1 בנובמבר - זה היעד שבו אמור מערך החקירות האפידמיולוגיות להיות מוכן לקטיעה יעילה של שרשראות ההדבקה. תקופת הסגר העניקה לפיקוד העורף מרווח נשימה לייעול המערך, אך האם יצליח לעמוד בציפיות? ראש יחידת החקירות האפידמיולוגיות במפקדת "אלון", אל״ם רלי מרגלית, הסביר בראיון ל-N12 כי ההצלחה תלויה במספר נדבקים "שפוי", וכי המערך לא יוכל לעמוד בתחלואה של מעל 6,000 מאומתים ביום. הוא הוסיף כי אמון הציבור הוא חיוני להצלחת המערך: "מי שלא יספר היכן היה - יבזבז את זמננו, האמון הוא המפתח להכול".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אנחנו עומדים בלוחות הזמנים שקבענו לעצמנו ומגיבים טוב יותר ממה שתכננו כדי לעמוד ביעדים שהוצבו", אמר אל"מ מרגלית. "כעת הכול תלוי במצב התחלואה שאליו נגיע ב-1 בנובמבר. בנינו את ה'מכונה' עבור נקודת מוצא של כמות עבודה מסוימת. אם מישהו מצפה שנדע לעמוד בכל מצב תחלואה שהוא - סופו להיות מתוסכל. כפי שאי אפשר לצפות מרכב שנבנה מראש לנסיעה עד למהירות 200 קמ"ש, שייסע פתאום בקצב של 250 קמ"ש - כך גם אנחנו לא נוכל לעמוד בכל מספר נדבקים שהוא".
כשנשאל באיזה מספר נדבקים המערך לא יהיה יעיל, תשובתו הייתה ברורה. "המערכת לא בנויה לעבוד מעל 6,000 חולים מאומתים ביום", אמר. "למשל לפני יום כיפור, בימים שבהם נשבר שיא התחלואה פעם אחר פעם והגענו לכ-9,000 נדבקים ביום - מערך החקירות הצליח לכסות רק כ-50 אחוזים מהמאומתים ביממה. זו הייתה מציאות פחות טובה ויעילות החקירה נפגמה. נכון להיום - אנחנו כבר מגיעים לרוב החקירות עם הספק של כ-90 אחוזים".
אל"מ מרגלית הסביר את הקושי שבהפעלת חקירות אפידמיולוגיות בתקופה של שיאי נדבקים: "בתקופה שבה אין סגר, אם מתגלים כ-5,000 נדבקים מדי יום, וכל אחד מהם מכניס לבידוד כ-10 אנשים - תוך יממה יידרשו לבידוד כ-50,000 איש. ובתוך שלושה שבועות מיליון ישראלים ישהו בבידוד. זה מייצר מצב בלתי נסבל של 'שיטפון' ולכן הורדת התחלואה למספר שפוי הוא הכרחי".
הוא הוסיף: "לא דומה חקירה אפידמיולוגית שאינה בסגר לחקירה בזמן סגר. בתקופה ללא סגר יש הרבה מאוד מגעים - בתי ספר, מקומות עבודה וחתונות. זה דורש מהמתשאל לבצע הרבה יותר שיחות טלפון והחקירה עשויה לקחת כארבע שעות ואף יותר. במצב כזה מתחקר יעשה 2 עד 3 חקירות ביממה. לעומת זאת - בתקופת סגר כל עובד מסוגל לבצע כ-5 חקירות ביום".
כוח האדם במערך תוגבר באופן משמעותי
לפני כחודשיים, ובהנחיית ממונה הקורונה פרופסור רוני גמזו, עברה משימת הניהול של החקירות האפידמיולוגיות לידי הצבא. אז עמד כוח האדם על כ-700 מתחקרים, ואילו היום כולל המערך קרוב ל-2,000 מתשאלים. עד סוף אוקטובר, מעריכים בצה"ל, מערך החקירות יכלול כ-3,000 איש.
"אנחנו משקיעים מאמצים משמעותיים ונמצאים 'על הגל' בבניין הכוח, ומשפרים מדי יום את איכות החקירות", אומר אל"מ מרגלית. "הסגר מראה ניצנים ראשונים של ירידה בתחלואה. השילוב של הירידה בתחלואה עם ההבשלה של מערך החקירות האפידמיולוגיות לעבודה אפקטיבית, יסייע לנו להשתלט על הסיטואציה, ולהמשיך להוריד את התחלואה".
חלוקת כוח האדם לקראת תאריך היעד ב-1 בנובמבר, צפויה להתחלק בכך שרבע מהחוקרים יהיו חיילים ורבע יהיו עובדי הרשויות המקומיות. במחצית הנותרת יהיו אחיות בריאות הציבור, סטודנטים, בני ישיבות ובנות שירות לאומי שגויסו עבור תגבור המערך.
בשבוע הבא תיכנס לשימוש מערך החקירות מערכת מידע חדשה, המתואמת עם נתוני רשות האוכלוסין וההגירה. אל"מ מרגלית הסביר את החשיבות של המהלך: "החיבור לנתוני משרד הפנים יחסוך זמן יקר של בירוקרטיה, כשהנתונים יופיעו באופן אוטומטי על הטופס הדיגיטלי. המהלך יוביל אותנו בסופו של דבר לבצע כמות חקירות גדולה יותר".
מרגלית התייחס לחשיבות ההתגייסות הציבורית כדי שהמערך יהיה יעיל: "שיתוף הפעולה של הציבור הוא מפתח להצלחה. מי שלא משתף פעולה בחקירה, ימנע כניסה של אנשים הפוטנציאלים להיות נשאי הנגיף לבידוד, ויפגע בקטיעת שרשרת ההדבקה. מי שלא יספר היכן היה - יבזבז את זמננו, האמון הוא המפתח להכול".