למה ישראל הולכת לסגר? השבוע, למרות המשך מבצע החיסונים המרשים, נאלצה הממשלה להחליט על סגר מהודק. למרות שמספרי התחלואה המשיכו לזנק, תיתכן בקרוב בלימה בתחלואה הקשה, גם בזכות הסגר שנכנס לתוקף לפני שבועיים, הגם שהוא "מחורר", וגם בזכות תחילת השפעת החיסונים. ובכל זאת, בדיון הדרמטי הובהר לשרים: ללא צעדים חריפים של סגר הרמטי יותר אין סיכוי לבלום את התחלואה. הסיבה היא אחת: היקף התפשטות הזן הבריטי בישראל. איך התחלפה אופוריית החיסונים, מה המחיר של "טעות" מול המוטציה – ומתי מגיע האור בקצה המנהרה?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בישיבת הממשלה הובהר לשרים: "צריכים להוסיף עוד שבועיים לסגר שיש כאן בשבועיים האחרונים. ככל שהסגר יהיה יותר הדוק, זה יעזור מאוד להתמודדות עם הזן הבריטי. האתגר של עלייה של 50% במקדם ההדבקה שמביא איתו הזן הבריטי טורף את כל הקלפים: התרחישים האלה כבר קורים בעולם ואם לא ננקוט בצעדים הם יקרו פה". אותה דרישה שהוצגה לשרים כללה גם שוויון, מכיוון שהנגיף לא מבדיל בין חילוני לחרדי: הובהר באותו דיון דחוף כי סגירת מערכת החינוך רק במגזר החילוני במצב הזה לא תביא אותנו לתרחיש הרצוי.
הדרישה לסגר "הכי דרמטי" – כולל סגירת החינוך ומקומות עבודה עם קבלת קהל – נובעת מהעומס המצטבר על בתי החולים, ובעיקר מהחשש מפני היקף העומס שעוד צפוי במידה והזן הבריטי יתפשט מהר. חשוב לציין את מחיר הפגיעה במערכת הבריאות: בזמן העומסים שקיימים כבר היום בבתי החולים, ישנם סימנים לתמותה עודפת. בתקופת השיא של הגל השני – בין 9 בספטמבר ל-28 באוקטובר - הערכנו שייתכן שכ-20% מהנפטרים מתו בגלל העומסים. מדובר בכ-130 מתוך כ-620 נפטרים באותה תקופה שייתכן ולא היו נפטרים אילו הגיעו בתקופה של שגרה ושהעומס השפיע על מותם. באותו שלב מספר החולים במצב קשה עמד על 500, בעוד השבוע כבר הגענו אל מעל ל-800 חולים במצב קשה – נתון שהוגדר בעבר כקו האדום של מערכת הבריאות. גם כעת, בגל השלישי, יש סימנים לתמותה מיותרת – כלומר מעל למודלים.
ההחלטה על הסגר התקבלה במצב של כ-6,000 נדבקים חדשים בימים שקדמו לישיבת הממשלה. חלק מהעלייה נובעת גם מהיקף הבדיקות, ששבר גם הוא שיאים: אנו ממשיכים לראות את הפער בין קצב העלייה בתחלואה לפי המאושפזים בבתי החולים לבין זה לפי המאומתים החדשים. את רוב הפער אפשר להסביר על פי הגידול של כ-10% במספר הבדיקות, ועל כן לדעתנו קצב העלייה האמיתי בתחלואה הוא לפי זה של המאושפזים – כפי שהסברנו בעבר במודל שמראה מדוע מספר החולים שמצבם קשה עולה בקצב שונה.
חשוב להבין: קצב עליית החולים הקשים החדשים ליום דומה מאד בין הגל השני לשלישי, כשמשווים ביניהם החל מ-15 יום לפני הסגר. האם בימים הקרובים נגיע לשיא כמו שהיה בגל השני? ייתכן מאוד. עד להחלטת הממשלה הוחל סגר פחות הדוק, אבל במקביל חלק ניכר מקבוצת הסיכון חוסנה פעם אחת. צריך גם לזכור שלכל פעולה לוקח שבועיים להשפיע – גם לסגר ההדוק ביותר. לכן, בתוספת החיזוק מצד החיסונים שאמורים להתחיל להשפיע על תמונת התחלואה כבר בימים הקרובים, אנחנו צופים שתוצאות שני התהליכים המקבילים הללו יובילו לבלימה בתחלואה. ללא קשר להארכת הסגר וללא קשר לזן הבריטי שלא ישפיע על תמונת התחלואה הקשה בצורה משמעותית בשבועיים הקרובים.
התחלואה לא עולה באופן אחיד: ניכרת בלימה משמעותית במגזר הערבי, שבעבר היווה את מוקד הדאגה העיקרי. מנגד נרשמת התפרצות גדולה במגזר החרדי. השבוע 1.3% מכל החרדים יצאו מאומתים, וקצב העלייה בתחלואה בילדים (63%) היה השבוע כמעט כפול מאשר אצל המבוגרים. בקרב המגזר החרדי היה גידול של פי 16 במספר המאומתים בתוך ארבעה שבועות: מדובר בהכפלה בכל שבוע – מ-100 מאומתים ליום (למיליון נפש) ל-1,600 מאומתים, וכל זאת בתוך חודש. קצב גידול כזה לא נראה לאורך המגפה וכנראה נובע לפחות בחלקו מהזן הבריטי. ההערכות הן שהזן הבריטי נמצא בהיקף של כ-20% מכלל המאומתים החרדים.
וחדשות טובות או אור בקצה המנהרה – יש?
