בתחילת משבר הקורונה, כשעוד התגלו בארץ החולים הראשונים, נשמעו תחזיות קשות עם מספר מונשמים שיילך ויגדל. על המסכים נראו התמונות האיומות מאיטליה והחלה בישראל בהלה לרכישת מכונות הנשמה. אלא שמאז, המציאות הראתה שלא כך המצב ובפועל המספרים שחזו אז קטנים היום בהרבה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"עשינו מאמצים גדולים מאוד להשיג כמה שיותר מכונות הנשמה, כי המחשבה הייתה אז שבאמת הן יידרשו כי זה הטיפול האופטימלי לחולים", הסביר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, "נוצר מירוץ חימוש למכונות הנשמה. מה שהיום אנחנו יודעים, וקשה לשפוט את זה בדיעבד, מכונות הנשמה זה עדיין כלי שהוא משמעותי כאן - אבל זה לא הכלי העיקרי להתמודד ובאותה התקופה לא ידענו זאת".
"הייתה תחזית אפוקליפטית של עשרת אלפים מונשמים", הוסיף פרופ' מוטי רביד, שניהל עד לאחרונה את בית החולים מעייני הישועה, "ולכן נוצרה פאניקה של רכישת מכונות הנשמה. גם התחזיות הקשות ביותר היום הן אפילו לא עשירית מהתחזית שהייתה בתחילת הדרך".
ספירה מהירה בכל בתי החולים העלתה שיש שם כ-1,500 מכונות הנשמה ועוד כמה מאות בצה"ל. הפער ביחס למודלים שלפיהם פעלו בישראל היה עצום והמדינה פתחה במסע קניות גלוי וחשאי במטרה להגדיל את בנק המכונות. "אני חושב שמקבלי ההחלטות האמינו להפחדות של עצמם, של ההתפשטות האקספוננציאלית שמחייבת אותנו לקבל החלטה של דקות - אבל זה לא נכון", ציין פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג ומומחה בבריאות הציבור והוסיף: "זה היה די ברור שהרדיפה הזו אחרי מכונות הנשמה לא תקדם אותנו למקום שבו אנחנו צריכים להיות".
אם בחוצפה ישראלית, אם ביכולות המיוחדות של מיטב בחורינו ומה שבטוח, עם ארנק פתוח של מיליארדים - המכונות החלו לזרום. היום יש בישראל לפי משרד הבריאות כ-5,400 מכונות כאלו ועוד כעשרת אלפים צפויות להגיע. סך הכול נרכשו לפי המידע שנמסר לכנסת ממשרד הבריאות 14,632 מכונות הנשמה. בבולמוס הקניות הגיעו לכאן מכונות מסוגים שונים וברמות שונות. לא מזמן הודה משרד הבריאות שאת חלקן, אלו שבאיכות נמוכה, שיוצרו בסין - הוא מנסה למכור למדינות עולם שלישי שמשוועות לציוד.
אפשר להבין את הבהלה והדחיפות שליוו את מבצע הרכש העולמי, קשה יותר להבין איך לא פעלו באותה הדחיפות בסוגיה שכל אדם מהמערכת אמור לדעת - אין טעם במכונות בלי צוות מיומן להפעיל אותן. "לא חשבו על זה שגם אם תהיינה הרבה מכונות הנשמה, צריך אנשים שיפעילו אותם", הסביר פרופ' מוטי רביד, "התריעו שאין אנשים ושלא יהיו מספיק אנשים להפעיל את הציוד".
"אפשר היה לגייס אנשים למערכת - ולא עשו את זה"
למרבה המזל, מספר המונשמים בישראל, גם כעת בלב הגל השני, לא מתקרב אפילו למספר מכונות ההנשמה הקיימות, אבל גם אם מספר הזקוקים להנשמה בחורף יעלה, והוא עלול לטפס - המכונות שהובאו לא יסייעו, כי אין צוות מיומן שיפעיל אותן. מספר אנשי הצוות המיומנים לא גדול ובל נשכח, גם כך המערכת נמצאת בחוסר גדול שנובע מהזנחה של שנים.
"לו היו מתעשתים מיד בהתחלה ומנסים לעשות גיוס והשתלמויות", המשיך פרופ' רביד, "אפשר היה להוסיף אנשים במספרים קטנים - ולא עשו את זה". במשרד הבריאות לא ניצלו את הזמן שבו היינו בסגר כדי להכין טוב יותר את המערכת. בסך הכל הקצתה המדינה 600 תקנים חדשים לרופאים מראשית המשבר אבל רק 251 נמצאים בהליך של קליטה. מרבית הרופאים החדשים כעת הם גמלאים שחוזרים לשירות וכן רופאים חדשים. אז אם הקצו תקנים - למה פחות מחצי מהם אוישו?
"חלק גדול מהתקנים אוישו, גם של תקנים, גם של אחיות, גם של עובדי מעבדה, בהחלט יש התקדמות גדולה בעניין הזה", השיב פרופ' גרוטו, "קיצרנו גם את הסטאז' כדי לאפשר גם לרופאים להיכנס, היה תהליך הכשרה והיום הרבה מאוד רופאים שבעבר לא יכלו לטפל בהנשמה - כן יודעים לעשות את זה".
פרופ' מוטי רביד אישר שאכן רוב התקנים אוישו, אך באותה הנשימה הוא הדגיש: "התקנים אוישו על ידי מי שהיה זמין. או רופאים צעירים בוגרי בית הספר לרופאה או מספר אנשים שפרשו וחזרו. רובם ככולם חסרי השכלה מתאימה וחסרי מיומנות בטיפול חולים הקשים שלשמם התקנים האלה ניתנו".
מדינת ישראל עדיין חרדה מכל עליה במספר החולים הקשים - שלא יוותרו חלילה ללא טיפול הולם. רגע לפני החורף ברור שהיא צריכה להקטין את קצב התחלואה בשל כך, אבל במקביל היא חייבת להעניק טיפול נמרץ למערכת הבריאות ולדרך קבלת ההחלטות שלה עצמה.