מערך החקירות – תמונת מצב: יום ראשון השבוע, 1 בנובמבר – זה תאריך היעד שנקבע עבור סיום השלמת מערך החקירות האפידמיולוגיות של ישראל, הפועל תחת מפקדת אלון בצה"ל. יומיים לאחר מכן, בדקנו: היכן עומדים הדברים כעת, והאם המערך הגיע ליעדים שהוצבו? גורם בכיר בצה"ל סיפר בשיחה עם N12 על ההצלחות עד כה, אך גם הסביר שיש עוד לאן לשאוף: "לא הגענו למקסימום הציפיות שלנו".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"המדינה לא יכולה לחיות עם מספרים שיובילו ליציאה משליטה"
מערך החקירות האפידמיולוגיות יצא לדרך עם עשרות מתשאלים בלבד. בהיבט הזה נראה שחל מפנה חיובי: היום, כוח האדם עומד על 2,800 איש – ביניהם אחיות, חיילים, סטודנטים ועובדי הרשויות המקומיות. במצבו הנוכחי, המערך מסוגל להיות יעיל עד 2,000 נדבקים חדשים ביום, אך מבחינת יכולת טכנית – הוא יוכל גם לבצע עד כ-7,000 חקירות ביממה.
גורם בכיר בצה"ל הסביר בשיחה עם N12: "המערכת יודעת לקטוע שרשראות הדבקה בצורה אפקטיבית עד 2,000 נדבקים ביום. מעבר לכך – יהיה צורך בשימוש בכלים נוספים". הוא המשיך: "זאת, מכיוון שאם מתגלים 5,000 מאומתים ביום, בתקופה שבה אין סגר ואנשים נפגשים זה עם זה, לכל אחד מהם יש 10 מגעים בממוצע. כלומר, בשבוע מגיעים ל-350 אלף מבודדים, ובתוך חודש – קרוב למיליון וחצי; זה שיטפון לא הגיוני, המדינה לא מסוגלת לחיות עם מספרים כאלה שיובילו ליציאה מכלל שליטה".
בדוח מבקר המדינה, הוצגו מקרים שבהם החקירות האפידמיולוגיות החלו רק לאחר 4 ימים מרגע קבלת התשובה החיובית לבדיקת הקורונה; כיום – זה לא המצב. "מרגע קבלת תשובה חיובית לקורונה, לוקח בממוצע 4 שעות עד שאותו אדם יקבל טלפון ממערך החקירות", אמר הבכיר בצה"ל. "את החקירה כולה, כולל יצירת קשר עם המגעים של החולה המאומת, נסיים עד 24 שעות. השאיפה שלנו היא לייעל את התהליך עוד יותר ולהשלים את החקירה כולה בתוך 6 שעות מקבלת התשובה החיובית".
"הבעיה כעת - היענות הציבור"
ביקורת מרכזית נוספת שנמתחה על המערך היא שעד חודש אוגוסט, הוא התנהל בצורה ידנית ומיושנת. בדוח מבקר המדינה נכתב: "תיעוד החקירות נעשה באמצעות טפסים ידניים. שיטה איטית, לא יעילה ובעלת פוטנציאל רב לטעויות". כיום – המערך פועל באופן ממוחשב, ולאחרונה הותקנה בו מערכת שנקראת "אבן יסוד", ומהשבוע הבא צפויה להסתנכרן עם נתוני משרד הפנים. "כדי לייעל את התהליך, נטמיע בימים הקרובים פונקציה שתדע לקבץ חקירות קשורות זו בזו בהתאם לשם משפחה ורישום אוכלוסין. זה פיתוח מורכב שנעשה בהתאם להפקת הלקחים".
"היום כבר אין חקירות שנעשות בטפסים ידניים, טופס החקירה מקוון ופשוט לתפעול", הדגיש הבכיר בצה"ל. "יש תיאום בינינו לבין משרד החינוך: הוקמה מערכת שמעבירה את הנתונים הרלוונטיים למרכז השליטה של משרד החינוך, כך שבכל מקרה של הדבקה במוסדות לימוד - תתקיים חקירה בבית הספר ורשימת המגעים תועבר למערך החקירות של צה"ל ומשרד הבריאות".
הבכיר הבהיר: "הגענו ליעדים שהצבנו לעצמנו מבחינת מערך החקירות וגם ליכולת מדינתית לביצוע 100 אלף בדיקות ביום". אך באותה נשימה הדגיש היכן נמצאת הבעיה בשלב זה, ולדבריו – היא אינה שייכת למערך עצמו: "הבעיה כעת היא ירידה בהיענות הציבור. אני לא מרוצה מספיק משיתוף הפעולה של הציבור עם החקירות. הייתי מצפה שאנשים יספרו יותר על המגעים שלהם כדי שנוכל לבודד אותם".
"עדיין לא הגענו למקסימום הציפיות שלנו מהמערך"
הוא אף חשף את הציפייה וההיערכות לחורף הקרוב, בצל קורונה: "להערכתי בחורף תהיה עלייה בכמות הנבדקים כי אנשים יחושו תסמינים וירצו להיבדק כדי להבין האם מדובר בקורונה או שפעת". הוא הסביר כי "זה לא סוד שכעת אנו צפויים לראות עלייה בתחלואה: ימי האופוריה של השבועיים האחרונים יתחלפו לדיפרסיה".
"אני מבין את הקושי של הציבור שמתמודד עם אירוע ארוך שאין לו אח ורע, בהתמודדות של מדינת ישראל עם משברים", אמר. "בכל זאת, כדי שנוכל לצמצם את הנזקים ולהימנע מסגר שלישי אנו זקוקים לשיתוף הפעולה של הציבור והקפדה על ההנחיות".
לסיכומו של דבר, הבכיר בצה"ל טען כי על אף השיפורים המשמעותיים, יש למערך עוד לאן לשאוף: "לא הגענו למקסימום הציפיות שלנו מהמערך, יש פעולות נוספות כדי להפוך אותו לאפקטיבי יותר כמו שיפור העבודה של המתשאלים והטמעת הטכנולוגיות שישלימו את התיאום עם רשות האוכלוסין. כדי שקטיעת שרשרות ההדבקה תוכל להיות 'כירורגית' נדרשת שותפות של הציבור".