בהלה עולמית נרשמת בשבוע האחרון לאחר שהתגלתה מוטציה חדשה של נגיף קורונה, שנראה כי יש לה עמידות מסוימת לנוגדנים שפותחו נגדו. מקורה של המוטציה החדשה, המכונה בדנמרק "מקבץ 5", אותרה לראשונה בחודשים אוגוסט וספטמבר בחוות חורפנים (מינקים) בצפון המדינה.  אז מי הם אותם בעלי חיים שהכניסו את העולם לבהלה ומדוע דווקא בקרבם התפתחה המוטציה החדשה לקורונה? פרופ' אורי שיינס, מומחה ליונקים מאוניברסיטת חיפה הסביר בשיחה עם N12.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשו

החורפן הוא יונק שמשתייך לסדרת הטורפים ובתוכה למשפחה הגדולה של הסמוריים. "הוא בעל חיים של מקומות קרים, צפון אמריקה וצפון אירופה בעיקר", סיפר פרופ' שיינס. "הוא בעל חיים חצי אקווטי, כלומר שהוא נכנס למים ויכול לשחות". 

את החורפן מגדלים בשבי עבור פרוותו, כשדנמרק היא אחת מהמגדלות העיקריות עם אוכלוסיה של יותר מ-15 מיליון חורפנים בשבי. לא סתם מגדלים דווקא את מין יונק זה עבור תעשיית הפרווה, יש לכך סיבות שטבועות בתכונותיה הייחודיות. "הפרווה שלו צפופה מאוד וזה מתאים לבית הגידול הקר שלו", תיאר פרופ' שיינס, "סמוך לשערות יש לו בלוטות המפרישות כמות גדולה של שומן. כך, הוא יכול למעשה לשחות בלי שפרוותו תרטב. ליונקים השונים יש פרווה בקושי משתנה, פרוותו של החורפן היא רכה במיוחד". 

פרופ׳ אורי שיינס, ביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה (צילום: ארכיון פרטי)
פרופ׳ אורי שיינס, ביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה - אורנים | צילום: ארכיון פרטי

בעבר היה צייד מסיבי של החורפנים, אולם אחר כך החלו לגדל אותם בשבי, מתאר המומחה. "המין שמגדלים בשבי באירופה הגיע כנראה בכלל מאמריקה", הוא אמר, "כנראה איכות הפרווה שלו עבור התעשייה טובה יותר. כמובן שהיו מקרים רבים של בריחה מהשבי וכך למעשה הוא דחק באירופה את מין החורפן המקומי". 

שוקל עד קילו וחצי ויכול לטרוף בעלי חיים גדולים ממנו

החורפן הוא טורף קטן. "הוא שוקל קילו עד קילו וחצי", הסביר פרופ' שיינס, "ויכול לטרוף מכרסמים קטנים, עופות זוחלים. אם הוא רעב, הוא יכול לצוד גם בעלי חיים גדולים ללא הגנה, כמו תרנגולים. הרבייה שלהם קצת משונה", הוא תיאר, "אחרי ההזדווגות לא מתחיל מיד ההריון, הנקבה מחכה עם הביצית המופרית עד שתמצא מקום טוב להמליט בו. זה נקראה הריון מושהה והוא קיים בבעלי חיים ארוכים, אלא שההריון מושהה במשך חודשים ואצל החורפנים רק חודש אחד". 

זוג חורפנים יכול להעמיד שישה עד עשרה צאצאים בהריון אחד. "הם מתרבים באביב", הסביר המומחה, "הגורים נולדים חסרי ישע אבל מהר מאוד מתפתחים. הם בעלי חיים עם חוש ריח ושמיעה מחודדים ומצויינים כיאה לציידים". 

לדבריו של פרופסור שיינס, החורפנים עברו תהליך מסוים של ביות שבמסגרתם השתנו התכונות הייחודיות של החורפן. "הם לא כמו החמוס הביתי שעבר תהליך ביות משמעותי יותר אבל לא קשה לביית אותם. תוך כדי הביות נעשו שינויים והכלאות. למשל, שינו את צבע הפרווה של חלקם, פרוותם בטבע כהה ובשבי יצרו חורפנים עם פרווה לבנה". 

מוטציה חדשה של קורונה שמקורה בחורפנים (צילום: פלאש 90, 123rf)
מוטציה חדשה של קורונה שמקורה בחורפנים | צילום: פלאש 90, 123rf

תנאי הצפיפות הקשים הפכו מקור אידאלי למחלה

תנאי הגידול של החורפנים הם שמאפשרים את המוטציות שהתגלו לאחרונה אצל החורפנים, כך לפחות משוכנע פרופסור שיינס. העובדות לצידו, כבר בחודש אפריל דווח על התפרצויות בחוות חורפנים ונודעו כבר מוטציות קודמות שמקורן ככל הנראה בהם. עם זאת, המוטציות הקודמות בשונה מהנוכחית ככל הנראה לא הביאו לשינויים משמעותיים בחלבונים שמאפשרים לנוגדנים, כמו אלו שמחקה החיסון, לזהות את הנגיף.

"הבעיה היא הצפיפות בחוות הגידול", הוא מנמק את דעתו, "לא בטוח שמישהו בעולם מבין לגמרי את האינטראקציה בין הווירוסים בבני אדם ובין בעלי חיים. אבל יש השערות לגבי המקור של הקורונה ביונקים קטנים. זה לא מקרי, שכיחותן של המחלות הזואונוטיות, מחלות שמקורן בבעלי חיים, עלתה בשנים האחרונות. היונקים דומים לנו ולכן רבים מהמעברים של הווירוסים הם מקבוצה זו". 

"החשש הוא שהחיסון שמפתחים לא יהיה יעיל מול המוטציה החדשה", הדגיש פרופ' שיינס, "זן חדש של הנגיף עלול לא להיות מושפע ממנו. זה קצת משגע אותי, אומרים אצלנו בתחום כי רק חולדות לומדות מהניסיון. אני מסתכל עלינו בני אדם, ואנחנו ממשיכים לעשות את אותה הטעות. גידול בעלי חיים בצפיפות בשבי מביאה להתפתחות מוטציות שמסכנת אותנו".