"יש לנו מגפה חדשה, מוטציה שמתפשטת אולי במהירות כפולה או משולשת - והיא מכה בעוצמה", כך התריע אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בהסברו על ההחלטה לדחות את פתיחת מערכת החינוך. דברים אלה נאמרו בעקבות נתונים מרתיעים שהוצגו לשרים בישיבת הקבינט בתחילת השבוע. עם זאת, קולות שונים בענף הרפואה טוענים כי מבט מפוקח על המספרים יוביל למסקנה שתחזיות האימים רחוקות מהמציאות בשטח. לדבריהם, המצב בבתי החולים לא שונה במידה ניכרת מכל חורף עמוס – וספק אם הסגר ואמצעים כדוגמתו אכן תורמים במשהו לבלימת המגפה.
"אמירות ההפחדה לא עומדות במבחן הנתונים"
חבר מועצת החירום הציבורית לטיפול במשבר, פרופ' רצף לוי, טוען כי תחזיות ההפחדה, שלפיהן המצב בישראל צפוי להחמיר ללא סגר, עומדות בניגוד גמור למה שאפשר ללמוד מנתונים במדינות אחרות. "כשאנחנו מסתכלים על כל מקום אחר בעולם, התחזיות האלו לא קרו בין אם הוטלו סגרים או לא", הסביר ל-N12. "הטעות הבסיסית של המומחים שמשפיעים על החלטות הממשלה היא ההנחה שאם לא יהיה סגר - גל המגפה תמיד יעלה. אבל מה שאנחנו רואים בעולם הוא שגלי המגפה עולים ויורדים בלי קשר לסגרים או לא".
"בהרבה מהמקרים אפשר להסביר למה הגל קורה", המשיך פרופ' לוי. "את הגל הנוכחי אפשר לייחס לחורף. בעונה זו אנשים פגיעים יותר ושוהים יותר בחללים סגורים. גם אירועי חנוכה, חג המולד והסילבסטר תרמו לעליית הגל. זה כלל לא מפתיע שיש גל תחלואה בחורף, וככל שאתה מתקדם והחורף עובר, אנחנו מתחילים לצאת מהגל הזה. בכל המקומות האחרים - אנגליה, שוודיה וארה"ב, רואים ירידה די דרמטית גם במספר המאושפזים והמתים. לכן, התסריטים שמומחי הממשלה מתארים קיימים בעיקר בראש שלהם. עד היום לא ראינו בשום מקום בעולם משהו שמתקרב לתחזיות האימים שניתנות פה, עשרות אלפי מתים במדינה בגודל של ישראל וזה עוד בלי לשקלל את העובדה שאצלנו יש חיסונים בהיקף שאין כרגע בשום מקום אחר".
פרופ' לוי מתנגד גם לטענת המומחים שלפיה צפויה תמותה מוגברת בקרב צעירים וילדים. "בוא נבדוק מה קרה עד עכשיו", הוא אומר. "מספר המאומתים בישראל מתחת לגיל 50 מתוך כלל הנדבקים הוא כ-80%. לעומת זאת, אחוז המתים מתחת לגיל 50 הוא בין אחוז אחד לשניים, וכמעט כל התמותה בגילים האלו היא של אנשים עם מחלות רקע. לכן לא הגיוני בעליל לצפות לתמותה מוגברת של צעירים וילדים, בוודאי לאור העובדה שאנשים בסיכון כבר התחסנו. הנגיף הדביק עד כה המון אנשים בגילים האלה, אבל כמעט ולא גרם לתמותה".
"למרבה האבסורד, הם טוענים גם שילדים יתחילו למות", המשיך פרופ' לוי. "בארה"ב מתו 1,500 אנשים מתחת לגיל 24 מתוך 100 מיליון ו-134 בגילים 14-0, רובם המכריע עם מחלות רקע מאוד קשות. אם יש דבר שידוע על הקורונה זה שהיא לא הורגת ילדים, בוודאי לא ילדים בריאים, ואם היא גורמת להם למחלה קשה אפשר לטפל בהם. שפעת היא מחלה הרבה יותר קשה ומסוכנת לילדים ואנשים צעירים".
לדברי פרופ' לוי, אמירות ההפחדה לא עומדות במבחן ההיגיון האפידמיולוגי או הנתונים, ונועדו להצדיק את המשך אסטרטגיית הסגרים שכשלה לטענתו ויש בה מידה רבה של חוסר אחריות. "אוכלוסיות הסיכון מעל 50 התחסנו. גם בגילים הצעירים כל מי שיש לו בעיות בריאותיות הלך להתחסן, ומכך אפשר להבין שאנחנו כבר מגינים על רוב האנשים שהם בסיכון למות או חולי קשה. הניהול של המגפה בארץ עם הסגרים הנוקשים פוגע במערכת החיסונית של אנשים, בנפש ובפרנסה של הציבור. בסופו של דבר, לא רק שלא השיגו את המטרה אלא ייתכן שגרמו ליותר תמותה מקורונה".
