בית החולים העמק עמוס בימים אלה בחולי הקורונה הרבים של הגל השני – בדומה למרכזים הרפואיים השונים בישראל. אך נדמה שאין תמימות דעים בין הרופאים, שבאים במגע הקרוב ביותר עם המאושפזים במחלקות. בפרויקט מיוחד פגשנו שני רופאים, ד"ר נאיל בשראת, מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים, וד"ר אהוד פז, מטיפול נמרץ קורונה – שרואים אחרת לגמרי זה מזה את המגפה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כשמצב של החולה במחלקת הקורונה של ד"ר בשראת מחריף הוא מועבר למיטה שמתפנה בטיפול נמרץ קורונה של ד"ר פז. בימים אלה עמוס מאוד בטיפול נמרץ, צריך יותר צוותי רפואה סביב כל חולה, 24 שעות ביממה: החולים מתרבים, והאמצעים מידלדלים.

"אלה החלטות של חיים ומוות ממש", סיפר ד"ר פז. "יש חוסר משאבים: אם יש מישהו שהמחלות הבסיסיות שלו הן כאלה שהתמותה בהן מאוד גבוהה והסיכוי להציל אותו מאוד קטן – לא אתפוס בשבילו מיטה בטיפול נמרץ".

"קשה להתרגל למראות", אמר ד"ר בשראת. "ביום שישי ראיתי מטופל עם ריווי חמצן מאוד לקוי, נתנו לו חמצן והוא נרגע קצת. אבל כשבאתי למחרת – הוא כבר לא היה בין החיים. אני לא יכול להתרגל למציאות כזו".

מחלקת הקורונה בבית החולים איכילוב (צילום: שי פרנקו, רויטרס)
מחלקת קורונה, ארכיון | צילום: שי פרנקו, רויטרס

שניהם פנימאים, מצויים עמוק בקורונה – ועוד בצפון הארץ שצבוע אדום. אין לשניהם ספק – מדובר במשבר רפואי חריג וחמור שהגיע לממדים מדאיגים. אבל למרות ששניהם רואים את אותם החולים ממש בכל יום, לכל אחד מהם יש תפיסה שונה לחלוטין של המגפה. הם ממוקמים הרחק זה מזה על הציר ברבש-לס.

עד כמה חמורה המחלה?

בעוד ד"ר בשראת מכנה את המחלה "איומה ונבזית" – ד"ר פז קורא לקחת אותה בפרופורציות הנכונות. "שלא יספרו לי סיפורים שהקורונה דומה לשפעת", אמר ד"ר בשראת. "רואים אנשים שבתוך 24 שעות – ממצב שבו הם יושבים ומדברים בטלפון עם בני משפחה, יום לאחר מכן מוצאים אותם עם בעיה בריווי החמצן וברור שהולכים לאבד אותם".

עם זאת, ד"ר פז טען: "אני לא ממכחישי הקורונה, לא הכל סבבה – המחלה היא מחלה. אבל כאפידמיה בארץ, היא פחות קשה ממה שהיא מצוירת – ואנחנו יכולים להשתלט עליה". הוא הוסיף: "אני מטפל בחולים הכי קשים שיכולים להיות, אני רואה את הקורונה כל יום וכל היום. אז בוודאי שיש מחלה, אבל צריך לקחת בפרופורציה".

מה משמעות מספר החולים הכללי?

שניהם רואים את 81 המיטות שבית החולים העמק הקצה למגפה הולכות ונתפסות. אבל הם חלוקים ביניהם באשר למשמעות של מספר החולים הכללי בישראל. "הבדיקות החיוביות משקפות נפח תחלואה גדול באוכלוסייה", אמר ד"ר בשראת.

ד"ר פז ענה לו: "זה לא נכון לקרוא להם מאומתים, יותר נכון לכנות אותם 'א-סימפטומטיים'. זה האחוז הגדול מבין כל החולים האלה בכל יום – ולא על סמך זה צריך לקבל החלטות כלכליות, רפואיות ומדיניות".

