עד כמה ילדים נדבקים ומדביקים בנגיף הקורונה? התשובה לשאלה הזו עשויה להכריע את הכף באשר לפתיחתה מחדש של מערכת החינוך, אלא שהמומחים חלוקים בדעותיהם לגבי התשובה - וכראיה לכך, המסקנות הסותרות שהוצגו בפני מקבלי ההחלטות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בשבוע שעבר הוצג דוח של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בפני קבינט הקורונה ובו ניתוח של מאפייני התחלואה בקורונה בקרב ילדים. מסקנותיו העיקריות היו כי 80% מילדי ישראל שנבדקו מחודש ינואר ועד ספטמבר 2020 נמצאו חיוביים לנגיף. כלומר, שיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב ילדים מאשר במבוגרים.
תוצאה זו קיבלה חיזוק ממצאי הסקר הסרולוגי הלאומי שהעלה כי שיעור החיוביים לנוגדנים עקב הידבקות בנגיף עומד על 7.1 אחוז בקרב ילדים, לעומת 1.7 עד 4.8 אחוזים בקרב האוכלוסייה המבוגרת. עוד עולה מנתוני משרד הבריאות כי 70-50 אחוזים מהילדים המאומתים לא חוו תסמינים של המחלה.
אלא שיש מי שמטיל דופי במסקנות הללו. צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מתח ביקורת חריפה על הדוח שפורסם וטען כי מדובר ב"פרשנות שגויה ומגמתית לנתונים". עוד נכתב במסמך עליו חתומים בין היתר פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, ד"ר אלכס גיללס-הלל, ד"ר חגית הוכנר ופרופ' אורלי מנור: "במסמך של משרד הבריאות חסרה ההכרה בתפקיד החיוני שבתי הספר ממלאים בהתפתחותם הגופנית, השכלית, הרגשית והחברתית של הילדים".
החוקרים מהאוניברסיטה העברית מחו על העובדה שמסקנות הדוח של משרד הבריאות מתייחסות לילדים כקבוצה אחידה והומוגנית: "הנתונים מעידים על דיפרנציאליות לפי גיל - העברת הנגיף שונה בעליל בין ילדים בני 9-0, בהשוואה לבני נוער בגילאי 17-10 - בהם ההדבקה גבוהה יותר".
דוח אחר של מכון המחקר והחדשנות של מכבי, בהובלת מוריס קאהן וסמי סגול, קובע כי ילדים הם גורם הדבקה משמעותי באוכלוסייה. מנתוני הדוח עולה כי על כל ילד שאובחן כחולה קורונה ישנם חמישה ילדים חולים שלא אובחנו. "ילד שנדבק במחלה ויראלית ופיתח נוגדנים סביר שיפיץ את הווירוס סביבו", הסבירה ד"ר טל פטלון, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי. "מהחקירה שביצענו עולה שילדים הם גורם הדבקה משמעותי - גם מבלי שנדע שהם נושאים את הנגיף".
נתונים אלו נאספו במכון המחקר על סמך סקר הנוגדנים של משרד הבריאות ונתוני קופת החולים מכבי. כ-8,700 ילדים עד גיל 9 אובחנו כחולים מתחילת המגפה בבדיקת PCR חיובית, כאשר ב-80% מהמקרים הילדים נמצאו חיוביים יומיים אחרי המקרה המאומת הראשון במשפחה. המשמעות היא שלא סביר כי הילדים נדבקו מאחד מבני המשפחה, שכן אז היה פער של כמה ימים בין מקרי ההדבקה. מכאן, סביר יותר להסיק שבחלק גדול מהמקרים הילדים הם שנשאו את הנגיף, הדביקו את בני המשפחה הבוגרים יותר שפיתחו תסמינים ולכן ניגשו להיבדק - וכך נמצא כי כל בני המשפחה או מרביתם נושאים את הנגיף.
לצד הנתונים האפידמיולוגים, לסגירת מערכת החינוך יש גם השלכות נפשיות על הילדים שסובלים מבדידות ותסכול לאורך התקופה בה הם נותרים ללא מסגרת. קושי נוסף נובע מכך שהיעדר המסגרות החינוכיות פוגע גם בהורים שלא מסוגלים לחזור לשגרת עבודה מלאה. מכאן שלמסקנותיו של כל אחד מהדוחות הללו עשויה להיות השפעה דרמטית ורחבת היקף על החלטת הממשלה באשר לפתיחת מחודשת של מערכת החינוך.