"ניהול המגפה בארץ, עם הסגרים הנוקשים, פוגע במערכת החיסונית של אנשים, בנפש ובפרנסה של הציבור. בסופו של דבר לא רק שלא השיגו את המטרה, אלא ייתכן שגרמו ליותר תמותה מקורונה"
"בניסיון של משרד הבריאות להציג את המצב הנוכחי כחדש וככזה שיביא לקריסה יש ציניות רבה, במיוחד כלפי הצוותים הרפואיים המסורים", האשים פרופ' לוי. "במשך יותר מעשור מערך האשפוז הפנימי בישראל מורעב וכל חורף מובא לסף קריסה. בדוח מ-2019 של משרד הבריאות, שעליו חתום בין היתר פרופסור אש, נטען בין היתר שבכל חורף יש במחלקות הפנימיות בישראל 800 מונשמים (20% מהמיטות), למרות שמחלקות אלו לא אמורות לטפל בחולים מונשמים. בסך הכול בחורף יש בבתי החולים בישראל 1,500-1,200 מונשמים".
"נשאלת השאלה איך יותר מעשרה חודשים לתוך המשבר עדיין לא הוקם צוות חירום לטיפול במשבר מערכת הבריאות לתת לצוותים המדהימים את המשאבים והתמיכה הניהולית לאפשר כיפת ברזל בריאותית למדינת ישראל? צריכה להיות קריאה ברורה להקים צוות חירום לאומי שישלב את כל הכוחות וימצא פתרון שיתן למערכת הבריאות את המרחב ויכולת ההכלה שתאפשר למדינת ישראל לחזור לנורמליות. הדבר הזה יותר מאפשרי ויש דברים שניתן לעשות מחר בבוקר. מספיק לצעוק. תתחילו לעשות".
"מערכת הבריאות שחוקה, אבל סגר הוא לא הפתרון"
פרופסור איתן פרידמן מבית החולים שיבא תל השומר הצטרף לטענות נגד תחזיות האימים. "אין שום הוכחה מדעית רפואית עדיין שהמוטציה הבריטית גורמת למחלה קשה יותר", טען. "היא יכולה להדביק באופן יותר יעיל, אך לא קיבלנו שום הוכחה לכך שהמוטציות החדשות גורמות למחלה קשה יותר. נגיף הקורונה פוגע קשות יותר בעיקר באנשים מבוגרים. זה עניין של מספרים, אם בתחילת הגל היו 400 ילדים שנדבקו והיום יש 6,000, אז האחוז לא השתנה. שיעור הילדים והחולים קשה לא השתנה".
"יש הבדל של פי אלף בשיעור התמותה בין ילדים עד גיל 20 למבוגרים מעל גיל 85", המשיך פרופ' פרידמן. "וכל המודלים שעליהם מסתמכים מומחים, הם אלו שניבאו שיהיו 10,000 חולים וזה לא קרה. צריך להתייחס לכל התחזיות האלו עם הרבה סימני שאלה ועם חשש שיש פה משהו לא אמיתי. גם חשוב להבין שהתחלואה הקשה בשבועות האחרונים היא יציבה ואפילו בירידה, בסביבות 1,200".
פרופ' פרידמן העלה תהייה נוספת: "איך יכול להיות שהיחס בין שיעור החולים שמצבם קשה וקריטי בכל העולם הוא פחות מ-0.47, ובישראל, שהיא אחת המדינות הצעירות בעולם, השיעור גדול יותר? פי 4 מהעולם כולו. התהייה היא אם ההגדרה הקלינית של משרד הבריאות של חולים קשה אכן עומדת מול הכללים של כל העולם".
פרופ' פרידמן התייחס גם למדיניות הסגרים והסביר מדוע היא מוטעית בעיניו: "אין ספק שמערכת האשפוז מתוחה ככל יכולתה והעובדים מותשים ושחוקים, אך האם הדרך להקל עליהם היא להטיל סגר שמבחינה כלכלית ומחירים ארוכי תווך הוא לא יעיל? התשובה היא לא. צריך לאמץ את המודל של מד"א ולטפל בחלק מהמטופלים בבית, ולצד זאת לתגבר את המערכת באנשי צבא ורופאים שעל סף פרישה ובגיוס של אחים ואחיות. יש דרכים אחרות לטפל בשחיקה של מערכת הבריאות ללא סגר,וצריך להתייחס לכל נבואות הזעם בחשדנות".
"חשוב לזכור שבגלל פחד לא שוברים את המשק", הוסיף פרופ' פרידמן. "אם לא יודעים לעשות את העבודה לוקחים וליום או מתפטרים. מהפחד ומהתחזיות שלא יתגשמו לעולם לא בונים חומה ולא משטחים את העקומה על ידי סגר. יכול להיות שצריך לעשות סגר דיפרנציאלי, צריך לתגבר את מערכת הבריאות כדי שלא תגיע לחוסר רוויה, צריך להעביר את האחריות לרשויות. יש כל כך הרבה דברים לעשות חוץ מסגר".