מבחן הריסוס: אילו פירות וירקות מיובאים מכילים כמות גבוהה של חומרי הדברה?

שורת מחקרים כבר הצביעה על הסכנות שבחשיפה ובאכילת פירות וירקות עם שאריות חומרי הדברה. שינויים במערכת העצבים אצל ילדים, סיכון מוגבר לסרטן ומחלות אחרות. אמש (שלישי) במהדורה המרכזית חשפנו בדיקה מקיפה שערכו במשרד החקלאות לתוצרת חקלאית שמיובאת מחו"ל – והתוצאות הפתיעו גם אותם.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בשנים האחרונות גדל מאוד ייבוא התוצרת החקלאית לישראל. בכל יום נכנסות מכולות עמוסות בפירות וירקות, ורק לאחרונה חלק קטן מרשתות השיווק החלו לסמן מהיכן מגיעה הסחורה שנמכרת בסופר. "הבדיקות נועדו כדי לדעת ולוודא שאכן התוצרת המיובאת עומדת בתקנים", הסבירה ד"ר לילא שיני חאג', מנהלת האגף לכימיה ותכשירי הדברה במשרד החקלאות. "בהתאם לתוצאות שקיבלנו ראינו שקיים פער בין התקן הישראלי לבין התקן של הייבוא".

הבדיקה של משרד החקלאות בעניין כללה 75 גידולים שונים ממגוון מדינות. על פי התוצאות, 17% מהם לא עמדו כלל בתקן הישראלי. היו אלה אגסים שהגיעו מטורקיה ומספרד, אננס מהרפובליקה הדומיניקנית, חבושים מטורקיה, מלפפונים מירדן ומטורקיה, ותפוחי עץ מארה"ב וצרפת.

למרות שהגידולים האלו חורגים מהתקן הישראלי, הכללים המקומיים מחמירים משמעותית ממה שנבדק בחו"ל במרבית סוגי הפירות והירקות. לכן, על פי תקנות הייבוא של משרד הבריאות, את מרבית המוצרים שנבדקו ניתן להכניס לישראל ולמכור. כלומר, תוצרת חקלאית טרייה שהייתה נפסלת למגדל ישראלי – איננה חריגה לפי דרישות הייבוא.

לתוצרת הישראלית נערכות מדי שנה למעלה מ-1,400 בדיקות. ב-2019 למשל, אחוז הפסילות לפי התקן המקומי עמד על 8% בלבד. "אנחנו כפופים להסכמי סחר, ומה שמותר למכור בתוך אירופה מותר למכור גם בישראל", אמר שר החקלאות אלון שוסטר. "מה שמסתבר זה שהתקן האירופי נמוך יותר ברמתו ובדרישותיו מהתקן הישראלי. לכן אנחנו עומדים על כך שיהיה תו לסימון ארץ המקור, והאזרח הישראלי יבחר – האם הוא רוצה לקנות תוצרת חוץ, או תוצרת עם רמת חומרי הדברה הרבה יותר נמוכה".