מדוע ישראל לא "שוברת את העקומה" כמו סלובקיה?

האם ניתן לחסל את הקורונה? "שברנו את העקומה", טען שר הבריאות של סלובקיה, מארק קרייצ'י, בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו ביום ראשון שעבר. המדינה האירופאית הקטנה בדקה כשני שלישים מאוכלוסייתה המונה 5.5 מיליון נפש, במבצע בן יומיים שבו נעשה שימוש בבדיקות אנטיגן מהירות. במדינה טוענים כי זיהו יותר מ-50 אלף חולים וכעת מתכוננים לפתיחת המשק. מדוע בישראל לא יוצאים למבצע בדיקות ארצי? N12 בחן את השאלה יחד עם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור וחבר הפורום המייעץ לפרויקטור הקורונה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

תחילה, לפני שניכנס לעובי הקורה, נסביר כמה מושגים מהעולם האפידמיולוגי של התמודדות עם מגפות - ובעיקר על ההבדל בין הגישה של סלובקיה והגישה הישראלית. שליטה (control) הוא מצב שבו מתבצעת הפחתה של שכיחות התחלואה או התמותה לרמה מקובלת כתוצאה ממאמצים מכוונים.

כדי לשמור על ההפחתה, נדרשת המדינה להפעיל אמצעי התערבות לאורך זמן רב. מדיניות "האקורדיון", כפי שכינה אותה ראש הממשלה נתניהו, של הגבלות והקלות משתנות בהתאם לרמת התחלואה, מכוונת להגיע למצב זה.

המדיניות שהנהיגה ממשלת סלובקיה, שלפיה האזרחים מחויבים להיבדק ומי שלא נבדק מחויב להיכנס לבידוד ארוך, מנסה להגיע למצב המכונה חיסול מוחלט (Elimination). זהו מצב שבו מצליחים לאתר את כל החולים במקום מסוים ולבודד אותם מהאוכלוסייה כך שמגיעים ל-אפס הדבקה, כשהם מחלימים מגיעים מצב של אפס תחלואה.

ישראל לא תוכל לבודד מספיק מהאוכלוסייה

פרופסור חגי לוין אומר כי הוא בספק רב לגבי היכולת של ישראל להגיע למצב של חיסול מוחלט, וגם מטיל דופי בגישה הזו. "קשה לי להאמין שישראל מסוגלת לזה", הצהיר לוין, "וההיגיון האפידמיולוגי של המהלך שנוי במחלוקת. ההיגיון הוא שכדי להשיג אלימנציה צריך מערכת מושלמת. אם לא נבדוק חלק גדול מספיק של האוכלוסייה, או שנשתמש בבדיקות לא מדויקות מספיק - לא נשיג שום אפקט. מה שיקרה זה שתוך שבועיים-שלושה אותם כיסי תחלואה שיישארו ייצרו התפשטות חוזרת".

"ההתפשטות הזו", הוא המשיך, "תהיה אחרי שכבר בזבזת את כל המשאבים הבדיקתיים שלך. יש פה עוד שאלה - מה אתה עושה עם אנשים שלא מסכימים להיבדק? לישראל הדמוקרטית יש את היכולת להכניס מספר כזה של אנשים לבידוד? דרושים פה היענות של אוכלוסייה, מימוש שיטתי של המבצע ובידוד אפקטיבי. קשה לי להאמין שישראל מסוגלת אבל גם הרבה מדינות אחרות בעולם שהן לא סלובקיה לא עושות את זה".

אין מספיק בדיקות

כאמור, בסלובקיה בדקו מיליוני אנשים, אך עשו זאת עם בדיקות "אנטיגן" מהירות, הנחשבות אמינות פחות מבדיקות ה-PCR שהן עיקר הבדיקות שמבוצעות בישראל. אם רוצים להגיע לאותו ביצוע מושלם שמתאר פרופ' לוין, כתנאי להצלחת מבצע שכזה צריך כנראה להשתמש בבדיקות ה-PCR.

"אין לנו כל כך הרבה בדיקות כאלו", אמר פרופ' לוין. "אני לא יודע מה הקיבולת האמיתית, אבל כדי לתת סדר גודל, דיברו באחד ה"דשבורדים" על 50 אלף בדיקות, שהן למעשה כ-70% מהקיבולת האמיתית של ישראל. אז נניח שהקיבולת האמיתית היא 70 אלף, יש לך רק עוד 20 אלף שאפשר לעשות".

"זה לא הרבה", הוא הדגיש, "יש לכך גם עלות כספית כמובן וזה לא המחיר היחיד. אתה עושה אותה וזה בא על חשבון בדיקות שתוכל לבצע בעתיד. זה ריאגנטים שאולי יהיו חסרים לך אחר כך למשל".

הצעה: מבצע לחיסול הנגיף באילת או ביישובים אדומים

אז מה כן אפשר לעשות? "אם תנצל את זה בצורה חכמה", תיאר פרופ' לוין, "תוכל לעשות במקום אחד 140 אלף בדיקות בשבוע. האיגום הוא גם חשוב ומאפשר לבדוק היקפים הרבה יותר רחבים. אפשר למשל להתחיל באילת. זה האזור בישראל שמבודד גאוגרפית. ניתן היה להתלבש על אילת ולהפוך אותה לעוד יותר ירוקה".

"אפשר לעשות את זה גם באזורים נוספים", הסביר. "בצורה של ניסיון למשל ביישובים מסוימים בצפון. יש גם יתרון באזור אדום שנמצא כבר בסגר ואפשר לשחרר אותו באמצעות מבצע בדיקות רחב".

אתמול פורסם כי במשרד הבריאות נשקלת מדיניות של חיוב תושבי ערים אדומות להיכנס לבידוד אם לא יבדקו, אלא שיש בכך קושי משפטי בישראל. כשפרופ' לוין נשאל מדוע זה עדיין לא קורה, הוא מצביע על משרד הבריאות. "באופן כללי אנחנו מאוד תגובתיים", הוא הוסיף, "אנחנו לא יוזמים ועושים דברים באופן אקטיבי".

פרופ' לוין תולה את הקושי של ישראל בהתמודדות עם המגפה גם בסיבה עמוקה יותר. "ב-2003, אחרי הסארס, מדינות כמו קנדה סינגפור, הונג קונג וסין הקימו מערך רציני מושקע ומקיף של בריאות הציבור, של חקירות אפידמיולוגיות", אמר, "זה לא רק כוח אדם זה גם שיתוף פעולה ואמון עם הקהילה. אם לא נבין שזה האמצעי היחיד להתמודד כמו שצריך, נהיה שוב ושוב בבעיה הזאת".