כאמור, בזכות הסגר הנוכחי והחיסונים, בשבועיים הקרובים אנחנו דווקא צופים בלימה בתחלואה הקשה. הבלימה צפויה להתרחש בזכות הסגר ה"רופף" ותחילת השפעת החיסונים. הממצא שתומך בכך הוא הוא קצב עליית החולים קשה החדשים ליום, שכאמור דומה מאד בין הגל השני לשלישי. מדובר בבלימה שהייתה צפויה להתרחש גם ללא ההחלטה על סגר הדוק.
אם כן, מדוע נדרש הסגר? התשובה טמונה בזן הבריטי – הגורם ששינה את התמונה מקצה לקצה. על פי ההערכות הוא נפוץ כבר היום בכ-5% מהמאומתים, ואת ההיקף הזה לא נוכל להכיל ללא סגר. חשוב להבין: הזן הבריטי בכל מקרה יהפוך לזן הדומיננטי, כי הוא 50% יותר מדבק מזן הקורונה המוכר לנו. מתי הוא ישתלט? זו שאלת המפתח, שתקבע את קצב והיקף ההדבקה – ואת גודל הבעיה שאיתה נתמודד.
התשובה תלויה ב"נתח" של החולים והנדבקים – כמה מהם כבר נדבקו במוטציה הבריטית. אם מדובר ב-2% מהמאומתים היום, אז באמצע פברואר הזן הבריטי יהפוך לדומיננטי בישראל – והמשמעות ברורה לאור העובדה שהוא מדבק הרבה יותר. אם הנתון עומד על 5%, כפי שמעריכים כבר היום, אז בתוך חודש – קרי בתחילת פברואר, ממש "מעבר לפינה" – הזן הבריטי ישתלט על הזן המוכר של הקורונה. הנתון של 5% יכול להישמע נמוך בתחילה, אך הוא גבוה מאוד ואף "יותר מדי" בשביל המערכת: אפילו בהנחה מקלה שמקדם הדבקה של הזן הרגיל הוא 1 (כל אדם מעביר את הנגיף לאדם אחד ואין התפשטות), המשמעות היא שהזן הבריטי הוא בעל מקדם הדבקה של לפחות 1.5, וזה כבר יביא לתחלואה גבוהה מדי שתגבור גם על קצב החיסונים הישראלי, שהוא הגבוה בעולם.
ולאן הזן הבריטי מוביל אותנו?
התרחישים שבחנו בעזרת המודלים – אותם תרחישים שהוצגו לממשלה - מראים את מחיר הטעות באי בלימת המוטציה הבריטית. מעבר למאות נפטרים יותר מהצפוי במצב "רגיל", הדינמיקה של המוטציה שונה. על בסיס הידוע, הערכנו ששיא התחלואה ללא סגר היה מגיע במרץ, בהיקף כמעט בלתי יאומן של כ-40 אלף מאומתים מדי יום – היקפי תחלואה שדומים לבריטניה כיום, ושם אכן הוחלט על סגר ארוך מכיוון שכל הצעדים לא הצליחו לבלום את הזינוק.
גם בבתי החולים אפקט המוטציה הבריטית היה מורגש בהחלט: על פי התרחיש שבו הסגר החלקי היה מוסר בתחילת השבוע הבא, מספר החולים הקשים היה מגיע בסוף פברואר לשיא של 2,000 וכנראה שהמספר עוד היה ממשיך לעלות משם במהלך חודש מארס. חישוב התמותה של חולי הקורונה בחודשים הקרובים העיד על עלייה של 1,300 נפטרים עד תחילת מרץ, במצב שבו אין סגר והיקף ההדבקה לא יורד – עם חשש למתים רבים נוספים בחודש מרץ.
התרחיש השני – סגר לשבועיים נוספים אחרי 10 בינואר – "מקדים" את שיא התחלואה כבר לסוף פברואר, ולאחריו צפויה לבוא ירידה. גם מספר המתים בתרחיש זה מעט נמוך יותר – כ-1,000 עד תחילת מרץ – ותמונת המצב בבתי החולים גם היא צפויה להיות שונה: כ-850-900 חולים קשים, יותר מהיום ומ"הקו האדום" של המערכת אך הרבה פחות מ-2,000.
המשמעות היא ברורה: בעזרת הסגר ניתן יהיה להתמודד טוב בהרבה עם הזן הבריטי ועם קצב חיסונים גבוה, זה עשוי להיות הסגר האחרון. עם זאת חשוב לקחת בחשבון את העובדה שעשויה להיות צניחה ("הפוגה") בקצב החיסונים בגלל הצורך לשמור מנת חיסון שנייה וסימני השאלה לגבי המשך הגעת החיסונים. חברת מודרנה העריכה כי כבר החודש יובאו עוד מיליוני מנות חיסון לישראל, שיאפשרו להוסיף ולחסן עוד קבוצות. מכיוון שגם למנה אחת יש השפעה חיסונית (גם אם פחותה), הדבר עשוי להוריד עוד יותר את קצב ההדבקה ולשפר את הסיכוי לראות את האור בקצה המנהרה. ככל שהחיסונים יוקדמו, כך המצב יהיה טוב יותר.
חשוב מאד להבין את היקף ההתפשטות של הזן הבריטי: לולא הזן, ייתכן שיכולנו לעבור את הגל הנוכחי בעזרת החיסונים וללא הארכת הסגר אבל איתו, יש מרוץ שמאד תלוי ברמתו הנוכחית. כשהזן ממשיך להתפרץ רק סגר הדוק יוכל לעצור אותו, כי גידול מעריכי גבוה ב-50% מתפרץ מאוד מהר – ועלול להוביל לאיבוד שליטה ולקריסה של מערכת הבריאות.
פרופסור ערן סגל, המחלקה למדעי המחשב, מכון ויצמן