מגיפת הסוכרת תוקפת כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת – מעל ל-500 מיליארד אנשים ברחבי העולם. המחלה פוגעת בכל האוכלוסיות ומהווה גורם תחלואה ותמותה משמעותי בכל מדינות העולם. גם בארץ מעל 500 אלף איש סובלים מהמחלה. המחלה שכיחה יותר מעל גיל 65 ובאנשים הסובלים ממחלת ההשמנה. שכיחותה עולה עם הגיל ועם עלייה במשקל. חולי סוכרת חשופים לסיבוכים רבים מהמחלה - כמעט אין איבר בגוף שלא נפגע ממנה. הסיבוכים הנפוצים כוללים – פגיעה בעיניים, בעצבים, בכליות, בלב ובכלי הדם הגדולים. סוכרת כל כך נפוצה, עד שהיא הסיבה מספר אחת ברחבי העולם לאינספור מחלות קשות. למשל, סוכרת היא הסיבה המובילה לעיוורון במבוגרים, לצורך בשימוש בדיאליזה בשל פגיעה סופנית בכליות וקטיעות רגליים שלא בגלל תאונות. הסיבה העיקריות לתמותה בסוכרת היא פגיעה בלב (התקף לב ואי-ספיקת לב) ובכלי הדם הגדולים (שבץ מוחי).
לאחרונה התוודענו לסיבוך נוסף וחמור של המחלה. חולי סוכרת שנדבקו בקורונה נמצאים בסיכון גבוה יותר לתחלואה קשה ולתמותה. השילוב בין המגפות קטלני הרבה יותר מכל אחת לבדה. כבר עם פרוץ מגיפת הקורונה החלו לצוץ דיווחים מדעיים על הקשר בין המגיפות. במחקר שבחן 4,000 חולי קורונה מניו יורק נמצא שגורמי הסיכון לאשפוז בשל מחלה היו גיל מבוגר, סוכרת והשמנה. הסיכון לאשפוז בחולי סוכרת היה פי 3 מהאוכלוסייה הכללית. במחקר אחר שנערך במחוז חוביי בסין נמצא שרמות הסוכר בכניסה לאשפוז בשל קורונה ניבאו את הסיכון של המטופל למות מהמחלה. רמות סוכר גבוהות בתחילת האשפוז היו קשרות לתמותה גבוהה יותר מקורונה. בבריטניה נמצא שעם פרוץ מגיפת הקורונה התמותה בחולי סוכרת הוכפלה. הסיכון למות מקורונה היה גבוה פי 2 בחולים עם סוכרת לא מאוזנת. במחקר מתמשך שפורסם מקופת חולים לאומית כאן בארץ נמצא שמכל המדדים הקליניים - רמת איזון הסוכר לפני ההדבקה בקורונה היתה הגורם המנבא החזק ביותר לצורך באשפוז בגלל מגיפת הקורונה (מנבא חזק יותר מהשמנה או גיל). חולים שסבלו מסוכרת לא מאוזנת עוד לפני הקורונה ובהמשך נדבקו בקורונה היו בסיכון גבוה יותר להתאשפז בשל המחלה.
יתרה מכך – תקופת הסגר, הבידוד החברתי, אי הוודאות, השינוי בשגרת החיים (דיאטה ופעילות גופנית) והלחץ הנפשי משפיעים לרעה גם באנשים עם סוכרת שלא נדבקו בקורונה. כ-39 אחוז מהחולים בסוכרת דיווחו על החמרה באיזון הסוכרת בזמן הסגר הראשון. בקרב האוכולסייה המבוגרת בישראל (אנשים מעל גיל 65 גם ללא סוכרת), יותר מחצי חוו הידרדרות ב'מדדי שבריריות', כ-30 אחוז חוו הידרדרות בריאותית וכ-40 אחוז ויתרו על טיפול רפואי כלשהו בגלל הקורונה.
אז מה עושים? דבר ראשון - מקפידים על ההנחיות ומקפידים על השגרה - נטילת תרופות, תזונה ופעילות גופנית (גם בזמן סגר). חשוב מאוד להקפיד על קבלת הטיפול הרפואי. מטופלים רבים לא הגיעו לקבל טיפולים רפואיים מחשש להידבק בקורונה. חשוב להבין שבחשיפה לצוות רפואי כאשר המטופל והמטפל ממוגנים ומקפידים על הכלליים (ומיותר לציין שבמרפאות החוץ ובבתי החולים ההקפדה על כללי ההתמגנות היא ברמה הגבוהה ביותר), הסיכון להידבק נמוך מאוד. חשוב גם להבין שלא לקבל טיפול רפואי עלול לסכן את המטופל לא פחות מהסיכון להידבק בקורונה. איזון הסוכרת חשוב במיוחד בימים אלו.
כדי להקל על המטופלים כל שרותי הבריאות בישראל החלו לשלב שירותי בריאות מרחוק בטיפול בחולי סוכרת. הן בשיחת וידיאו והן בשיחת טלפון. אופי הטיפול בסוכרת מאפשר במקרים רבים טיפול בצורה זו תוך שמירה על איכות הטיפול ברמה הגבוהה ביותר. השימוש בטכנולוגיות שונות – מהפשוטות ביותר, אימייל וטלפון, ועד טכנולוגיות לניטור סוכר רציף מרחוק הנעזרות בשירותי ענן או טכנולוגיות המעבירות מידע בין בתי החולים לקופות תוך גמישות והתאמה לצורכי המטופל – מאפשר המשך טיפול ושיפור איזון הסוכרת גם בימים אלו.
החיסון יגיע והקורונה תצא מחיינו. אבל בינתיים חשוב להתמגן, להימנע מהדבקה ולאזן את הסוכרת ככל האפשר. אך לא פחות חשוב, למדנו משהו בימי המגיפה. את התובנות על טיפול במחלת הסוכרת תוך שילוב שירות בריאות מרחוק וקפיצת הדרך הטכנולוגית שהתרחשה בזכותה נמשיך לאמץ ולבנות גם אחרי חלוף המגיפה. בזכות התקדמות זו הטיפול בסוכרת יהיה נגיש יותר למטופלים, יעיל יותר ויביא לאיזון טוב יותר ומניעת סיבוכים בעתיד.
* ד"ר רועי אלדור, מנהל יחידת הסוכרת, המרכז הרפואי תל אביב איכילוב
שאלות ותשובות נפוצות ששאולים חולי סוכרת בתקופת הקורונה
למה חולי סוכרת מוגדרים כקבוצת סיכון לקורונה?
היום, כאשר יש מעל שני מיליון נדבקים בעולם, אנו יודעים יותר ויותר על הנגיף. נגיף קורונה מופרש מדרכי הנשימה של אדם חולה בעיקר בעת שיעול או עיטוש. יש נתונים סותרים לגבי עוצמת ההדבקה של הווירוס, אבל רוב הנתונים מדברים על כך שרמת ההדבקה גבוהה מנגיף השפעת.
שיעורי הדבקה גבוהים בקרב צעירים וילדים אבל הסיכון לסיבוכי מחלה ולתמותה הינו בעיקר לבני 60 ומעלה ולאלה הסובלים ממחלת רקע כרונית - סוכרת, מחלת לב, השמנה, יתר לחץ דם ומחלות בדרכי נשימה. לכן חולים סוכרתיים אינם בסיכון גבוה יותר להידבק בווירוס אבל הם חשופים יותר לסיבוכיו.
שכיחות מחלת סוכרת עולה עם הגיל. רוב החולים הסוכרתיים הם מעל גיל 60, ל-20 אחוז מחולי סוכרת יש כבר מחלת לב ולרוב הסוכרתיים יש גם גורמי סיכון נוספים. סוכרת פוגעת במערכת כלי הדם, וירוס הקורונה יכול להוביל למצב של קרישיות יתר - התקפי לב ואוטמים במוח, לחולי סוכרת הנדבקים מקורונה יש יותר סיכון לאשפוזים, להידרדרות של מצב הנשימתי עד לצורך בהנשמה מלאכותית.
האם מגפת קורונה משפיעה על הטיפול בסוכרת היום?
אין ספק שיש קושי רב באיזון סוכרת כאשר מטופלים לא מגיעים פיזית לביקור אצל הרופא המטפל או אצל רופא סוכרת. היום מומלץ להקפיד הקפדה יתרה על היגיינה ולהימנע מגע פיזי עם מטופלים אחרים. אבל חשוב מאוד לשמור על הקשר עם צוות המטפל, להמשיך טיפול בסוכרת ללא שינוי ולשלוט על רמות סוכר, להישאר מאוזנים.
במידה שמופיע אחד מתסמיני וירוס קורונה - כאבי גרון/שיעול/חום מעל 38 - יש ליצור קשר טלפוני עם המרפאה או עם מוקד חירום של מד"א.
האם לעשות שיני תרופתי לחולה סוכרת שאינו מגיע למרפאה, ואיך לעשות את השינוי?
עדיף לא לשנות את הטיפול ללא המלצה או ייעוץ של רופא המטפל או יועץ סוכרת. הקפידו על מדידות ערכי הסוכר לאורך יממה. אם אתם מרגישים שמחלת הסוכרת יצאה מאיזון - צרו קשר עם הרופא. לא מומלץ לשנות טיפול בזמן המגפה אלא אם יש תופעות היפוגלקמיות קשות או יציאה מאיזון בצורה דרסטית. אם התחלתם טיפול חדש והוא גרם לתופעות לוואי – פנו לרופא.
איך אדם סוכרתי צריך להתנהג אם הוא בבידוד או אם הוא כבר חולה בקורונה?
שהייה בבידוד בבית או במלון או במחלקת קורונה בבית חולים היא תקופה קשה לכל מטופל ובייחוד לחולה סוכרת. בזמן אשפוז בבית חולים צוות המחלקה לוקח אחריות על הטיפול וקובע איזה טיפול חולה סוכרת צריך לקבל. זה תלוי במצב המטופל. חשוב להכין מראש רשימת תרופות ומינונים מסודרת. חשוב גם להכין מד סוכר/גלוקומטר ומלאי סטיקים ודוקרנים. מלאי התרופות עדיף לחודש-חודשיים לפחות. ממליץ גם להכין דף סיכום מידע רפואי עם רשימת אבחנות, תרופות קבועות ורגישויות לתרופות ומזון.
