ההתנגדויות, שינויי העמדה המפתיעים - והמהלך השנוי במחלוקת: רק שלשום עוד אמר שר הבריאות אדלשטיין כי "לא ידועה השפעתו של עוצר לילי". יממה לאחר מכן, ובעקבות לחץ כבד להטיל הגבלות, קבינט הקורונה כבר החליט אמש (שני) על עוצר לילי ברחבי הארץ - למשך לא פחות משלושה שבועות. הרעיון שצץ לראשונה באפריל הורד כמה פעמים מהפרק, זכה להתנגדות פומבית מצד בכירי משרד הבריאות והוכרז "לא יעיל", אך בתמיכת נתניהו המהלך הפך למדיניות המובילה - ולמה שנתפס כמאמץ אחרון למנוע סגר שלישי.  כך הגענו לעוצר לילי - כמעט הכי קרוב לסגר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

התומכים בעוצר לילי בחודשים האחרונים:

ראש הממשלה נתניהו: קידם את המהלך, העלה אותו לדיון מחדש, דרש מהמשרדים הבהרות לגבי האכיפה

שר הביטחון גנץ: הציע את הרעיון, בהמשך התנגד לו, לבסוף הצביע בעדו

המטה לביטחון לאומי (המל"ל): יזמו את ההצעה, תמכו בה למרות שהודו בחוסר היעילות היחסי שלה

שר הבריאות יולי אדלשטיין: הציע את המהלך כצעד מאזן להקלות, לאחר מכן התנגד והודה שלא ידועה היעילות שלו - והצביע בעד

סגן שר הבריאות יואב קיש - דחף בחודש למהלך, הודיע בשידור על הצעד ללא תיאום עם השר אדלשטיין

המתנגדים הבולטים:

בכירי משרד הבריאות - שבו והתנגדו למהלך, הסבירו כי לא הוכחה יעילותו

הפרויקטורים גמזו ואש - הצהירו בפומבי שמדובר בצעד עם "יעילות נמוכה"

ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' שרון אלרעי-פרייס וחזי לוי - הודו בשידור בחסרונות של עוצר לילי

המשטרה: "השקעה גדולה - אפקטיביות נמוכה""

מ"מ המפכ"ל מוטי כהן  (צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות)
גם השוטר מס' 1 (הזמני) התנגד | צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות

נגנז, חזר לדיון, הוסר מהשולחן - ואושר: ציר הזמנים של ההחלטה

הרעיון של סגר לילה הוזכר לראשונה בחודש אפריל, בדיונים על אופי הסגר הראשון. במטה לביטחון לאומי (מל"ל) הודיעו אז לשרים כי נתניהו נוטה להטיל סגר לילי ברמדאן ביישובים ערביים, כל יום משעה 18:00 עד 3:00 לפנות בוקר ביישובים ערביים. השר לביטחון פנים דאז, גלעד ארדן, המליץ לסגור את בתי העסק בכל היישובים עם רוב מוסלמי ובמזרח ירושלים - למעט בתי מרקחת ומפעלים חיוניים. על פי ההצעה שנידונה אז, 3,000 שוטרים היו אמורים להתווסף לפעילות ביישובים ערביים: לבסוף הרעיון לא יצא אל הפועל.

ביולי, כשהגל השני של הקורונה התגבר והחלה החשש מסגר נוסף, צצה מחדש ההצעה - דווקא מכיוונו של שר הביטחון בני גנץ. בישיבת קבינט הקורונה אמר: "אני מציע סגר לילי במהלך השבוע" - רעיון שלימים דווקא התנגד אליו. לבסוף הוחלט שלא להתחיל את המהלך.

"זה הצעד האחרון לפני סגר"

הרעיון צץ מחדש בתחילת ספטמבר, כניסיון להימנע מסגר שני: הפרויקטור דאז רוני גמזו ושר הבריאות יולי אדלשטיין המליצו על סגר כללי בשמונת היישובים האדומים ביותר, וביתר היישובים האדומים - עוצר לילי. ההמלצה - לאחר הערכת מצב שבה התברר שמרבית העלייה ביממה האחרונה מגיעה מהיישובים האדומים. בכיר במערכת הבריאות אמר אז: "זה הצעד האחרון לפני סגר".

