כשהתחלואה מזנקת ומספר המתים מקורונה ממשיך לעלות, קשה למצוא סיבות רבות להישאר מעודדים. גם המדיניות המבולבלת, המשבר הכלכלי ואובדן האמון הציבורי במקבלי ההחלטות לא מוסיפים לחרדה ולתסכול שמלווים רבים מאתנו. ועדיין, מבלי להפחית ולו במעט מעוצמת המשבר, לא הכל שחור ומבין ענני המגפה המתקדרים ניתן להבחין בכמה נקודות אור שחלקן אפילו שדרגו את חיינו. שבעה חודשים למשבר, בחרנו להסתכל על חצי הכוס המלאה ומצאנו עשרה דברים שנתגעגע אליהם בחלוף המגפה העולמית.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

//img.mako.co.il//2020/10/01/001.png

עם פרוץ המגפה נאלץ המשק הישראלי לשלם בריבית את מחיר ההרעבה התקציבית של מערכת הבריאות, שנכנסה למשבר במצב של מחסור מתמשך בכוח אדם, בתשתיות, בציוד רפואי ובכוח אדם מקצועי. צוותי הרפואה מצאו עצמם בחזית המאבק בנגיף ומיד זכו בתוספת תקציבית חסרת תקדים של 10 מיליארד שקלים, שהופנו לרכישת ציוד רפואי רב כמו מכונות הנשמה, להקמת מערך בדיקות, והקמת תשתיות לאשפוז בשגרה ובחירום.

טיפול בחולה קורונה בבית החולים איכילוב (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
הסוף להרעבת מערכת הבריאות. אילוסטרציה | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בבתי החולים מבינים כי המגפה מהווה חלון הזדמנות נדיר עבורם לקבל את מה שנמנע מהם שנים ארוכות. התשתיות הפיזיות שהוקמו במיוחד ובמהירות אמנם ישמשו את המערכת גם ביום שאחרי הקורונה, אך מכונות ההנשמה והציוד הרפואי הרב לא בהכרח יסייעו בשגרה וייתכן שישמשו רק כציוד היערכות לשעת חירום.

//img.mako.co.il//2020/10/01/002.png

בעיית הצפיפות בכיתות הפכה לאחת הסוגיות הבוערות במערכת החינוך בשנים האחרונות, במה שהגיע לשיא ב"מחאת הסרדינים". גם השקעה של מאות מיליוני שקלים בשנה כחלק מתוכנית מקיפה של משרד החינוך לא הביאה לצמצום משמעותי בצפיפות.

חוזרים לבית הספר בצל הקורונה (צילום: חן לאופולד, פלאש 90)
כבר לא סרדינים. לומדים בצל הקורונה | צילום: חן לאופולד, פלאש 90

ואולם, דווקא משבר הקורונה שחייב נקיטת פתרונות יצירתיים כדי לאפשר את פתיחת בתי הספר, אילץ את הממשלה להקצות משאבים ללמידה בקבוצות קטנות. במסגרת מתווה החזרה ללימודים נקבע כי בעוד בגנים ובכיתות א'-ב' ילמדו כרגיל, כיתות ג'-ד' יפוצלו לחצאי כיתות - עד 18 תלמידים בכיתה. בכיתות ה'-י"ב ילמדו מרחוק בשילוב עם שני ימי למידה בבתי הספר.

המתווה אמנם לא החזיק הרבה עם סגירת מערכת החינוך וההחלטה על סגר מלא, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר אמר כי הוא מקווה לאפשר חזרה ללימודים בקפסולות לילדי הגיל הרך והכיתות הנמוכות. "גישתי היא לנסות ולאפשר קפסולות בכיתות א'-ב'", אמר. "אנחנו רואים שהנגיף מדביק גם בגילאים הללו, ואז גם מורים נדבקים. אנחנו מנסים להשתמש בשבועות האלה כדי להיערך לזה".

//img.mako.co.il//2020/10/01/003.png

משבר הקורונה הכניס לחיינו בסערה את המושג עבודה מהבית. השיח בסוגיה אמנם לא החל עם פרוץ המגפה, אבל הנגיף בהחלט זירז תהליכים והכריח מקומות עבודה שרצו להמשיך לפעול לאפשר לעובדים להישאר בבית גם אם בעבר לא חשבו לעשות זאת.

