ועדת הבריאות אישרה הבוקר (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית תיקון חוק ל'פקודת בריאות העם' - שיאפשר מסירת מידע אישי על מתחסנים, וגם על כאלו שלא התחסנו, לרשויות המקומיות. לקראת הדיון, איגוד רופאי בריאות הציבור שיגר מכתב התנגדות חריף לחוק שיאפשר למסור מידע על מתחסנים. המכתב הועבר ליושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ח"כ חיים כץ על ידי אפידמיולוגים ורופאי בריאות הציבור המאוגדים תחת ההסתדרות הרפואית.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

על פי ההסדר, המוצע כהוראת שעה לשלושה חודשים, יורשה משרד הבריאות להעביר לרשויות מקומיות ולמשרד החינוך מידע מזהה וכן פרטי קשר אודות אדם שהתחסן, אדם שלא קיבל אף מנת חיסון אחת ואדם שקיבל מנת חיסון ראשונה אך טרם קיבל את המנה השנייה למרות שחלפו שלושה שבועות. כך, מקווים במשרד הבריאות, ניתן יהיה לפנות באופן אישי לאלו שבחרו לא להתחסן, להרחיב את ההסברה ולסייע בהנגשת החיסון במקרה הצורך.

על אף המטרה החשובה מאחורי החקיקה, רופאים רבים חוששים מהשלכותיה. "כדי להשיג את המטרה הראויה של התחסנות הציבור צריך לפעול במקצועיות תוך הבחנה בין התפקידים של הגורמים השונים על פי ייעודם ומומחיותם", כתבו הרופאים במכתבם. "פעולה לא מקצועית - עלולה לגרום לנזק משמעותי. המידע הרפואי המרוכז בידי קופות החולים הוא משאב חשוב לשם קידום מבצע החיסונים, בין היתר בשל היותו כלי המשמש את הקופות לתעדוף החיסונים על פי גיל ומחלות רקע. עם זאת - המידע המצוי בידי הקופות - הוא מידע שנקבע כי יש לשמרו בסוד".

חיסון, חיסונים, קורונה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
הרופאים נגד העברת מידע לרשויות מקומיות | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

המכתב הועבר גם לשר הבריאות יולי אדלשטיין, פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש ובכירי משרד הבריאות. עוד הוסיפו הרופאים במכתבם: "חקיקה תגרום לנזק לטווח קצר וארוך לרשות המקומית עצמה, לפגיעה באמון כאשר התועלת מוגבלת ומוטלת בספק. חקיקה חפוזה שעלולה לפגוע בזכויות הפרט לא תתרום משמעותית ליעד ואף תזיק".

ישראל מתחסנת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
במטרה לעודד חיסונים - הרשויות המקומיות יקבלו מידע על כאלו שלא התחסנו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור הסביר בשיחה עם N12: "אנחנו תומכים במעורבות של רשויות מקומיות בעידוד התחסנות ומברכים על פעילותן, אבל אנחנו מבחינים בין פעולות לעידוד התחסנות לבין פגיעה בזכויות הפרט. שינוי החקיקה הזה הוא מדרון חלקלק שיכול לפגוע באמון הציבור ולהביא לפעולות בלתי מידתיות של אכיפה. הרשויות המקומיות לא צריכות להיות חשופות למידע הרפואי החסוי".

"כשכיתות יידבקו נשאל למה לא עשינו כלום"

היועצת המשפטית של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הבהירה בדיון כי אם החוק יעבור, הרשויות המקומיות לא יורשו למנוע מאזרחים שלא התחסנו לקבל שירותים מסוימים. כמו כן, החוק יחייב את הרשויות המקומיות ואת משרד החינוך למחוק את המידע שיועבר תוך תשעים יום.

עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועמ"ש משרד הבריאות הסבירה: "הרציונאל הוא שהרשויות המקומיות ומשרד החינוך יוכלו להגיע למי שלא התחסן ולנסות להפיג את החששות שלהם ולחבר אותם למידע. קופות החולים פועלות גם ברמה האישית וגם ברמה הכללית אבל אנחנו רואים שזה לא מספיק ממוקד והמשאבים שלהן מוגבלים. רשויות מקומיות מכירות את מה שמדבר אל לב התושבים שלה. המידע יגיע רק לגורם ברשות שיגיש בקשה אקטיבית למנכ"ל משרד הבריאות שישתכנע שאכן יש צורך להעביר את האינפורמציה".

במהלך הדיון בוועדה שאל ח"כ אוסאמה סעדי: "לפני שמחוקקים חוק האם נבחנו חלופות? למה שמשרד החינוך לא ישלח שאלון לעובדים אם הם התחסנו או לא?". ח"כ חיים כץ, יו"ר הועדה ענה לו: "כי זה מסובך, המורים לא יענו. קודם כל צריך חוק. אחר כך כשהכיתות יידבקו נשאל למה לא עשינו כלום? הגיע הזמן לעשות".

ד"ר שלי קמין פרידמן, מכון זולת, אמרה: "אנחנו סבורים שלא מוצו אמצעים פחות פוגעניים בזכויות הפרט. אם יש תועלת במידע שיש לרשויות המקומיות ראוי שהן יעבירו אותו לרשויות הבריאות ולא להיפך".

עו"ד רחל אבידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הזהירה מפני גישה של אנשים לא מורשים למידע החסוי. לדבריה, "ההגדרה של מורשי הגישה למידע נראית לנו רחבה מידי, יש להגביל לבעלי תפקידים מסוימים או מספר אנשים שיורשו לגשת למידע. בנוסף, לפני שנותנים לרשות מקומית מידע צריך לקבל אישור של הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר הלאומי כדי להבטיח את אבטחת המידע".