עד כמה נוכל לפתוח – ו"לספוג" את העלייה בתחלואה? ישראל היא המובילה בשיעור והיקף ההתחסנות, והיא נמצאת על סיפו של מבחן משמעותי – איך לאזן בין המשך פתיחת המשק והחינוך לבין העלייה בהדבקה הצפויה מפתיחה כזו. ישראל היא הראשונה בעולם להגיע לרמה כזו של פתיחה ברמות תחלואה כאלו בניסיון לצאת משרשרת הסגרים, אך הפעם הסיכון מחושב וזה עשוי להצליח. אין לנו ממי ללמוד, אבל כשמשקללים את כל הנתונים רואים שהתמונה שונה מהעבר.
נכון שיש עלייה במקדם ההדבקה אבל הוא עדיין סביב 1, כלומר יציבות במספר המאומתים. יכול להיות שחלק מהעלייה נובעת מכך שהיו יותר בדיקות השבוע, אך בכל מקרה העלייה הזו הייתה צפויה: עוד בינואר אמרנו שייתכן גל תחלואה במרץ, אבל גם אמרנו שבגלל החיסונים גל התחלואה הזה יכלול מספר חולים קשה קטן בהרבה – וזה אכן מה שקרה. במקביל לעלייה במקדם ההדבקה, הייתה ירידה חדה במספר החולים קשה החדשים וגם ירידה בחולים קשה בבית החולים, בהתאם לתחזית שנתפסה כאופטימית והוצגה כאן רק לפני שבועיים.
אם בעבר ראינו את מקדם ההדבקה עולה, המסקנה הייתה ברורה: מכיוון שההערכה הייתה שאין מה שיעצור את העלייה שלו והוא ימשיך ויתקדם, עדיפה פעולה נגדית – הגבלות או סגר מוקדם – כדי שלא להגיע לרמה גבוהה של הדבקה. אבל תמונת המצב כעת שונה בגלל החיסוניות, שרק הולכת ומשתפרת בכל יום.
אם מקדם ההדבקה יעלה ל-1.2 ויישאר ברמה הזו למשך כמה שבועות, קצב ההכפלה של מספר המאומתים יעמוד על פעם בשבועיים. מדובר אומנם בנתון מדאיג, אך כעת, בניגוד לעבר, נוכל לספוג שתיים או שלוש הכפלות לפני שבתי החולים יתמלאו ויגיעו למצב של 1,200 חולים קשה כפי שהיו בשיאו של הגל השלישי בינואר. כלומר מרווח ביטחון של 6-4 שבועות עם עלייה גבוהה ועקבית.
ניתן להעריך שה-R יעלה, אם כי גם בכך וודאות, אבל בכל מקרה היקף המחוסנים וה"חסינים" יבלום חלק מהעלייה. כדי שנוכל להתנהל בביטחון גדול עוד יותר, קצב החיסונים צריך לעלות שוב והצעירים צריכים להגיע ולהתחסן. מחקר חדש של אמ"ן מצא שהחיסון מוריד את הסיכוי להידבק בכ-88%, תוך הסתמכות על בדיקות סקר בקרב עובדי בתי אבות (8,300 מחוסנים ו-2,600 לא מחוסנים) שנדגמים בשגרה ללא קשר לתסמינים. על כן במחקר של אמ"ן יש פחות הטיות ממחקרים אחרים, והנתונים מצביעים בבירור על ירידה חדה בהדבקות של מחוסנים בין שבוע לעשרה ימים לאחר קבלת מנת החיסון השנייה.
אנחנו בעידן חדש של חיסונים, וצריך להתחשב בכך בצעדי הפתיחה וההתקדמות לעבר "שגרת קורונה" חדשה. אנחנו מבינים מהתוצאה המשמעותית במחקר של אמ"ן ומפרסומים נוספים שהחיסונים גם יעילים בהורדה של הדבקות. עדיין צריך להתבונן במקדם ההדבקה ולעקוב אחריו, אך צריך לאזן זאת עם הנתונים של היקף החיסון והשפעתם על הורדת התחלואה הקשה. הגענו לרוב של מחוסנים במנה ראשונה מגיל 16 ומעלה, והמצב מספק שולי ביטחון רחבים מבעבר, בעיקר ביחס בין העלייה ברמת התחלואה לעלייה במספר החולים שמצבם קשה – זו שהביאה בעבר לעומס על בתי החולים שהוביל גם לתמותה עודפת. במגזר הכללי 87% מבני 16 ומעלה החלימו או התחסנו במנה אחת לפחות. עוד הוכחה ליעילות החיסון היא השינוי הדרמטי בגיל של המאושפזים: כיום יש 70% יותר מאושפזים בגיל 60 ומטה, תמונה הפוכה למצב לפני השפעת החיסון.
עם זאת צריך לזכור שהמספרים המרשימים של השפעת החיסון נמדדו תחת ההתנהלות הנוכחית, כלומר בתנאים של מסכות וריחוק חברתי. במילים אחרות, השפעת החיסון שנמדדה היא סכום ההגנה הביולוגית של החיסון וההגנה שנובעת מהתנהגות הציבור. אם ההתנהגות תשתנה סביר שהסיכוי של אדם מחוסן לחלות יעלה. המספרים המוחלטים של מספר המתחסנים שחלו קטנים יחסית, ואלו נמדדו תחת תנאי מסכות וריחוק חברתי. החשש הוא שהנתון הזה יעלה כאשר התנהלותנו תהיה שונה.
גם אם מקדם ההדבקה יישאר סביב ה-1, מספר החולים קשה צפוי להמשיך לרדת. רוב האנשים שיגיעו לבתי החולים הם כאלה שלא התחסנו או שעבר זמן קצר מאז שהתחסנו. אפקט החיסונים מוכיח זאת: מאז שיא התחלואה באמצע ינואר נרשמה צניחה של 63% בתמותה, ירידה של 56% במאומתים וירידה של 46% בחולים קשה חדשים. גם מספר החולים קשה בבתי החולים ירד ב-36%. הירידה בתמותה חדה יותר מזו של החולים קשה, כנראה בזכות החיסונים.
הירידה בתחלואה הקשה הורגשה בכל המגזרים ובמיוחד אצל החרדים (77% פחות). במגזר הכללי הנתון עומד על 53% פחות, ובחברה הערבית – 24%. הפער מעיד על מצב מדאיג בחברה הערבית: בשבוע האחרון מספר החולים קשה החדשים עלה ב-32% במגזר הערבי, והם מהווים 44% מסך החולים קשה החדשים – למרות שהם רק 13% מקבוצת הסיכון של בני ה-50 ומעלה. התחלואה הקשה לנפש גבוהה פי 3 במגזר הערבי לעומת המגזרים האחרים. מנגד, הירידה בחולים קשה החדשים נמשכת במגזר הכללי (10%-) ובמגזר החרדי (22%-). בניגוד לנתונים העגומים שהתרגלנו אליהם, כעת רק כ-6% מהחולים קשה החדשים הם מהמגזר החרדי.
העלייה בחברה הערבית היא בעיקר בקרב הצעירים: חלקם של החולים קשה החדשים בני 60 בחברה הערבית ירד מ-70% לפני חודש ל-40%. לעומת זאת, חלקם של החולים קשה החדשים בגילים 39-20 בחברה הערבית עלה מ-5% לפני חודש ל-20%. המצב נובע משיעור חיסון נמוך יחסית במגזר, וייתכן כי הוא גם קשור לאחת המוטציות שמעוררות השבוע הרבה דאגה בצמרת מערכת הבריאות.
חשוב לומר: אנחנו עדיין לא יודעים במדויק מה יעילות החיסונים, אך ניתן להעריך שגם אם מספר המאומתים יעלה – נראה הרבה פחות חולים קשה מתוכם. למרות זאת, עדיין יכול להיות שנראה עלייה בתחלואה קשה בקרב אנשים שהחיסון פחות יעיל עבורם: הידע בנושא הזה נצבר כרגע במדינת ישראל, שאין לה ממי "להעתיק". אנחנו כרגע מלמדים את העולם ומבצע החיסונים יכול לאפשר פתיחה הרבה יותר נרחבת של המשק – לפחות בשלב הזה, לאחר שחיים רבים ניצלו בזכות החיסונים. הירידה הדרמטית בתמותה בקרב בני ה-60 ומעלה מוכיחה זאת.
בחישוב גס, כשחצי מהאוכלוסייה תגיע לשבוע אחרי מנה 2, בעוד פחות מ-3 שבועות, מקדם ההדבקה יהיה כמעט חצי בהשוואה לאותה פתיחה של המשק ללא חיסונים. אם נראה שבמקדם הדבקה 1 בתי החולים ימשיכו להתרוקן - נבין שאפשר "לשחרר" אפילו יותר. על כן צריך ללכת קדימה, אך בזהירות: צריך להמשיך בשלבי הפתיחה שתוכננו, גם אם נראה עוד עלייה מסוימת במאומתים, כי הפעם יש ירידה בחולים הקשים והיא צפויה להימשך.
הירידות של השבועות האחרונים יצרו לנו שולי ביטחון מבחינת מספר החולים קשה והעומס בבתי החולים. המשך מבצע החיסונים רק משפר את ההגנה. על סמך זאת ניתן להמשיך בהקלות ובפתיחה, אך חשוב להדגיש – לא מדובר בפעילות כמו לפני קורונה אלא בזהירות, עם תו ירוק ותו סגול ומסכות. חשוב להבין שעוד לא גמרנו עם הקורונה, אבל בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם יש אפשרות שהפתיחה תצליח.
פרופ' ערן סגל, המחלקה למדעי המחשב, מכון ויצמן