בתום יומיים של דיונים סוערים, חברי ועדת סל התרופות הגיעו היום (רביעי) להחלטה לגבי התרופות והטכנולוגיות החדשות שנכנסו למימון ציבורי החל משנת 2021. החלטות הוועדה הוצגו היום במסיבת עיתונאים בפני שר הבריאות יולי אדלשטיין, ומחר הן יובאו לאישור מועצת הבריאות. ביום ראשון יו"ר הוועדה, פרופ' שוקי שמר, יציג את המסקנות בישיבת הממשלה לאישורן הסופי.

לרשימת סל התרופות 2021 המלאה

כתבות נוספות ב-N12:

ירידה של 20% בתקציב המועבר לטיפול בסרטן

השנה לא נמנה אונקולוג בין נציגי ועדת הסל ומספר הטיפולים שנכנסו עבור חולי סרטן, נמוך משמעותית בהשוואה לשנים קודמות והדגש ניתן דווקא למחלות כרוניות ומחלות נדירות. בשנים האחרונות בין 40% ל-50% מהתקציב הושקע בטיפולים חדשים למחלת הסרטן, אך בשנת 2021 – חמישית מהתקציב בלבד יועבר לאונקולוגיה.

אחת הבשורות של הסל השנה היא כניסתה למימון ציבורי של תרופה פורצת דרך למחלת לב נדירה בשם 'עמילואידוזיס לבבי' של ענקית התרופות פייזר. הטיפול נחשב ל"תרופת יתום" שכן לא קיימת דרך אחרת לטפל במחלה הנדירה הזו. עם זאת, המהלך ייצא לפועל בעבור 500 ישראלים בלבד שסובלים מהמחלה, בעלות גבוהה מאוד שעומדת על 123 אלף שקלים בשנה למטופל – כ-61 מיליון שקלים בשנה בסך הכול. המחיר ההתחלתי שהציבה חברת פייזר היה יותר מכפול: 267 אלף שקלים לחולה ובזכות משא ומתן מול ועדת הסל, המחיר קוצץ משמעותית.

בין התרופות החדשות: טיפול המבוסס על סם הקנאביס

בשורה נוספת נוגעת לפריצת דרך לילדים הסובלים מתסמונת 'דרווה', שגורמת לפרכוסים ארוכים וקשים שעלולים להוביל לנזק מוחי ואף למוות. הטיפול "אפידיולקס" מבוסס על סם הקנאביס והראה במחקר תוצאות יוצאות דופן להעלמת הפרכוסים. עלות הטיפול למדינה בשנה: כ-30 מיליון שקלים.

עוד נכנס לסל טיפול מציל חיים חדשני בשם 'קבליבי' למחלת דם נדירה TTP. המחלה מתגלה בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים בהיריון. בתחום בריאות הנפש, אושרה התרופה 'רקסולטי' לסובלים ממחלת הסכיזופרניה. לחולי סוכרת אושרו דור חדש של תרופות - מעכבים מסוג GLP1 ו-SGLT2, שנלקחים באמצעות כדור ומסייעים בוויסות הרעב וספיגת הסוכר בגוף.

בתחום האונקולוגיה נכנסו התרופות: 'טסנטריק' לסרטן כבד וריאה, 'קיטרודה' לסרטן המעי הגס, 'לינפרזה' ו'זג'ולה' לסרטן שחלה, 'לוטטרה' לגידולים נוירו-אנדוקריניים ותרופות נוספות - שהראו במחקרים יעילות בהארכת חיים למטופלים.

 

תקציב סל התרופות גדל השנה ב-50 מיליון שקלים, וכפי שפרסמנו ב-N12 לפני קבלת ההחלטות - מחלוקת משפטית בין משרדי הבריאות והאוצר איימה לקצץ את תקציב הסל. בסופו של דבר, הוחלט על תוספת חד-פעמית של 50 מיליון שקלים שישמשו רק עבור שנת 2021 וחברי הוועדה בחרו לחלק אותה באופן הבא: כ-30 מיליון שקלים יושקעו בהקמת תשתיות למרכזי שיקום ריאות בפריפריה, כ-10 מיליון שקלים עבור טיפולים בחבלות שיניים לילדים, ו-10 מיליון שקלים נוספים לשדרוג שתלי שמיעה לילדים כבדי שמיעה עד גיל 18.

רוקח בבית מרקחת. אילוסטרציה (צילום: 123rf)
אילוסטרציה | צילום: 123rf

לשלב הסופי של הדיונים הגיעו תרופות וטכנולוגיות בעלות כוללת של 2 מיליארד שקלים, ותקציב הוועדה עמד על 550 מיליון שקלים בלבד. בעקבות זאת, חולים רבים נותרו מאוכזבים לגלות שהתרופות שחיכו להם לא נכנסו לסל, בהם חולי ניוון שרירים מסוג SMA שציפו לתרופה 'ריסדיפלם', חולות בסרטן השחלה עם מוטציה מסוג her2 שקיוו לכניסתה לסל של התרופה 'אנהרטו', 'אוסטדו' לטיפול בתנועות בלתי רצוניות הנובעות מהמחלה הסופנית 'הנטינגטון' ותרופות להפרעות קשב וריכוז – שהשנה מצאו את עצמם מחוץ לסל.

"יש לנו סל בריאות מהרחבים ביותר בעולם"

פרופ' שוקי שמר, יו"ר ועדת סל התרופות, אמר בסיום הדיונים: "התחושה שלי שהייתה כאן חבורה נפלאה של אנשים שכל אחד בא מתחומו, הביא את הרקע והידע שלו כדי לקבל את ההחלטות הנכונות והמקצועיות ביותר. שואלים אותי 'האם אני מרוצה מהתוצאות' והתשובה לכך היא לא, כי תמיד אפשר יותר. אבל יש לנו סל בריאות מהרחבים בעולם ואני גאה בכך שאנו עומדים להציג לעם ישראל תכולה מורכבת וחשובה לבריאות הציבור".

ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש אגף הטכנולוגיות הרפואיות במשרד הבריאות המרכזת את עבודת ועדת הסל, אמרה: "חברי ועדת הסל התגייסו לטובת השליחות הלאומית ואנו מסיימים בהרגשה שהגענו להישג ומצד שני תמיד ישנה חצי הכוס הריקה, אך זה טיבו של תהליך התעדוף. כל אותם חולים שלא קיבלו את התרופות והטכנולוגיות נשארים עימנו לאורך השנה, אך מה שמנחם הוא שכבר בסוף חודש פברואר מתחיל תהליך ההגשות לוועדת הסל 2022".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות