פרופ' ניב פפו, מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומהמחלקה לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, רואה מידי יום בדרך לעבודתו במעבדה בבאר שבע גמלים ונאקות. רק לאחרונה, עלה במוחו הרעיון לרתום אותם למלחמה במחלת הסרטן.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כתבות נוספות ב-N12:

נגד סוגים מסוימים של סרטן, כמו סרטן הערמונית, הטיפול המקובל הוא טיפול כימותרפי המוזרק למחזור הדם. הטיפול הכימותרפי יעיל, אך לצד היעילות הוא גם גורם לרעילות גבוהה ועם הזמן גם לעמידות לטיפול. הרעילות מתבטאת בהרס של תאים בריאים וכך גורמת לנזק חמור ובלתי הפיך לרקמות בגוף.

כריש (צילום: Andrea Izzotti, shutterstock)
נוגדנים בדמו של הכריש - מסייעים לתהליך כימותרפיה | צילום: Andrea Izzotti, shutterstock

המחקר של פרופ' פפו הציב לעצמו כמטרה לאפשר את הזרקת הכימותרפיה לגוף, אך להבטיח שהיא תפעל ביעילות נגד התאים הסרטניים בלבד, ולא כנגד תאים בריאים ורקמות בריאות. במחקרו של פרופ' פפו ותלמידת הדוקטורט ליאור רוזנפלד, הצליחו ליצור נוגדנים זעירים כנגד סרטן הערמונית שיכולים להיקשר באופן חזק לתאים סרטניים (ולהם בלבד), להחדיר לתוכם ישירות את הכימותרפיה ולחסל אותם באופן סלקטיבי ומבוקר.

הנוגדנים היחידים שמסוגלים להתמודד עם המשימה של חדירה לתאים סרטניים הם נוגדנים זעירים שמכונים Nanobodies. גודלם הוא כ-10% בלבד מגודלם של נוגדנים רגילים, והם מסוגלים לחדור רקמה סרטנית קשיחה, לשחרר את התרופה הכימותרפית ולבסוף להתפנות מהגוף במהירות. מסתבר שהחיות היחידות שיודעות לייצר נוגדני Nanobodies זעירים מסוג זה הם גמלים וכרישים, ולאור מצאי הגמלים והנאקות בנגב בסמוך למקום עבודתו של פרופ' פפו - הבחירה נפלה על הנאקות.

מסכת ייסורים וביורוקרטיה. אילוסטרציה (צילום: 123RF‏)
אילוסטרציה | צילום: 123RF‏

פרופ' פפו רכש נאקה ושיכן אותה בחוות גמלים סמוך לאוניברסיטה, מה שאיפשר לו לייצר את הנוגדנים הזעירים בזמינות רבה. במשך 4 חודשים הזריק פרופ' פפו וצוותו לנאקה קולטנים של תאי סרטן הערמונית המדמים את התאים הסרטניים עצמם, וביצע מעקב אחר התפתחות הנוגדנים בגופה של הנאקה, ממש בדומה לחיסון של וירוס מוחלש או מומת המוזרקים לגופנו כדי שנייצר נוגדנים, אך מבלי שנידבק בנגיף עצמו.

בשלב הבא נלקחו מהנאקה דגימות דם וזוהתה ספרייה עשירה של נוגדנים זעירים אלו, המתאימים לחיסול תאים נגועים בסרטן הערמונית. בדיקות נוספות של הנוגדנים זיהו את היעילים ביותר מביניהם בטיפול בתא הסרטני.

המחקר הוכיח כי הנוגדנים חדרו לתאים הסרטניים והצליחו לשחרר את הכימותרפיה באופן מבוקר ולהביא לחיסולם של התאים הסרטניים באופן סלקטיבי - ללא כל פגיעה בתאים בריאים. באופן זה, הטיפול הכימותרפי הופך לטיפול ממוקד לתאים סרטניים עם מינימום פגיעה ברקמות הבריאות, מה שמביא לירידה בתופעות הלוואי ולסבל של החולים מעצם הטיפול. 

פרופסור ניב פפו  (צילום: דני מיכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב)
פרופ' ניב פפו | צילום: דני מיכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

המחקר התמקד כאמור בסרטן הערמונית, אך בימים אלה מוביל פרופ' פפו מחקר נוסף שמתמקד בסרטן השד. הישגי המחקר התפרסמו בכתבת שער של מגזין המדע היוקרתי Journal of Medicinal Chemistry העוסק בפיתוחן של תרופות וחומרים ביוטכנולוגיים חדשים.

המכון הביוטכנולוגי נמצא בשלבים מתקדמים לחתימה על הסכם מסחרי עם חברת פארמה בארה"ב אשר תוביל את פיתוח התרופה. בקרוב, תחל החברה את שלב הפיתוח הפרה קליני הן במסלול של פיתוח תרופה והן במסלול לשימוש דיאגנוסטי. ניתן להשתמש בנוגדנים זעירים אלו גם לצרכי דיאגנוסטיקה של סרטן הערמונית, שכן הזרקתם לווריד מאפשרת לזהות את סוג הסרטן, השלב ההתפתחותי שלו, והאם יצר גרורות. כל זאת - ללא צורך בבדיקה פולשנית.