ב-6 בספטמבר החליט קבינט הקורונה על "סגר מוגבל לילי" על 40 יישובים מ-19:00 ועד 5:00 בבוקר, עד ל-15 בספטמבר. "במסגרת הסגר הלילי יהיה מותר להתרחק רק עד 500 מטר מהבית, או במקרים מיוחדים שיפורטו בהודעת משרד הבריאות. מוסדות החינוך, למעט חינוך מיוחד, ייסגרו, והעסקים ייסגרו כל ערב מהשעה 19:00, למעט עסקים חיוניים", נכתב אז בהחלטה.

עוצר לילי (צילום:  שריה דיאמנט, פלאש 90)
הרעיון שזכה כל הזמן להתנגדויות | צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90

נתניהו הבהיר בעקבות אותה החלטה: "הגורמים המקצועיים המליצו להטיל סגר לילי אחיד על כל הערים הללו, ולסגור בהן את מערכת החינוך, בנוסף להגבלות ההתקהלות. אני יודע שההגבלות האלה לא קלות, אבל במצב הקיים אין מנוס מהן". יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר, הדף את הטענות שהסגר הלילי היווה "תחליף" לסגר מלא על כמה ערים: "הסגר הלילי היה מוטל ממילא; מנענו עוול ממאות אלפי אזרחים וההיגיון ניצח".

כל השרים אישרו למעט דרעי שהתנגד. בתוך זמן קצר התברר כי לא מדובר בעוצר הרמטי - והמשטרה לא תמנע כניסה ויציאה של אזרחים שאינם מתגוררים ביישובי העוצר הלילי‎. המהלך התעכב מסיבות טכניות, וכמה ימים לאחר שיצא לפועל בוטל - כאשר הוחלט על סגר גורף למשך חודש בכל הארץ ובכל שעות היום.  

ב-12 בספטמבר כבר היה ברור שישראל בדרך לסגר מלא, ושר הבריאות אדלשטיין הודה בריאיון לחדשות סוף השבוע בכישלון המהלכים האזוריים: "אילו הייתה אכיפה ומשמעת ב-40 ישובים שנסגרו, הייתי אומר לתת לעוצר הלילי עוד צ'אנס. אי אפשר לבקש מהשוטרים לרוץ אחרי כל אחד, אי אפשר לטעון שאזרחים לא עומדים בהנחיות שזו חוסר הבנה של הנהלים כשיש חתונה עם אלף אורחים". 

הרעיון לסגר לילי צץ מחדש ימים לאחר תום הסגר השני, ב-20.10. במהדורה המרכזית פורסם, מפי גורמים בסביבת ראש הממשלה, כי נשקל עוצר לילי אם תהיה עלייה בתחלואה. לדבריהם, מטרת ההצעה היא מניעת התקהלויות באירועים וחתונות.

חבר בצוות הטיפול במגפה של פרויקטור הקורונה התייחס להצעה ואמר: "אני לא חושב שעוצר לילי יוריד בהכרח את התחלואה מכיוון שעד כה נגרמה העלייה ממוסדות חינוך או מהתקהלויות גדולות. לכן חשוב לעצור התקהלויות של אנשים רבים במקום סגור - גם ביום וגם בלילה". לדבריו, הצלחתו של העוצר תהיה תלויה במדיניות האכיפה: "אם היא אכן תהיה כוללנית, והאם בכלל ניתן לאכוף את ההגבלה באופן רחב, בלי לגרום להתנגדות ציבורית".

בדיון של קבינט הקורונה ב-26.10 אמר אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ומקורבו של נתניהו, כי יש לשקול בחיוב את הרעיון. "רוב ההידבקויות הן בהתקהלויות, מדברים גם על חתונות במגזר הערבי. אולי שווה לדאוג לעוצר לילי. אולי כדאי ללכת על עוצר לילי מהשעה 21:00 ועד 06:00 יחד עם פתיחת חנויות הרחוב".

הנושא נבחן שוב גם שבוע לאחר מכן, בדיון בין המל"ל לבין משרד הבריאות שפורסם באולפן שישי. באותה הישיבה, בכירי משרד הבריאות הביעו התנגדות לרעיון של הסגר הלילי, ונימקו את עמדתם בשני טעמים: ראשית, הם טענו שמדיניות כזו תהיה קשה מאוד לאכיפה; ובנוסף, הם הסבירו שעדיין לא ברור כמה עוצר לילי הוא דבר אפקטיבי. הבכירים העריכו שאם מירב ההדבקות מקורן בסופרמרקטים או בבתי הספר ובגני הילדים – אין משמעות לעוצר לילי. לאחר מכן הובהר כי הרעיון נשקל לצד פתיחה חלקית של כיתות ה'-ו'. 