רופאים מתווכחים (צילום: N12)
ד"ר נאיל בשראת, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים העמק | צילום: N12

העימות בין השניים נמשך, כשד"ר בשראת פנה לד"ר פז ואמר לו כי לדעתו – הגישה שלו לנתונים "מוטעית מיסודה", כלשונו. הוא הוסיף: "מתוך אותם נדבקים – אנחנו יודעים בערך כמה יהיו קשים וכמה ימותו. מדובר בכ-20%".

ד"ר פז חלק על הערכה זו: "בעיניי – זה לא 20%, כי להערכתי, יש פי 10 יותר מאומתים ממה שמוצאים בכל יום. אז זה אומר שהתמותה היא הרבה יותר קטנה. זה אומר שיש כ-2% מתים". ד"ר בשראת חלק: "אני מסתכל על זה אחרת – כמה מאלה שהגיעו אליי לאשפוז לא שרדו, ואלה המספרים שמדאיגים אותי".

האם אחוז החולים הקשים עלה?

"אסור להגיע לכך שזרם המטופלים הבינוניים והקשים ימשיך לזרום לבתי החולים", אמר ד"ר בשראת. את האמרה הזו ד"ר פז סתר ואמר בנחרצות: "אבל הזרם הזה לא קיים". ד"ר בשראת ענה לו: "אז איך אתה מסביר את מה שהולך?"

רופאים מתווכחים (צילום: N12)
ד"ר אהוד פז, טיפול נמרץ קורונה בבית החולים העמק | צילום: N12

ד"ר פז השיב: "זה עולה, אבל לא בעשרות אלפי אחוזים וכשמאות חולים מחכים". ד"ר בשראת שוב הקשה: "אז למה לדעתך זה לא קרה בגל הראשון?" ד"ר פז הגיב: "כי אני חושב שלא פירשו את המספרים נכון". ד"ר בשראת סיכם: "לא, זה קרה משום ששיעור התחלואה ונפחה באוכלוסייה היה מאוד נמוך, עמדנו על 1% עד 3%. היום אנחנו עומדים על 11% בדיקות קורונה חיוביות – זה הכלי היחידי".

כיצד צריכה להיקבע סיבת המוות?

ד"ר בשראת הסביר כי "חשוב לציין שבכל פטירה שבה נמצא הנגיף בגופו של האדם נקבע כי זאת סיבת המוות. זה מה שאנחנו עושים בכל שנה עם שפעת. ואין שום סיבה שעם הנגיף הספציפי הזה נעשה אחרת".

ד"ר פז הוסיף: "בוודאי שצריך לציין את זה, אבל חשוב לנו גם סדר האבחנות. בסופו של דבר, גם חולים עם דמנציה ימותו – או מדלקת ריאות או מדלקת דרכי השתן, וזו תהיה האבחנה הראשונה שלהם". על כך טען ד"ר בשראת: "כל הפטירות שהיו לנו – מתו באופן ישיר מהקורונה".

האם הציבור מקבל תמונת מצב מדויקת?

גם על סוגיה זו – נרשמה מחלוקת בין השניים. ד"ר בשראת טען כי "התמונה שמשתקפת ממנהלי בתי החולים, למשרד הבריאות ולממשלה – היא התמונה האמיתית. אנחנו כבר רואים תחלואה שמאוד מתפשטת באוכלוסייה".

טיפול בחולה קורונה בבית החולים מעייני הישועה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
טיפול בחולה קורונה בבית חולים, ארכיון | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

ד"ר פז העריך אחרת – ואמר: "בעיניי, משרד הבריאות מפיץ תמונה שהיא חמורה יותר מהמציאות". על סברה זו, ד"ר בשראת פנה לד"ר פז והטיח בפניו: "חבל שככה אתה מדבר, אהוד. אני ממש לא מסכים איתך. הקול הזה חשוב מאוד, אבל מי ששומע אותו יכול לקבל רושם שמישהו מצייר להם פה מציאות אחרת, אפוקליפטית ולא נכונה".

ד"ר פז סיכם את הוויכוח: "אני לא מכחיש קורונה. מחלת הקורונה היא מחלה קשה ואצל אותם אנשים שמקבלים אותה קשה, התמותה היא מאוד גבוהה. זה מצד אחד. אבל מצד שני, אני חושב שהתחלואה שמתוארת במדינה שלנו היא פחותה ממה שמתארים".