חוזר לקרב האחרון: בלילה שבו חצתה מדינת ישראל את קו ארבעת אלפים המתים במגפה, ד"ר גדי סגל סגר את מחלקה פנימית ט' ועבר עם כל צוות המחלקה שלו לבניין הקורונה של שיבא. אחד עשר חודשים אחרי שפתח את מחלקת הקורונה הראשונה בארץ וטיפל בחולי הקורונה הראשונים - הוא חוזר אליה לקרב אחרון.

"עכשיו זה ממש מלחמה", הדגיש ד"ר סגל. "השתמשנו בדימוי הזה הרבה זמן כדי להעביר מסר ולהביע את המצוקה של המערכת – עכשיו זה פשוט תיאור מוחלט של מה שקורה. הטיפול הנמרץ מלא, החולים קשים מאוד ותדירות החייאות והמתים עולה".

לפני שנה פחות שבועיים, ב-4 בפברואר, התגלו ארבעת חולי הקורונה הישראלים הראשונים באונייה "דיימונד פרינסס" שעגנה ביפן. אחרי שבועיים הטיסו לארץ את 11 הנוסעים הישראלים שנמצאו שליליים בבדיקה, והם נלקחו ישר לשיבא. ד"ר סגל היה אז בצוות שנערך לקבלם במבצע שנראה חצי צבאי.

הקורונה בישראל: פקחי משרד הבריאות (צילום: אבשלום שושני, פלאש 90)
הקורונה בישראל: פקחי משרד הבריאות | צילום: אבשלום שושני, פלאש 90

"הם באו במיניבוס וכל אחד מאיתנו היה מופקד על אחד או שניים מהם", נזכר סגל. "עשינו תרגולות של מי לוקח את מי – זו למעשה הייתה הפעם הראשונה שנגענו במישהו שחשוד בקורונה".

למרות ש-11 החולים שהגיעו לארץ אובחנו כשליליים, בשיבא בדקו אותם שוב וגילו שאחת מהם, שלווה דהן, אומתה כחיובית ובכך הפכה לחולת הקורונה הראשונה בארץ. "אני זוכרת כמה עודדת אותי אז", משתפת דהן את ד"ר סגל. "הייתי עושה בדיקה, יוצאת שלילית ולמחרת היו אומרים לי שיצא שוב חיובי. הייתי מתוסכלת ואתה תמיד היית שם להגיד שהכול יהיה בסדר".

מדינה במלחמה

כשבתוך בתי החולים ניסו ללמוד את מאפייני הנגיף החדש – מחוצה לו היו אלה ימים של סולידריות; ימים של מדינה במלחמה. "אמרו לנו תצאו לשמוע שמוחאים לכם כפיים במרפסות בשש בערב", שחזר ד"ר סגל. "שמעת באותם ימים שהאיטלקים שרים במרפסות ושבישראל מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים – זה היה מאוד מרגש".

שרי דבחי, אחות סוכרת ראשית בשיבא, הייתה בין הראשונים שאושפזו בצוותים הרפואיים. כמו כן, היא הייתה גם בין שלושת החולים הראשונים בארץ שעליהם נוסה הטיפול בפלזמה של חולים שהבריאו. "אני זוכרת שאמרתי לד"ר סגל שאני פוחדת שזה יסתבך. אני לא אשכח שלמרות כל הפחד שהיה אז מהנגיף החדש והמסתורי – הוא ניגש אליי, דיבר איתי והתיישב על הכורסה שלידי – זה לא מובן מאליו".

ד"ר גדי סגל והאחות שרי דבחי (צילום: N12)
ד"ר גדי סגל והאחות שרי דבחי | צילום: N12

בהמשך דבריו מתח ד"ר סגל ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בימים קשים אלה. "עברנו את ה-4,000 מתים", הוא מזכיר. "תאר לך שאלה היו 4,000 ילדים – האם המדינה הייתה מתנהגת כפי שהיא עכשיו? האם היו דיונים אם לפתוח את נתב"ג או לא? חיים של מבוגר לא שווים פחות משל ילד – זה זילות של חיי אדם".

לדבריו המגפה תחלוף בעוד זמן קצר – בין אם בעזרת החיסון ובין אם לאו – אך עם זאת הוא מודאג מאוד מהאתגר הבא או מהמלחמה הבאה שתעמוד לפתחה של מדינת ישראל: "בסופו של דבר מה שחשוב זה אם החברה מתפרקת או מתאחדת מול האתגר – יהיה אשר יהיה".