גם לאחר שבוע נוסף של דיונים, במשרד הבריאות הוסיפו להתנגד לרעיון של עוצר לילי. בדיון מקדים שנערך עם המל"ל, נציגי המשרד הבהירו שאין הוכחה שעוצר כזה יעיל. במל"ל הציעו לפתוח את המסחר תמורת עוצר לילי מהשעה 22:00, אך ההצעה לא התקבלה.

מי שדווקא תמך במהלך, בניגוד לעמדת בכירי המשרד, הוא סגן שר הבריאות יואב קיש. סגן השר אמר במהדורה המרכזית ב-11.11: "כדי שנוכל להגיע לשלבים הבאים, המטרה היא למצוא כלים שיאפשרו להוריד תחלואה. עוצר לילי כרגע נבחן ככלי מרכזי לאירוע הזה".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, התריע אז: "העובדה שפתאום שולפים רעיון של עוצר לילי מדאיגה, כיוון שאין לנו הוכחה שהעוצר הלילי יצליח לטפל בבעיה עצמה שהיא אולי התקהלות בשעות הערב. מצד שני אנחנו לא יודעים מה הנזק של עוצר לילי לתנועה וגם לתחושה של האנשים".  

בריאיון למהדורה המרכזית אמרה ראש שירותי בריאות הציבור כי היא לא בטוחה שהצעד ימנע את החתונות הפיראטיות. פרופ' אלרעי-פרייס אמרה כי "לא בונים" על העוצר הלילי: "אנחנו לא תומכים ולא מסתייגים, יכול להיות שבאזורים מסוימים זה יעזור להפחית חתונות המוניות שמתקיימות בלילות. יש מקומות בעולם שזה הועיל בהם יותר ופחות. אין ספק שזה לא יהיה המפתח מבחינתנו - לא יוטל עוצר לילי יחד עם פתיחה של דברים אחרים, כמו עסקים או מערכות חינוך".

 

"לא תומכים ולא מסתייגים, עוצר לילי - לא המפתח מבחינתנו"

ראש שירותי בריאות הציבור שרון אלרעי-פרייס, 12.11

כשנשאלה איך עוצר לילי שכזה צפוי להתנהל, השיבה ואמרה שבעיניה יש להתחיל את העוצר בשעה סבירה כמו 19:00, כדי שיהיה יעיל, ולא מאוחר בלילה. "נכון, אנשים יכולים לקיים חתונות גם לפני 19.00, אנשים תמיד יכולים יכולים להחליט לפעול בניגוד להחלטות. אני קוראת לאנשים לא לעקוף את ההנחיות. אני חושבת שצריכה להיות אכיפה הרבה יותר משמעותית עליהן".

להסתייגות הצטרף גם מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי: ב-12.11 התראיין בגלי צה"ל ואמר כי "לא הוכח שעוצר לילי לבדו יכול להוריד את התחלואה". הוא סיפר כי במשרד הבריאות לא מתלהבים מהמהלך, ומידת יעילותו לא ברורה כמו גם הפוטנציאל שלו להורדת שיעורי התחלואה.

"לא הוכח שעוצר לילי לבדו יכול להוריד את התחלואה"

מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי, 12.11

 

"זה לא סוד שמדברים על עוצר לילי", הוסיף. "עוצר לילי כרגע במדינת ישראל הוא כזה שמתמודד עם דברים שממילא לא קיימים, לפחות על פי החוק והתקנות – מסעדות, ברים ופאבים. לא הוכח בצורה פסקנית שעוצר לילי לבדו יכול להוריד את התחלואה. קיבלנו דעות ממדינות אירופה. צריך לשקול היטב כיצד עוצר לילי יכול לתרום את שלו בדרך שנוכל אולי להפשיר הגבלות באופן חלקי. זה הכול מרקם אחד".

כשנשאל על הנימוקים להסתייגות מעוצר לילי השיב: "ייש דעות לכאן ולכאן. הדעות מתחלקות בין משרד הבריאות לבין גורמים נוספים. אנחנו חושבים שהשעה אינה כשרה לעוד צעדים מרחיקי לכת בהיבט של התקהלויות ופתיחת תחומים נוספים. אנחנו מבינים את הקושי באמירה הזאת. ייתכן שנצטרך לבחור בדברים שהם הרע במיעוטו, ולהטיל הגבלות נוספות שאנחנו כרגע מטילים ספק ביכולתן להתגבר על הבעיה". בריאיון למהדורה המרכזית באותו היום הדגיש פרופ' לוי: "עוצר לילי לא תמיד הביא את המצופה ממנו. לבוא ולתלות את כל התקווה שהוא יוריד את התחלואה לבדו זו טעות. תלוי גם באיזו שעה הוא יפעל, ולחתונות – יהיו פטנטים". 

