אחד מכל 11 תושבים בבני ברק פיתח נוגדנים לנגיף - כך עולה מממצאי הסקר הסרולוגי שנערך בעיר ופורסמו היום (שני) על ידי משרד הבריאות, מכון גרטנר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר נערך בחודשים יוני עד אוגוסט והמשתתפים בו ביצעו שתי בדיקות: דגימת קורונה ובדיקת דם לגילוי נוגדנים לנגיף. 14 אחוזים מתושבי העיר פיתחו נוגדנים לנגיף. הסיכוי של גבר לפתח נוגדנים - גבוה פי שניים מזה של אישה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מתוצאות הסקר עולה כי תשעה אחוזים מתושבי העיר פיתחו נוגדנים בדם, כלומר נדבקו בקורונה וגופם ייצר מעין חסינות טבעית לנגיף. יש לציין כי בשל היעדר מידע מחקרי ארוך טווח, לא ידוע כמה זמן נשארים הנוגדנים בגוף וייתכן כי השפעתם מתפוגגת לאחר תקופה מסוימת. משום כך, ייתכן כי גם מי שנושא נוגדנים בגופו עלול להידבק בעתיד בשנית.

8,637 מתושבי בני ברק בגילאי שבע ומעלה השתתפו בסקר והם מהווים מדגם סטטיסטי מייצג של העיר - לא כולל דיירי בתי אבות וישיבות. מהנתונים עולה כי אצל אחד מכל חמישה חיוביים לקורונה לא נמצאו נוגדנים בגוף, מה שמלמד כי אין חפיפה מוחלטת בין הידבקות לנגיף לפיתוח נוגדנים.

מממצאי הסקר עולה כי בני 15 עד 24 הם אלה שפיתחו את שיעור הנוגדנים הגבוה ביותר שעמד על 13.8 אחוזים. לעומתם, בקרב בני 60 ומעלה התגלו הכי מעט נוגדנים - 5.3 אחוז מכלל הנבדקים בקבוצת הגיל.

"התחלואה הסמויה" - פי 3 מזו הידועה לנו

בעוד אחוז החולים המאומתים בבני ברק בחודש יוני עמד על שני אחוזים, שיעור האנשים שנמצאו אצלם נוגדנים לנגיף באותה התקופה היה גבוה פי שלושה - 6.3 אחוזים. ממצא זה מלמד על "התחלואה הסמויה" בעיר שהייתה גבוהה פי שלושה מזו שהייתה ידועה לנו מתוצאות בדיקות הקורונה באותה התקופה.

חרדים מחוץ לסופרמרקט (צילום: יוסי אלוני, פלאש/90 )
בני 15 עד 24 פיתחו הכי הרבה נוגדנים. אילוסטרציה | צילום: יוסי אלוני, פלאש/90

בחודש יולי עמד שיעור המאומתים בבני ברק על 4.1 אחוזים ושיעור התושבים שנמצאו להם נוגדנים בדם היה 6.4 אחוזים. בחודש אוגוסט אחוז התושבים עם נוגדנים היה יותר מכפול משיעור המאובחנים ועמד על 13.8 אחוזים.

בנוסף עולה מהממצאים הבדל בולט בין המינים: הסיכוי שיימצאו נוגדנים בגופו של גבר גבוה פי שניים מאשר אצל הנשים. 12.1% מהגברים נמצאו עם נוגדנים לעומת 6.2% מהנשים. במסקנות המחקר נכתב כי "כדי ללמוד על שינויים ועל מגמות של שיעור הימצאות נוגדני הנגיף באוכלוסייה, רצוי לחזור על סקר מסוג זה במרווחי זמן קבועים ונדרשים גודלי מדגם גדולים יותר".

אחת המסקנות הן שאם השכן בבניין חיובי לנגיף - עולה הסיכון להידבק. פרופ' דני כהן מאוניברסיטת תל אביב אמר כי: "יש תוספת סיכון להדבקה לבן אדם שמתגורר בבניין בו יש משפחה אחת שנמצאה מאומתת לנגיף. בסקר שערך בקרב משפחות בבניינים נמצא כי ב-10.2 אחוז מהמקרים נמצאו נוגדנים אצל שכנים לחולי קורונה, בהשוואה ל-7 אחוזים בהשוואה לקבוצת הביקורת".

"מתוצאות הסקר למדנו איך המגפה מתנהגת בתוך משפחה, בתוך מבנה ובתוך קהילה", אמר ד"ר בועז לב, חבר הצוות לטיפול במגפה במשרד הבריאות. "יש מסקנה אחת שלמדנו: היקף ההדבקה גם במקומות כמו בני ברק שעליה עבר צונאמי פעמיים אינה מתקרבת להתחסנות עדר או להגנה למשפחות שנדבקו. לכן חייבים להמשיך להקפיד על עטיית מסכות וריחוק חברתי".