עבודה מהבית בזמן קורונה (צילום: 123RF‏)
נכנסה בסערה לחיינו. עבודה מהבית | צילום: 123RF‏

החודשים האחרונים הוכיחו שעבודה מהבית טובה ונוחה יותר לעובדים, לא פוגעת בתפקוד של מרבית החברות וביכולתה לחסוך כסף למעסיקים. משבר הקורונה נתן לנו הזדמנות לבדוק את ההשפעות השונות של עבודה מרחוק בקנה מידה נרחב, וייתכן שבעקבותיו נראה יותר ויותר מעסיקים ועובדים שיעדיפו עבודה מהבית.

//img.mako.co.il//2020/10/01/004.png

ברקע החשש הגובר מעונת החורף, מתרבים הסימנים לאופטימיות בחצי הכדור הדרומי, שם נרשמה ירידה חדה במספר חולי השפעת - מחלה שבמקומות רבים כמעט ולא הופיעה השנה. מומחים מסבירים כי צעדי הריחוק החברתי צמצמו באופן משמעותי גם את ההדבקה במחלות אחרות. שימוש במסכות, הקפדה על היגיינה, הימנעות ממקומות הומים ושמירה על מרחק הם צעדים המוכוונים לצמצם הדבקה במחלות נשימתיות באופן כללי, ולא רק בקורונה.

חיסוני שפעת (צילום: רויטרס)
פחות שפעת. אילוסטרציה | צילום: רויטרס

שפעת ונגיפים אחרים שגורמים למחלות בדרכי הנשימה מדבקים, בדומה לקורונה, בטיפות רוק שנפלטות מפיהם של נשאים. מכיוון שנראה כי נגיף הקורונה מדבק יותר משפעת, ייתכן שיכולתו של הנגיף העונתי להדביק תיפגע עוד יותר. אם יתלווה לכך גם שיעור התחסנות גבוה של האוכלוסייה נגד שפעת, הדבר עשוי להביא להפחתה של מספר החולים שתקל את העומס על בתי החולים שמתמודדים עם המגפה.

//img.mako.co.il//2020/10/01/005.png

רשת הביטחון הכלכלית שפרשה הממשלה בעקבות משבר הקורונה כללה פתרון מאוד לא אופייני למשק הישראלי, שפעל לצמצום מדיניות הרווחה והגדלת התמריץ ליציאה לעבודה. המדיניות הזו הצליחה והורידה את שיעור האבטלה לשפל היסטורי של 3.5%. אלא שאז פרץ משבר הקורונה, מאות אלפים פוטרו או הוצאו לחל"ת, והממשלה האריכה את תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021 או עד שיחול "שיפור במצב המשק".

מענק קורונה, ביטוח לאומי
"עד שיחול שיפור במשק". מענק לכל אזרח

על כך נשמעה ביקורת חריפה מצד מעסיקים רבים שטענו שמדיניות זו יצרה מצב שבו המובטלים מעדיפים לקבל קצבה מאשר לחזור לשוק העבודה. אותם מעסיקים מקווים שהממשלה תתעשת ותאמץ מודל המתגמל יציאה לעבודה.

עצמאיים שאיבדו את עבודתם לא זכו לקבל דמי אבטלה, זאת למרות הבטחותיהם של ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ שהתחייבו פעם אחר פעם להסדיר את הנושא. בתגובה למחאת בעלי העסקים, החליטו השרים על שורת מענקים והטבות לעצמאיים שנפגעו מהמשבר.

במקביל, ובצעד חריג עוד יותר, החליטה הממשלה על תשלום מענק חד-פעמי של 750 שקלים לכל תושב, 500 שקלים לארבעת הילדים הראשונים ו-300 שקלים לכל ילד נוסף. גם תוכנית זו ספגה ביקורת חסרת התקדים מדרגי המקצוע בממשלה, מכלכלנים ומשלל גורמים פוליטיים שתקפו את ההחלטה לחלק את הכסף ללא הבחנה, בזמן שהמענקים שהעבירה הממשלה לידי העצמאים מסתכמים בחלקם בסכומים זעומים. מכל מקום, קשה להעריך מתי יחל המשק להתאושש מהמשבר, אך ברור כי מדיניות המענקים והקצבאות לא תישאר כאן לעד.

//img.mako.co.il//2020/10/01/006.png

זו אולי אחת ההשפעות החיוביות ביותר של המגפה: שטיפת ידיים לעיתים תכופות, חיטוי משטחים ציבוריים והימנעות ממגע בין אישי שלא לצורך הם בין המנהגים היעילים ביותר כדי להימנע מהידבקות בקורונה, אבל גם בשלל נגיפים וחיידקים אחרים. במקומות עבודה שונים חל שיפור בתנאי ההיגיינה והתברואה, והורים רבים חושבים פעמיים לפני שהם שולחים את ילדיהם לבית הספר עם עיטוש או שיעול קל.