שר הבריאות יולי אדלשטיין הודה באותו היום: "אנחנו דנים ברצינות על עוצר לילי וההחלטה תתקבל בימים הקרובים. עוד לא ברור מה תהיה התועלת והשאלה אם הוא יהיה מחורר כל כך שאור השמש יזרח דרכו לגמרי. זו לא החלטה פוליטית".

הפרויקטור היוצא, פרופ' רוני גמזו, התייחס להצעה בתדרוך האחרון שלו שהתקיים באותו היום (12.11). גמזו טען כי לעוצר לילי יש "השפעה קטנה" - ואמר כי יש לשקול כיוונים אחרים להקטנת התחלואה. "יש מדינות שעושות אוצר לילי. במדינות הללו, המערכות פתוחות בבוקר. בתי קפה, מסעדות, ואז בשלב מסוים עוצרים. יש פחות אפקט לעוצר לילי במערכת שבמהלך היום חלק מהאינטראקציות של הפנאי סגורות", אמר. "ברור שמחפשים מהלכים להפחית את מקדם ההדבקה, למטרות טובות. אבל כשמודדים את האפקט של עוצר לילי, במדינה שהרבה מאוד דברים סגורים, האפקט קטן".

"האפשרות הזאת חייבת לרדת מהפרק"

באותו ערב כינס נתניהו דיון דחוף על אפשרות האכיפה של עוצר לילי, למרות התנגדות משרד הבריאות. בדיון אמר: "אני מבקש ממשרד הבריאות וביטחון הפנים הגדרה מה זה עוצר לילי? מה זה כולל? מה הם הקריטריונים ומה ההגבלות?". מנגד, גנץ והשרים של כחול לבן הודיעו שיתנגדו: "בעת הזו אין טעם בהטלת סגר לילי". 

גמזו, נתניהו, אדלשטיין ולוי במשרד הבריאות (צילום: קובי גדעון , לעמ)
מאזן הכוחות בצמרת משרד הבריאות השתנה | צילום: קובי גדעון , לעמ

הפרויקטור היוצא רוני גמזו, אנשי משרד הבריאות ובראשם השר אדלשטיין וכן מרבית שרי כחול לבן היו סבורים אז שהטלת עוצר לילי אינה אפקטיבית - ושמדובר במהלך מיותר לאור העובדה שרוב הפעילות במשק גם ככה סגורה בלילה.

בתום הדיון לא הושגה הסכמה: נציגי הבריאות התנגדו, נציגי משרד המשפטים אמרו שיש קושי משפטי להחיל עוצר לילי אם המומחים מתנגדים. משתתפים בדיון אף אמרו בתקיפות: "האפשרות הזאת חייבת לרדת מהפרק". קבינט המומחים הלאומי למאבק בקורונה אף גיבש מסמך ובו הצהיר: "ניתן לבחון עוצר לילי רק לגבי ערים כתומות ואדומות". המומחים ציינו: "ללא פתרונות לאכיפה יעילה מדובר בצעד מיותר".

ישיבת הקבינט הקריטית - והנזיפה של נתניהו

ב-15 בנובמבר, חודש לאחר תום הסגר השני, התכנס שוב קבינט הקורונה. אחד הצעדים שנידונו בהרחבה בישיבה זו היה האפשרות של עוצר לילי. מומחים בצוות המייעץ ל"מגן ישראל" (הצוות של הפרוייקטור) אמרו אז: "אין עלייה נוספת בעקבות שלב ההקלות השני. זה משמעותי. לפי מאושפזים אנחנו עדיין בירידה. צריך לפתוח עוד כיתות בחינוך, ולא להגביל שום דבר נוסף וכמובן לא עוצר לילי".

