחלה שאחרי המחלה. חודשים של תשישות, כאבי שרירים, כאבי ראש, בעיות ריכוז וזיכרון. אחד מכל 8-7 ילדים שנדבקו בקורונה מגריל את הבונוס המפוקפק הזה. ואצל 60 ילדים בארץ, הקורונה הסתבכה לתסמונת קשה בשם PIMS – סינדרום דלקתי רב-מערכתי - שאותו באמת אתם לא רוצים בילדים שלכם.
"זה שווה את הסיכון?", שאלתי את ד"ר יואב יחזקאלי, רופא מקבוצת מח"צ. "תראה, השכיחות של התופעה הזאת, של התסמונת הרב מערכתית בילדים בעקבות הקורונה, איננה גבוהה, והתופעה הזאת היא גם הפיכה, בסופו של דבר, אנשים מחלימים ממנה".
מול מכתב מאה הרופאים הוציא איגוד רופאי הילדים והחוג למחלות זיהומיות בילדים נייר עמדה משלהם שתומך בחיסון נרחב של בני 15-12. "החיסון של פייזר ביונטק יעיל", נכתב שם, "הוא בטוח והוא מונע הפצה של המחלה". אז למי להקשיב?
ד"ר מאיר עזרא אליה, רופא ילדים ויו"ר עמותת "מחוסגן" אמר: "כשאני רואה את מכתב הרופאים, כשאני עובר על רשימת החתומים, ואתה רואה שם באחוזים לא מעטים רופאים שאני מכיר אותם כמתנגדי חיסוני פוליו ושפעת. רופאה אחת שהיא הפרזנטורית של "היגיון בריא" מופיעה בסרטונים ומתנגדת לחיסוני שגרה. רופא אחר שבאופן אישי הפסיק מרשם אנטי-אפילפטי לילד שאני מטפל בו, או-קיי? עם אפילפסיה פעילה, והציע לו איזה משהו הומאופתי, שקר כלשהו, כמובן בפרטי. או-קיי? והילד היה כמובן צריך לחזור לטיפול שלו. כלומר, יש שם קובץ של מתנגדי חיסוני שגרה, פוליו וטטנוס, שאנחנו מכירים אותם כבר שנים, שנמצאים שם במכתב".
שני הצדדים לוויכוח, גם תומכי החיסון וגם אלה שקוראים לחכות לעוד מידע, חולקים דאגה דומה, שעל הדרך יהיו הורים שיאבדו אמון גם בחיסונים מצילי חיים, שנבדקו באופן יסודי לאורך עשרות שנים למחלות כמו פוליו, טטנוס או חצבת. . ואם חשבתם שעם חיסון המתבגרים לא יהיה קל במאי, רק חכו למה שיהיה פה בספטמבר, כשפייזר תגיש לאישור ה-FDA את החיסון לפעוטות. נתראה על הבריקדות.