התוכנית שהציגו אמש (ראשון) במשרד הבריאות להאצת קצב ההתחסנות מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים. בין הצעדים שינסו לקדם - חקיקה שתאפשר למשרד הבריאות לשתף עם הרשויות המקומיות רשימות של מי שלא התחסנו. אך האם בכלל ניתן לבצע חקיקה כזאת - והאם היא תעמוד במבחן בג"ץ?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

עו"ד ד"ר מאיה פלד רז, ראש מגמת בריאות קהילה באוניברסיטת חיפה, מסבירה כי "צריכה להיות סיבה קונקרטית ומשרד הבריאות צריך לנמק מה הוא חושב שזה ישיג. אם אתה רוצה לפגוע בזכויות פרט, צריך להסביר מה אתה רוצה להשיג ואני לא בטוחה שזה המצב. צריך להגדיר בדיוק מה הולך להיות התהליך, לא מספיק להגיד אני מעביר תסתדרו עם זה".

במשרד הבריאות שוקלים גם לבצע שיחות טלפון לכל מי שלא התחסנו. "אני לא רואה בעיה להתקשר לאנשים ולשאול למה הם לא מתחסנים", אמרה, "אנשים יכולים להחליט לא לענות. אם זה יגרום להם חוסר נוחות, זה גם בסדר, זה סוג העידוד העדין ביותר". 

"חיוב מורים להתחסן - יעמוד במבחן בג"ץ"

אחת השאלות המשמעותיות שניצבות בפני הממשלה היא כיצד להתנהג כלפי מי שלא מתחסן, בייחוד אלה שעובדים עם קהל. ד"ר פלד רז סבורה כי דרישות חיסון חובה או בדיקת קורונה תכופה למורים, לנהגים ולצוותים הרפואיים דורשת חקיקה חדשה. "זה ידרוש חקיקה מסודרת אבל זה צעד אפשרי", טענה בשיחה, "זה כאילו נתפס חמור יותר לדרוש להתחסן מאשר לדרוש בדיקות, אבל זה עניין כמותי לא מהותי, אם אומרים שאדם חייב להתחסן או להיבדק כל יומיים".

בנימין נתניהו ויואב גלנט בבית ספר בירושלים (צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90)
צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90

"לדעתי חקיקה כזו תעמוד במבחן בג"ץ", גורסת ד"ר פלד רז, "הפגיעה בחינוך של הילדים מאוד קשה וזו תכלית כבדה שתצדיק התערבות משמעותית. הצעד פשוט יותר במערכת הבריאות, כשכבר היום סטודנטים במקצועות הבריאות ועובדים במערכת מחויבים בחיסונים מסוימים. עבור עובדי ההוראה למשל זה כמובן ידרוש חקיקה אבל אפשרי".

תמרוץ רופאים, אחיות ורשויות להביא מתחסנים - "מסוכן"

גם על הצעד הרך יותר לכאורה של מתן תגמולים לרופאים, לאחיות ולרשויות שיביאו יותר מתחסנים, יש לד"ר פלד רז ביקורת:" אני לא אוהבת את הכלי הזה, לתמרץ מערכת זה מתאים כשמדברים על שיפור עצמי. קשה ומסוכן יותר לתמרץ מערכת לשנות התנהגות של אנשים אחרים. זה משהו שאתה יכול להגדיר לו כללים כדי להשתדל להימנע מחריגה מסמכות". במשרד הבריאות שוקלים גם להתקשר לכל מי שלא התחסן. "אני לא רואה בעיה להתקשר לאנשים ולשאול למה הם לא מתחסנים - אנשים יכולים להחליט לא לענות. אם זה יגרום להם חוסר נוחות, זה גם בסדר, זה סוג העידוד העדין ביותר".

עו"ד ד"ר מאיה פלד רז מאוניברסיטת חיפה (צילום:  עידן רז)
צילום: עידן רז

עו"ד שרון אברהם-ויס, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח הביעה בשיחה עם N12 התנגדות גורפת לקרימנליזציה של הפרת בידוד, שכן לדבריה, "אפשר להטיל ערבויות אבל להפוך כל התנהגות לפלילית בחברה דמוקרטית זה בעייתי".

"כל צעד צריך להיות מגובה בחקיקה, כרגע נראה שכל צד שולף", הסבירה עו"ד אברהם-ויס. "ישראל מתקדמת בעניין חיסונים וטוב שאנחנו מדברים על יציאה מהמגבלות. יחד עם זאת, כל הגבלה על חירויות - ובוודאי פרטיות - צריכה להיות מאורגת בצורה סדורה בחקיקה. כרגע זה נראה יותר כמו בלאגן, בזכויות אדם יש איזונים, אין ספק המגפה שינתה את המאזן ובכל זאת חייבים לשמור על החירויות".

על האפשרות להכריח עובדי הוראה להתחסן אמרה כי "גם בצעד הזה צריך להיות דיון ציבורי סדור וחקיקה; יש לזה הרבה השלכות, הגבלות על חירויות. יש עניין של זכות לשוויון מי שאינו יכול להתחסן מסיבות בריאותיות פוגעים בזכויות שלו. כשכמובן כולנו רוצים לעודד התחסנות". לגבי הפיכת הסירוב לבידוד במלונית לעבירה פלילית ובצידה מאסר: "אני ממש לא בטוחה שזה סביר, לא מתלהבת בכלל מהפלילזציה שעושים להרבה דברים".