האם חולה סוכרתי הנמצא בבידוד צריך לשנות הרגלי תזונה?
כיום חולי סוכרת מבלים רוב הזמן בבית ועולה הסיכון לעלות במשקל באופן משמעותי (ישנם נתונים שעלייה במשקל בחודשיים האחרונים מגיעה ל-5-7 קילו בממוצע) חשוב מאוד לשמור על תזונה נכונה, על דיאטה דלת פחמימות (אך לא קטוגנית עם אפס פחמימות) ודלת קלוריות. אכלו מזונות עשירים בוויטמינים, כולל ויטמין ד וסידן. הקפידו על שתייה בכמות נאותה ומניעת התייבשות. כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי, רופא, אחות או דיאטנית לגבי שינוי בתזונה.
האם יש פעילות גופנית מומלצת לחולה סוכרתי הנמצא בבידוד?
השתדלו ככל האפשר לשמור על השגרה ועל ארוחות מסודרות. ישנה חשיבות עליונה להמשיך בפעילות גופנית; תוכלו לעשות זאת בבית כאשר אתם נמצאים בבידוד. נסו להקדיש לפעילות גופנית 30 דקות באופן יומי. אם יש אביזרים בבית: הליכון, מכשירי כושר - מומלץ להיעזר בהם. פעילות אנארובית גם מומלצת. קיימות תוכניות טלוויזיה שונות המאפשרות לבצע פעילות גופנית בבית. בחרו את הפעילות המתאימה לכם, המשיכו בפעילות שהתרגלתם אליה לפני המגיפה, אם זאת ריצה – אז ריצה במרחקים מאושרים, אם זה פילאטיס – תמשיכו מול המחשב או טלוויזיה.
מטופל המקבל אינסולין - האם יש צורך בשינוי או התאמת מינון במידה שהוא יוצא מאיזון במהלך בידוד?
מטופל שמקבל אינסולין חייב להצטייד במד סוכר/גלוקמטר. לשים לב שישנה כמות סטיקים גדולה שמאפשרת מדידות גלוקוז מספר פעמים ביום. תכינו מלאי של אינסולין - עטים של אינסולין לפחות לחודש-חודשיים.
חולי סוכרת מסוג 1 הם בערך 10 אחוז מאוכלוסיית חולי סוכרת. אין מידע היום על הבדל בתגובה לקורונה בין מטופלים עם סוכרת מסוג 1 לסוכרת סוג 2. מטופלים סוכרתיים סוג 1 שמשתמשים במשאבות אינסולין – תכינו גם עטים של אינסולין למצב חירום למקרים של בעיות בהספקת קיטים למשאבות.
מטופלים שמקלים טיפול באינסולין צריכים להימנע מהיפוגלקמיות. לכן חשוב להצטייד בגלוקוז זמין - בטבליות או בנוזל למקרים כאלה.
מטופלים שמשתמשים במד סוכר רציף/סנסור/עלולים להיות מושפעים משימוש במינון גבוה של תרופות כמו אקמול/אספירין/ויטמין סי.
טיפול תרופתי פומי – באיזה מצב צריך לשנות או להפסיק טיפול תרופתי פומי אם מפתחים תסמינים קלים של קורונה (ללא חום)?
למזלנו רוב המקרים של קורונה הם מקרים אסימפטומטיים או מקרים די קלים של כאבי גרון ושיעול עם או בלי חום שלא דורשים אשפוז. זכרו: הסיכויים של מי שנדבק בקורונה להחלים גבוהים. במקרים האלה אין צורך להפסיק או לשנות טיפול פומי לסוכרת.
סימנים למחלת קורונה קשה: קושי בנשימה, ישנוניות וכאב מתמשך בחזה. אם לא מדובר בתסמינים האלה תמשיכו טיפול לסוכרת לא שינוי.
בין התרופות פומיות לסוכרת ויתר לחץ דם ישנם גם תרופות מסוג של חוסמי ACE או ARB - אנלפריל, קפטופריל, רמיפריל, דיאוואן, אוקסאר ותרופות אחרות. מרבית חולי הסוכרת מקבלים את הטיפול הזה. בהתחלת המגפה היו דיווחים סותרים על השפעה של התרופות האלה למהלך מחלת הקורונה אך היום אין המלצה להפסיק את הטיפול הזה לחולי הסוכרת אבל צריך לשקול זאת כאשר מתחילים טיפולים חדשים. בכל מקרה לפני שמשנים טיפול או מתחילים תרופה חדשה - התייעצו עם הרופא. היום זה יותר חשוב מתמיד.
* ד"ר דניאל צליחין, מומחה ברפואת משפחה. רופא סוכרת במרפאות כללית מחוז דרום