ל', אישה בשנות ה-40 לחייה מאזור המרכז, חלתה בקורונה עוד בתחילת התפרצות המגפה בישראל כאשר הייתה ללא מחלות רקע. היא אושפזה לאורך תקופה ארוכה ואף עברה וממשיכה לעבור שיקום ממושך, אך גם כיום היא ממשיכה לסבול מפגיעה תפקודית קשה בגפיה, ובשל כך היא מסתייעת במקל הליכה ובסד לידיים. לנוכח מצבה הרפואי, היא עד היום לא שבה לעבודתה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לאחר שחקירה אפידמיולוגית העלתה כי התובעת נדבקה בנגיף תוך כדי עבודתה, היא הגישה באמצעות עו"ד קראוס ואלון, תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר במחלתה כתאונת עבודה. לאחר שהוכח כי העובדת נדבקה בנגיף תוך כדי עבודתה, הכיר ביטוח לאומי במחלתה כפגיעה בעבודה והיא זומנה לוועדה רפואית לצורך קביעת שיעור נכותה.
בעדותה בפני הוועדה הרפואית של המל"ל, טענה ל' בין היתר כי מאז שחלתה היא סובלת מחולשה, כאבי פרקים, אובדן בחוש הטעם והריח, קשיי שינה, קשיי עיכול, פגיעות נוירולוגיות ועוד.
ועדה רפואית של המוסד קבעה לה, בימים אלה ממש, נכות זמנית בשיעור של 100% למשך שנה וחצי, מעת הגשת תביעה ועד חודש ינואר 2022 בסכום של עד 180 אלף שקלים. לדברי עורכי הדין גיל קראוס ושירי אלון שייצגו אותה בהליך, מדובר בהחלטה חשובה, שכן עד כה לא רבים מחולי הקורונה, שאינם משתייכים לעובדי הרפואה וכוחות ההצלה, הוכרו על-ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה.
להחלטה זו משמעות כלכלית נכבדה, משום של' תזכה בין היתר בקצבה חודשית גבוהה עד תום תקופת נכותה הזמנית, וזאת עוד בטרם נקבעה לה נכות קבועה. עורכי הדין קראוס ואלון ציינו כי "קביעת שיעור נכות זמנית כה משמעותי, לתקופה של כשנה וחצי, מעידה על כך שתסמיני הפוסט-קורונה עלולים להיות קשים ולהימשך זמן רב, וכי המוסד לביטוח הלאומי צפוי להכיר בתסמינים אלו – ולפצות עובדים בגינם, כל עוד יוכח כי הם חלו במחלה עקב עבודתם ובמסגרתה".
האם גם אתם יכולים לתבוע?
1. איך אני יודע אם מגיע לי לתבוע אחוזי נכות על קורונה ממקום העבודה ומביטוח לאומי?
אם אדם נדבק בקורונה בגלל מקום העבודה שלו, כולל מקרים שנדבק מעובד אחר או לקוח או גורם אחר בעבודה, והוא יכול גם להוכיח את מקור ההדבקה מבחינה אפידמיולוגית, אז הוא יכול להגיש תביעה להכיר במחלת הקורונה כפגיעה בעבודה. לאחר מכן, הוא יכול לתבוע את הזכויות שמגיעות לו, כולל אחוזי נכות. צריך לבקש ממשרד הבריאות את דו"ח החקירה האפידמיולוגית כדי לחזק את הטענה שזה קרה תוך כדי העבודה.
הערה חשובה: גם מי שלא נדבק בעבודה, יכול להגיש תביעה לביטוח לאומי במסגרת של נכות כללית, אבל שם הכללים הרבה יותר נוקשים (בין היתר צריך לעבור מבחן הכנסות מסוים, גובה נכות רפואית ועוד) וגם הזכויות פחות משתלמות. לכן המאבק על ההכרה כפגיעה בעבודה עשוי להיות חשוב מאוד במקרים רבים.
נקודה חשובה נוספת שצריך להבין – המשמעות של הכרה באירוע כפגיעה בעבודה, חשובה בעיקר במקרים שבהם המחלה הותירה נזק משמעותי ולא משהו חולף, שאז ניתן לקבל את הזכויות המשמעותיות יותר.
2. האם כל אחד יכול לתבוע?
כן, בהנחה שמדובר באדם עובד שיכול להוכיח כי נדבק בעבודתו. הכוונה בתשובה היא לתביעה להכרה כנפגע בעבודה ולא תביעה לנכות כללית.
3. מה הקריטריונים שביטוח לאומי בודק?
ביטוח לאומי יבדוק בשלב ההכרה את מקור ההדבקה של החולה, את החקירה האפידמיולוגית שלו והאם ניתן להוכיח שהוא נדבק על רקע העבודה ואז יכיר במחלה כפגיעה בעבודה. לאחר מכן, ייבדק מצבו הבריאותי עקב המחלה וכפועל יוצא ישולמו לו הזכויות.
4. איך מגישים במקרה כזה תביעה לביטוח לאומי?
קודם כול, יש לבקש דו"ח חקירה אפידמיולוגית ממשרד הבריאות שמוכיח את הטענה. כדאי לצרף תצהיר תומך לתביעה. חשוב לבדוק אם יש עדויות של אנשים נוספים שנדבקו במקום העבודה, יש לצרף העתק של הודעות רלוונטיות של משרד הבריאות אם יש, ולאסוף כל ראיה אחרת שתומכת בקשר בין המחלה והעבודה.
יש צורך להחתים את המעביד על טפסים לביטוח לאומי, כולל טופס שנקרא ב.ל. 250, שהוא למעשה מעין הפניה של המעביד לטיפול רפואי, וטופס ב.ל. 211, שהוא טופס התביעה להכרה בפגיעה בעבודה. יש לשים לב היטב לעובדות שמציינים במסגרת טופס התביעה.
5. האם כבר באופן רשמי הם מכירים באופציה הזו של הכרה בקורונה כנכות מעבודה?
בהחלט כן.