נתוני התחלואה בימים האחרונים אינם מעודדים ובקרב המומחים כבר ישנה תמימות דעים שהגל השלישי החל. בכירי משרד הבריאות הציגו אתמול (ראשון) בפני חברי קבינט הקורונה הצעות להגבלות נוקשות, והאפשרות שיוטל סגר שלישי עדיין נמצאת על הפרק. אך האם הייתה אפשרות למנוע את זה? אלו הטעויות והכשלים של הממשלה, שאלמלא הם, ישראל הייתה היום במצב אחר לחלוטין - סקירת N12.

לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

הקנסות לא הוגדלו, האכיפה לא תוגברה 

בתקופה האחרונה נשקלו כמה הצעות להגדלת הקנסות או להידוק האכיפה, אך פעם אחר פעם ההחלטות האלו התפוגגו ברגע שהגיעו לדיונים המכריעים בקבינט הקורונה. "הגדלת הקנסות נדרשת להגדלת ההרתעה", אמר על כך הפרויקטור לשעבר, פרופ' רוני גמזו. "אנחנו אומרים שאין הרתעה מקיום חתונות עם קנס של 5,000 שקלים, ואני חושב שהיו כאן שיקולים פוליטיים לא נכונים". 

השימוש במערך בדיקות הקורונה 

ישראל הגיעה ליכולת ביצוע של 100 אלף בדיקות קורונה ביממה - אך בפועל הכמות הזו לא נוצלה ועדיין איננה מנוצלת. רק היום למשל נבדקו קרוב ל-40 אלף בני אדם, ויתר היכולת של מערך הבדיקות, 60 אלף בדיקות נוספות, פשוט בוזבזה.

מחסום משטרתי בסגר החגים (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
לא הייתה מספיק אכיפה. ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה לבקרה ומניעת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, שמובילה את פיילוט בדיקות הקורונה בבתי הספר, אמרה על כך: "לצערי הרב הקורונה עוד לא עזבה אותנו וכדי לחזור לשגרה, ריבוי בדיקות, הכולל בדיקות קורונה מהירות ובדיקות סרולוגיות, הוא הפתרון שבאמצעותו ניתן להימנע מסגר שלישי".

עם זאת מומחים אחרים, בהם ד"ר אורי גביש מקבוצת החוקרים 'היגיון בריא', סבורים כי הישועה לא תגיע מריבוי הבדיקות. לטענת גביש יש לבדוק קודם כל ובעיקר את קבוצות הסיכון, ולא לפזר את הבדיקות על שאר האוכלוסייה. 

"יש בארץ מגפה של בדיקות, בכל מקום מאיימים לעשות בדיקות המוניות בלי שום בסיס פיזיולוגי וללא קשר להימצאות במגע עם חולים מאומתים", אומר ד"ר גביש. "במקום למקד את המאמצים בהגנה על האזרחים בסיכון, המדינה בודקת תלמידים בבתי ספר וחיילים בבסיסים, שהסיכוי שלהם להיפגע מהמחלה הוא אפסי".

ד"ר גביש הוסיף כי "מי שנמצא בקבוצת הסיכון לא יכול לצאת מהבית אחת לשבוע, מפני שמערך הבדיקות מופנה לכלל האוכלוסייה. רוב הקורבנות בגל השני, שגבה יותר קורבנות, רוב האנשים שנפטרו, היו כאלו שנדבקו מאנשים שאינם בסיכון".

החלטות שרירותיות ושינויים במדיניות

קבלת ההחלטות נעשית לעיתים בצורה שרירותית. כך למשל הוחלט לפתוח מספר מצומצם של קניונים במסגרת פיילוט הקניונים, החלטה שאותה כינה לאחר מכן מנכ"ל משרד הבריאות כ"טעות", וזו לא הדוגמה היחידה. "במקום לפעול ב'שליפות' ותוך כדי תנועה - היה צורך לתכנן קדימה, לפעול באופן מקצועי ולשתף את הציבור והרשויות בתהליך קבלת החלטות מסודר ושקוף", טען פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית.

