העומס בבתי החולים ובמחלקות הקורונה קשה מאוד והוא קרוב להכריע את הצוותים הרפואיים שמתריעים על כך שהאסון הבא קרוב מתמיד. בביקור שערכנו בבית החולים לניאדו בנתניה שמענו מהצוותים על איכות הטיפול בחולים שיורדת, על הצורך לבחור במי לטפל ועל הקריסה שנראית קרובה מתמיד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אנחנו מאוד עמוסים", אומר ד"ר עבדול מוסתראחי, מנהל מחלת הקורונה בבית החולים לניאדו. "יש 49 חולים, מתוכם 14 מונשמים. קשה. אם עד עכשיו היית נותן 100 אחוז, אתה צריך לתת 250 אחוז אפילו".
"אנחנו מבטלים ניתוחים, מבטלים פעילות אמבולטורית במרפאות", מספר פרופ' צבי שמעוני, מנהל רפואי בבית החולים לניאדו. "אני כבר 40 שנה רופא, לא נתקלתי בכזה עומס ובכזו חוויה קשה".
בתי החולים ברחבי הארץ מתריעים מאז פרוץ הגל השלישי כי הם עומדים בפני סכנת קריסה. התחלואה הגבוהה ומחסור בכוח אדם ובציוד מעמידים אתגר גדול מאוד בפני שירותי הבריאות. במצב הזה, לא נדיר לראות את מנהל המחלקה שמסייע גם בעבודות אחרות כדי להוריד מעט עומס מהצוות הרפואי.
העומס החריג הזה מעמיד את הצוותים הרפואיים בפני דילמות קשות, והם נאלצים לקבל החלטות בלתי אפשריות. "יש לנו חולה קשה בחוץ שעלול להידרדר אבל בינתיים אין לנו מקום פה בחדר אז יכול להיות שננשים אותו ונשאיר אותו בחוץ", מתאר בפנינו ד"ר עמאש רביע, רופא במחלקת הקורונה, את המצב.
לידיה לנקסנר, אחות אחראית טיפול נמרץ, ציינה: "אנחנו מנהלים את היחידה לטיפול נמרץ קורונה על חשבון טיפול נמרץ כללי וזה פשוט הזוי שאתה צריך לסגור שירות אחד כדי לפתוח שירות אחר".
מעיין שאג, אחות במחלקת הקורונה, סיפרה: "זה קשה, זה קשה, אני בוכה מלא תוך כדי. יש פה סיטואציות קשות. אני מרגיש שאני צריכה עוד ידיים. כזה טירוף עוד לא הכרתי. ואני יוצאת מפה בבכי לפעמים כי מרוב עומס אני אפספס משהו. אני יודעת שנתתי 150 אחוז אבל יכול להיות שצריך עוד".
התנאים הקשים והשעות המטורפות מסביב לשעון כמעט בלי לראות את המשפחה מעמידים את הצוותים הרפואיים בסיטואציות קצה שהם לא חלמו שיגיעו אליהן. "אני נכנס ב-8 בבוקר לעבודה ויוצא כמעט ב-12 יום למחרת", מספר ד"ר רביע. "אני חוזר בצהריים, ישן כמה שעות ואז אני מתחיל עם המחשב לעקוב אחרי המטופלים שלי ולדבר עם הצוות. כמעט 36 שעות אני עובד".
רק בסוף השבוע האחרון, בבית החולים איכילוב בתל אביב הלך לעולמו משה חרזי בן ה-47 מתל אביב, שאובחן כחולה קורונה, לאחר שמכונת ההנשמה שלו התנתקה לכמה דקות, והצוות הרפואי שקרס תחת העומס לא שם לב. מפחיד לחשוב כמה קל שאירוע מוות טראגי כמו זה שקרה באיכילוב עלול לחזור על עצמו רק בגלל חולה אחד שצריך טיפול מיוחד – ולא יהיה מספיק כוח אדם, עירני, לטפל בו.