זה נראה כאילו עדיין לא יצאנו מהסגר השני - וכבר אנחנו בדרך לסגר שלישי והדוק. היציאה מהסגר הקודם לוותה בתוכניות ובקריטריונים ברורים של תחלואה, במטרה למנוע הידרדרות נוספת. הממשלה, שהחליטה ואישרה את הקווים האדומים, לא השכילה לממש את התוכנית שלה. למרות האזהרות והסימנים המדאיגים, מוקדי התחלואה לא טופלו בזמן אמת. הקורונה, כמו מאז תחילת המגפה, לא שוכחת לגבות מחיר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

המחדל בנתב"ג והחוזרים מדובאי

בעוד שהתחלואה בישראל ממשיכה לעלות, ישראלים שחזרו ממדינות אדומות לא נכנסו לבידוד למרות ההנחיות. אכיפה בנושא לא נעשתה כראוי. על אף דרישת גורמי המקצוע במשרד הבריאות להכריז על דובאי כמדינה אדומה, הוחלט להשאיר אותה ירוקה - והדבר גרם לייבוא תחלואה בקורונה. 

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, ממלא מקום יו"ר ההסתדרות הרפואית ומנהל היחידה הנוירוכירורגית ילדים בבית החולים שיבא, אמר: "היה כישלון במניעת זרימת חולי קורונה מחו״ל לישראל דרך נתב״ג. הכישלון הוא משולב מבחינה פוליטית וביצועית: כך למשל ההחלטה להימנע מהגדרת מדינה אדומה כשהדבר מתבקש - כפי שקרה עם דובאי, ועד לאי הקפדה ואכיפה על בידוד של החוזרים ממדינות אדומות. דוגמה לכך היא שרק 20 אחוז מהחוזרים מטורקיה נכנסו לבידוד, והדבר הוביל להתפרצות תחלואה במגזר הערבי. אני מקווה שהיציאה לסגר מיידי כרגע תצמצם את התמותה הגבוהה שראינו בספטמבר ואוקטובר, לאחר שיצאנו לסגר השני עם מעל 9,000 מאומתים".

חגיגות חנוכה בדובאי (צילום: רויטרס, רויטרס_)
לא מנעו תחלואה מדובאי, ארכיון | צילום: רויטרס, רויטרס_

חוסר בטיפול בערים האדומות והכתומות

במשרד הבריאות מנטרים מדי יום את הערים והיישובים שהופכים לאדומים וכתומים על פי מודל הרמזור, בעקבות נתוני תחלואה גבוהים. מעבר לפרסום הנתונים, האכיפה והטיפול במקומות הללו לא היו מיטביים.

ד"ר פלדמן התייחס לכך: "המדינה נכשלה באכיפת המדיניות הדיפרנציאלית לפי מודל הרמזור. הכתרים היו לא יעילים, היה מחסור באכיפה של הפחתת הפעילות הכלכלית ואכיפת סגירת מערכת החינוך ביישובים האדומים והכתומים. בכלל הארץ לא יושמה ההמלצה לבדיקות סקר בצוותי הוראה של מערכת החינוך והדבר תרם גם כן לעלייה בתחלואה".

כישלון פיילוט הקניונים 

החלטה שעוררה תמיהה והתבררה בסופו של דבר ככישלון היא פתיחת מספר מצומצם של קניונים במסגרת פיילוט הקניונים, כדי לבחון אפשרות להרחבת שחרור המשק. ההחלטה לפתוח 15 קניונים בלבד ברחבי הארץ הובילה לכך שנצפו בהם עומסים רבים שעלולים לגרום להדבקה, שכן מדובר בחלל סגור. מנכ"ל משרד הבריאות כינה את ההחלטה לאחר מכן כ"טעות".

החלטות על בסיס פוליטי ולא בריאותי

ראש המוסד לשעבר האלוף (במיל') דני יתום ויו"ר ותיקי ישראל אמר ל-N12: "מה שהוביל לסגר השלישי הוא ניהול כושל ברמה הלאומית, כתוצאה מכך שנכנסו שיקולים פוליטיים שהשפיעו על ההחלטות המקצועיות. כך למשל אם היה צורך לסגור עיר חרדית ולחצים פוליטיים שהופעלו על ראש הממשלה הובילו לכך שבסופו של דבר לא הוטלו מגבלות על אותה עיר - זה שיקול פוליטי שגורם לנזק בריאותי. באוכלוסייה המבוגרת התחלואה והתמותה עלתה לאחרונה באופן משמעותי. הסיבה לכך היא שאיבדנו שליטה ולא נעשה מעקב אחר אזרחים ותיקים שלא נמצאים במוסדות. צריך היה לפקח ולטפל בקשישים ובמיוחד באלו המתגוררים באזורים האדומים - צריך היה לקום צוות ייעודי מקצועי לטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים".

החיסונים מגיעים לארץ (צילום: Marc Israel Sellem/POOL‏, החדשות12)
אווירת סוף קורס בגלל החיסונים, ארכיון | צילום: Marc Israel Sellem/POOL‏, החדשות12

חוסר דוגמה אישית של המנהיגים ומשבר אמון עם הציבור 

פרופ' חיים ביטרמן, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, אמר: "עם הזמן הציבור בישראל הפך לפחות ממושמע, אך הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהציבור איבד אמון בהנהגה שלא מהווה דוגמה אישית. הגזרות על האזרחים הוטלו לעיתים מתוך אינטרסים פוליטיים ובהיעדר בסיס רפואי. הדבר גרם לירידה בהיענות הציבור לשמירה על ההנחיות והוביל לעלייה בתחלואה. לכן כעת אין מנוס מהטלת סגר ארצי. הדבר הנכון היה להטיל מגבלות אזוריות נטולות שיקולים פוליטיים. הסגר השלישי נובע מאובדן אמון חריף והיעדר דוגמה אישית לצד אווירת 'סוף קורס' שנוצרה עם הגעת החיסונים לישראל".