לפני 17 שנים הרשיע בית המשפט גבר בעבירות מין כלפי בתו וחברותיה ובאלימות קשה כלפי אשתו וילדיו, וגזר עליו מאסר של 23 שנים. אולם רק עכשיו, 6 שנים לפני שהוא צפוי לסיים את עונשו, התיר בית הדין הרבני גט לאישה שבה הוא התעלל במשך שנים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

בשנת 2003 התלוננו בתו של הגבר וחברותיה על המעשים המגונים שעשה בהן כשהיו קטינות, בנוסף להתעללות קשה באשתו ובילדיו. אך ההרשעה הנחרצת והעדים הרבים למעשיו של הבעל שהגיעו לידי בית הדין הרבני כדי להוכיח את טענת האישה בתביעת הגירושין – פשוט לא הספיקו כדי לתת לה את הגט שביקשה. הרבנים סברו כי האישה לא מספקת די ראיות לטענות על כך שהוא התעלל בה ובילדיה, וזאת למרות החלטת בית המשפט העליון בעניינו.

האישה, שגם ככה חוותה טראומה נוספת כשניגשה לשחזר בפני הרבנים את אשר עברה, נשארה עם פוסט טראומה קשה עד היום. אך לפני 4 שנים, עשר שנים אחרי הפעם הראשונה שעזרה אומץ והגישה את הגט, האישה שוב פנתה לבית הדין הרבני, הפעם בליווי עורכות הדין רונית א. זיסמן וסיון משיח ,שלא ויתרו ופעם אחר פעם, דיון אחר דיון, הן הוכיחו כי עליהם לאשר את הגירושים, למרות אי הופעתו של הגבר באותם דיונים.

אזיקים: אילוסטרציה (צילום: 123rf)
צילום: 123rf

"מסתבר שהרשעה, פה אחד, בהליך פלילי שרמת ההוכחה הנדרשת בו היא מעבר לכל ספק סביר, לא די בה, כך על פי דעת המיעוט", טוענות עורכות הדין רונית א. זיסמן וסיון משיח המייצגות את האישה. לדבריהן, "דעת המיעוט סברה שבעל זה, שביצע עבירות מין בבתו הקטינה, פגע ופצע את גופה ונפשה באופן קיצוני וקשה לכל ימי חייה, השליט טרור בביתו, הילך אימים על משפחתו ושבר את גופה של אשתו במכות רצח – בעל זה צריך להישאר עם מלוא הזכויות שלו ברכוש המשותף ולשלם לאישה סך של 240 שקלים". כן, זו לא שגיאה – אלא הסכום שנדרש עבור כתובתה של האישה. "זהו פרס של ממש עבור מי שעד עצם היום הזה לא טרח להביע חרטה על מעשיו בחלוף שנים ארוכות בהן הוא שוהה מאחורי סורג ובריח" דברי עוה"ד א' זיסמן ומשיח.

הדיינים בדעת הרוב טענו כי לא ניתן לכפות על הבעל גט בגין גילויי האלימות כלפי אשתו, מפני שההלכה דורשת שבעל אלים יקבל התראה, לפני שכופים עליו גט. היות והאישה לא הגישה נגד הבעל תלונה במשטרה על האלימות כלפיה, אלא רק כאשר גילתה כי בעלה אנס את בתם – היא לא נתנה לו למעשה התראה, המאפשרת כפיית גט בעילה של אלימות.

חרף כך, ולאחר דיון סוער, פסקו הדיינים, ברוב של שניים נגד אחד, כי בשל המאסר הממושך, הבעל מונע מאשתו תשמיש, יחסי אישות ומדור, לא מסוגל לספק את צרכיה הבסיסיים, עונתה ופרנסתה, ולמעשה נקרא מורד, ובשל כך, ניתן לכפות עליו גט וכתובה.

עו"ד רונית א' זיסמן (צילום: מקס מורון)
עו"ד רונית א' זיסמן | צילום: מקס מורון

יתר על כן, התייחסה דעת הרב למציאות שאינה שנויה במחלוקת, לפיה, הבעל עבד בעבודות מזדמנות ומתוך כך לא צבר זכויות עבודה. האישה גידלה את הילדים לבדה במשך שנים ארוכות בהן ריצה הבעל את עונשו הכבד, ומעל לכול, מרחף האסון הכבד שהמיט הבעל על משפחתו שבמעשיו הקשים הביא להרס ופירוק הבית והמשפחה. מנימוקים אלה, פסקה דעת הרב, כי "מגיע לאישה את מלוא כתובתה עם הצמדה למדד, בסך של 123,323 שקלים".

בפסק הדין כתב אחד הדיינים "לאחר שעברתי על כתב האישום והכרעת הדין בבית המשפט, והאמת שבקושי הצלחתי לקרוא את הכתוב שם משום התיאורים הקשים על אלימות ואונסים ושלל עבירות קשות, אני מצטרף למסקנת חברי לחייב את הנתבע בסך של 123,323 שקלים עבור חוב הכתובה", ומוסיף "אציין שבמעמד הדיונים ובמעמד סידור הגט האישה הייתה רועדת ומפוחדת עם אימה על פניה מעצם הידיעה שהיא נמצאת עם הנתבע, ובקושי היה אפשר לסדר את טקס מסירת הגט". לדברי עוה"ד א' זיסמן ומשיח, "אין בסכום כתובתה של האישה בכדי לפצות על הנזק שנגרם לה בחיים לצד הנתבע. חיים שהיו רווי אלימות, על שלל סוגיה ודרגותיה".

מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: "על פי חוק חל חסיון על דיני משפחה הנערכים בדלתיים סגורות - ואנו מנועים מלהתייחס להליכים משפטיים על גבי התקשורת".‎

לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il