בדיקת קורונה במינכן, גרמניה (צילום: reuters)
יכולנו לבצע הרבה יותר בדיקות. אילוסטרציה | צילום: reuters

"כך היינו שומרים על אמון ובריאות הציבור, יוצרים עקביות ומנהלים את המשבר בצורה טובה יותר. בכל החלטה היה צריך לבחון את מכלול ההשפעות הבריאותיות, החברתיות והכלכליות, ולא רק תחלואה ותמותה מקורונה. צריך לגלות שקיפות בנתונים ולחזק את מערכת הבריאות, גם באפידמיולוגיה וגם ברפואה".

"מדיניות הסגרים הוכחה ככישלון", המשיך פרופ' לוין. "במקום זה צריך מדיניות יציבה שמתמקדת במניעת התקהלויות המוניות, במיוחד חתונות ומסיבות, לרבות אכיפה של נאמני בריאות קהילתיים. מנגד, ניתן לעודד פעילות מבוקרת בחוץ בתחומי החינוך, התרבות והמסחר, וכך ליצור מציאות מאוזנת שאפשר לחיות איתה לאורך זמן". 

מודל הרמזור נתקע 

המתווה שהציג הפרויקטור לשעבר פרופ' גמזו להתייחסות דיפרנציאלית לאזורי תחלואה וטיפול ממוקד בהם, לא מימש עצמו במלואו עד היום. מיכל כהן, החברה בוועדה המייעצת לפרויקטור הקורונה, בטוחה: "תוכנית הרמזור לא באמת יושמה משיקולים פוליטיים".

"אם יהיה סגר נוסף - הוא תוצאה של התמהמהות הממשלה מקבלת החלטות והימנעותה מהנהגת מדיניות דיפרנציאלית", טענה כהן. "המדיניות הסקטוריאלית שבה נוקטת הממשלה מוליכה אותנו לסגר, כאילו מדובר בגזרה משמיים. מערכת החינוך צריכה להישאר פתוחה באזורים הירוקים תוך נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים". 

הסברה

הציבור בישראל איבד אמון, ההפרות של ההנחיות וההתקהלויות ההמוניות מעידות כי קיים פער בהסברה לציבור על המגפה. אדוה לוטן, מנכ"לית עמותת "מדעת" לבריאות הציבור, טענה כי: "שום דבר לא אמור כבר להפתיע אותנו בשלב הזה, והגל השלישי הוא תוצאה של כשלים כמעט צפויים מראש - הסברה מעטה, עד לא קיימת, כולל במגזרים שבהם יש שוב ושוב תחלואה גוברת; היעדר אכיפה בכל המגזרים וכלפי כל האזרחים, גם אלה שסבורים שהם שווים יותר; התעלמות ממדדים שהוגדרו כמונעי הקלות או דורשים החמרה לפי המתווה המקצועי שנבנה ואושר; פתיחה במהירות ובלי מחשבה, תוך הפעלת שיקולים מקצועיים ולא פוליטיים". 

ראש הממשלה נתניהו בישיבת קבינט הקורונה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
ההחלטות לא התקבלו כראוי. קבינט הקורונה | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

הגנה על אוכלוסיות בסיכון 

בין המומחים ניתן למצוא גם כאלו שסבורים שניתן היה לנקוט במדיניות אחרת, שהייתה מובילה לפגיעה פחותה יותר במשק ולירידה בתחלואה. ד"ר אורי גביש, פיזיקאי המומחה לבחינת מודלים ואלגוריתמים, וחבר בצוות החוקרים "היגיון בריא" טען: "יכולנו לטפל במשבר מתחילתו אחרת לגמרי, וזה גם מה שאנו צריכים לעשות כרגע. במקום להטיל מגבלות חונקות, להכניס מאות אלפים לבידוד ולהטיל סגרים על המדינה, היינו יכולים לרכז את כל המשאבים בהגנה על הקבוצה שנמצאת בסיכון. במקרה כזה הייתה נבנית חסינות באוכלוסייה, כפי שהיא נבנתה בשוודיה, פלורידה, יפן וכאן בארץ בבני ברק, וכך המגפה הייתה מאחורינו. במקרה כזה, לא הייתה פגיעה מהותית במשק או בחירויות הפרט והיו פחות קורבנות - גם מקורונה וגם ממחלות אחרות שלא טופלו בגלל הסגרים".