שטיפת ידיים (צילום: Alexander Raths, shutterstock)
לא מפחדים מניקיון. אילוסטרציה | צילום: Alexander Raths, shutterstock

גם מערכת הבריאות השקיעה מאמצים לחינוך הציבור להקפיד על כללי היגיינה נכונים, בין היתר באמצעות סרטוני הדרכה שחלקם אף הפכו ויראליים. ההקפדה הזו על היגיינה עשויה להוביל להפחתה בהדבקות במחלות שונות בחורף הקרוב, בייחוד בקרב ילדים.

//img.mako.co.il//2020/10/01/007.png

ענף המסעדנות היה בין הנפגעים הראשונים והגדולים של משבר הקורונה. ואולם ככל שהזמן עובר, מסעדות וחברות המשלוחים  מצאו פתרונות יצירתיים להמשיך לעבוד - ולעתים אף להגדיל את המכירות. לאור ההגבלות על כמות הסועדים, יותר ויותר מסעדות הבינו שכדי לשרוד את המשבר הן חייבות לחזק את מערך המשלוחים שלהן, אם קיים אחד כזה, או להקים מערך משלוחים חדש מאפס. עם טיפ באשראי, הזמנות קטנות ליחידים ושקיות ליד הדלת - הציבור הישראלי הספון בביתו מזמין בהמוניו ומסדר הכנסה קבועה לשליחים.

קורונה בישראל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
לא צריך לצאת מהבית. שליח "וולט" | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

//img.mako.co.il//2020/10/01/008.png

העבודה מהבית והגבלות הקורונה הפחיתו באופן משמעותי את השימוש במכוניות פרטיות. במרץ ובאפריל, כמו גם בסגר הנוכחי, הכבישים בישראל דממו. לא היו כל דיווחי תנועה ברדיו ובווייז לא נרשמו עומסי תנועה. עם הסרת הסגרים חזרו המכוניות לכבישים, אך היקף הנסיעה נותר נמוך מזה שבינואר ובפברואר - וכך גם הפקקים פחות כבדים. הסיבה לכך טמונה בעובדה שרבים נותרו ללא עבודה ואילו אחרים עובדים מהבית או ממעטים ביציאות. המצב החדש יוצר פוטנציאל להפחתת העומס בכבישים באמצעות הרחבת העבודה מהבית, אך ספק אם הדבר יתאפשר לרבים במשק.

פקקים בנתיבי איילון (צילום: פלאש 90)
מבלים פחות בפקקים. נתיבי איילון | צילום: פלאש 90

//img.mako.co.il//2020/10/01/009.png

בשמיים יש פחות מטוסים, הצמחים מתאוששים, החיות מרגישות חופשיות להסתובב וכדור הארץ מתנקה. ההסתגרות המאולצת בבתים ואיסור היציאה לטיולים "הטעינו" את הטבע מחדש ואפשרו לחיות הבר בשמורות ובגנים הלאומיים ליצור מחזות נדירים שלא נראו במחוזותינו כבר שנים. בעלי חיים רבים בארץ ובעולם ניצלו את המצב כדי לצאת החוצה ולהסתובב באזורים ובשעות שבהן לא נצפו בעבר - כשהן נינוחות יותר ובשבילי טיול שעד לא מזמן היו עמוסי מטיילים.

//img.mako.co.il//2020/10/01/010.png

חברות וארגונים רבים סובלים מנהלים מסורבלים ומבירוקרטיה נוקשת שהופכים את ההתנהלות בהן לפחות אפקטיבית ונוחה. נגיף הקורונה אילץ רבים מהם לפרוץ מסגרות קבועות באופן מהיר ומיידי, ולפעול לזירוז תהליכים וקבלת החלטות מהירה. לתנופת החדשנות הצטרף גם ענף הטכנולוגיה וההיי-טק שנרתמו למאמץ למיגור המגפה. חברות מנוסות וסטארט-אפים ישראליים בראשית דרכם הפנו בחודשים האחרונים את מרב המאמצים והמשאבים לפיתוח פתרונות חדשים שעשויים להוות את פריצת הדרך שתסייע בטיפול במשבר.

עיצוב גרפי: ים גלבוע