ממצאי השיטה שפיתחו החוקרים במעבדה של פרופסור יעקוב חנא ממכון ויצמן מסעירה את הקהילה המדעית ובעיקר נראה שהיא בדרך להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. אומנם אנחנו עדיין לא קרובים לגידול עובר אדם לאורך זמן מחוץ לרחם אנושי, אך האפשרויות שיצר פרופ' חנא הן מעבר למה שהצליחו לדמיין הרופאים. אז איך זה ישפיע עלינו? פרופ' שחר קול מנהל מרפאת פיריון במכבי שירותי בריאות מסביר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

קודם כול תזכורת. מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו לראשונה לגדל עוברי עכברים מחוץ לרחם והשיטה שפיתחו צפויה להיות כלי חסר תקדים בהתפתחות העוברים של היונקים. הם גידלו את העובר כבר משלבי ההיריון הראשונים ביותר ועד לשלב מתקדם של יצירת איברים. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, עד כה לא הצליחו לגדל עוברים מחוץ לרחם באופן מוצלח. פרופ' חנא מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון הצליח לפתח את השיטה הזאת במשך שבע שנים.  

עד כמה אנחנו קרובים ליום שבו היריון יהיה אחת האופציות אבל לא היחידה?

אנחנו עדיין רחוקים ממצב שבו היריון שלם יהיה מחוץ לגוף האישה אלא במעבדה. מדובר על לפחות דור אחד קדימה. אולי עד סוף המאה. הטכנולוגיה של פרופ' חנא מתייחסת לעוברי עכברים שהם קטנים משמעותית מעוברי אדם. היריון של עכבר הוא שבועיים וחצי ושל אדם הוא 9 חודשים. בהיריון אדם צריך לייצר שלייה הרבה יותר גדולה. אנחנו עדיין לא שם ויש צורך בפיתוחים פורצי דרך ושוברי מוסכמות.

ניסוי גידול העוברים ברחם מלאכותי (צילום: מכון ויצמן למדע)
ניסוי גידול העוברים ברחם מלאכותי | צילום: מכון ויצמן למדע

איך בכל זאת הפיתוח שלו ישפיע על המחקר?

הוא יצר תנאים אופטימליים בשביל לגדל עוברי עכבר במשך כמה ימים ועל ידי זה אפשר לצפות ולחקור את התפתחות העוברים המוקדמת בצורה מדויקת. זאת פריצת דרך במחקר ובידע. בעזרתו אנחנו יכולים להתערב גנטית, לייצר דרך נוחה יותר להשתלת איברים. בימים הראשונים העובר מתחיל להתמיין וכל תא שלו מייצר איבר אחר. אפשר לבדוק תרופות ולגדל איברים בתנאי מעבדה. אפשר לגדל איבר למטרה ספציפית. בתיאוריה אפשר ליצור שכפול כדי לרפא מחלות באדם בוגר.

זה יהפוך את תרומת והשתלת האיברים למדויקת ופשוטה יותר?

אנחנו יכולים לייצר עוברים מלאכותיים במעבדה, שיהיו זהים לאדם הבוגר ולגרום לכך שהאיברים שיתפתחו יתאימו להשתלה. למשל, אפשר לייצר כליה חדשה וצעירה מתא של אדם בוגר וחולה, ואז להשתיל לו אותה בחזרה. בפועל הוא מקבל איבר חדש וצעיר. זה עדיף על לקבל איבר מאדם אחר, אז בלא מעט מקרים הגוף דוחה אותו.

להערכתך מתי נוכל להשתמש בטכנולוגיה הזאת ליצירת איברים?

אנחנו לא מאוד רחוקים מזה אבל גם לא קרובים. ייקחו עוד עשרות שנים עד שזה יהיה על המדף הקליני, שהרופאים יוכלו ממש להשתמש בזה ליצירת איברים חדשים. אתה כבר יכול לייצר רקמה שהיא דמוי לב אבל השאלה היא כיצד לשלוט בגידול העובר ולראות שהם יתמיינו לתאים שאתה רוצה.

פרופ' שחר קול‎ (צילום: מכבי שירותי בריאות)
פרופ' שחר קול‎ | צילום: מכבי שירותי בריאות

אין כאן שאלות מוסריות? גידול עובר במטרה להמית אותו בסופו של דבר

זה דמוי עובר. ב-1978 כשהילדה הראשונה בהפריית מבחנה יצאה לאוויר, בעולם הדתי הזדעקו ואמרו שזה גידול עוברים במעבדה ושאסור להמשיך עם זה. היום אנחנו עושים בישראל 40 אלף הפריות מבחנה בשנה, בעולם עושים מיליונים. הכנסייה אמרה אז שהרופאים משחקים את אלוהים ועכשיו זה הפך להיות קליניקה יום-יומית בכל העולם. העולם יצטרך להתמודד עם השאלות המוסריות והדתיות אך ההתפתחות הטכנולוגית לא תיעצר. החברה כל הזמן בדיאלוג עם המדע והרפואה. בסוף כולם שמחים מההתפתחויות הטכנולוגיות.