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אמרה: "אנשים ממקומות בהם המסחר סגור והתחלואה גבוהה ילכו למקומות בהם התחלואה נמוכה. אין טעם לסגור את המסחר ב-19:00 אם אנחנו הולכים לסגר בערים האדומות ולעוצר לילי בערים הכתומות. זה רק יגרום לצפיפות גדולה יותר עד השעה 19:00". רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר: "אם העמדה המקצועית של הבריאות היא נגד סגר לילי בערים ירוקות אז לא נוכל גם להצדיק את זה משפטית".

באותו דיון אמר גם הפרויקטור החדש, פרופ' נחמן אש, ואמר כי העוצר הלילי לא עצר בעבר את עליית התחלואה. וקשה להסיק מכך על האפקטיביות שלו. אש התריע מפני "היעילות הנמוכה". במצגת לשרים כתב: "לא ניתן להצביע על אפקטיביות ממשית לביצוע עוצר לילי. ההשפעה הצפויה לעוצר לילה על יישובים בישראל צפויה להיות שונה בין יישוב ליישוב".

עם זאת הציע אש: "אם מופעל עוצר לילה יש לבצעו החל משעה מוקדמת – לפחות 19:00 כדי לממש אפקטיביות. עוצר לילי עשוי לשמש כלי עבור יישובים אדומים וכתומים לפני מימוש אזור מוגבל". את דבריו סיכם בהצהרה ברורה: "בנקודת זמן זו, הפעלת עוצר לילה אינה יכולה לשמש כאמצעי המאפשר פתיחת שלבים נוספים".

למרות שבמל"ל תמכו ברעיון בשלבים מוקדמים, המשנה לראש המל"ל איתן בן דוד הודה בדיון: "החסרונות של עוצר הלילה הן לא מעטים. קודם כל ברמה הבריאותית - אני חייב לומר ביושר, לא הוכחה אפקטיביות הסגר הלילי. מה שיכלנו לראות לא הוכחה אפקטיביות בצמצום התחלואה בסגר לילה. מדינות נוקטות בזה, אפילו אוסטריה שאיתם אנחנו כל הזמן בקשר, עוברים מסגר לילה לסגר כללי. אנחנו היינו בסגר כלכלי ועוברים לסגר לילה, אצלם זה אחרת. לא הוכחה היעילות של הסגר הלילי, למשטרה יהיה קושי לאכוף. זה יכול לבוא רק כצעד משלים ולא כצעד בודד".

בני גנץ, רוני גמזו ונחמן אש במפקדת אלון (צילום: לע"מ)
גנץ שינה דעתו, גמזו ואש הסתייגו | צילום: לע"מ

מתנגד נוסף להצעה היה ממלא מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן. במשטרה הסבירו כי עוצר לילי "יעיל לשטח מוגבל ולמשך זמן מוגבל, השקעה גדולה - אפקטיביות נמוכה". כהן אמר בדיון: "לשלב סגר עם עוצר לילה הוא השקעה אדירה של כוח אדם. אני לא רואה מצב שבו נוכל להיות בכל עת ובכל מקום ובכל פינה בעת הסגר. כדי לבצע את הדברים נצטרך לא מעט כוחות מצה"ל. לאחר ששמעתי את משרד הבריאות ואת המל"ל - ההשקעה בעוצר היא השקעה מירבית והאפקטיביות תהיה מצומצמת. עלינו למנוע את העוצר ולהמשיך עם הסגרים הנקודתיים". 

לאחר דברי המפכ"ל, אמר נתניהו בכעס: "על מה אתם דנים פה? ירדנו כבר מעוצר לילי בכל המדינה. למה אנחנו מבזבזים על זה זמן?!". בתגובה לסקירה של ראש אגף מבצעים במשטרה בנושא אמר נתניהו: "הבנו שזה לא מעשי ולא על הפרק, אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו. שרים העירו לי שאני מאפשר בזבוז זמן. זה לא על הפרק. הבנו. נקסט". 

"ירדנו מזה, זה לא על הפרק. הבנו. נקסט - למה אנחנו מבזבזים על זה זמן?"

נתניהו בישיבת קבינט הקורונה, 15.11

ההורדה מסדר היום לא נמשכה זמן רב. בהחלטת קבינט הקורונה יום לאחר מכן נכתב: "להגדיל את הסיוע ובמקביל להטיל הגבלות גם על יישובים 'כתומים'. בין השאר יקודם סגר לילי ביישובים כתומים (בנוסף ליישובים אדומים)'".

הדיון על עוצר לילי ברחבי המדינה נמשך, למרות ההתנגדויות של מומחים רבים. פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא תל-השומר, אמרה ל-N12 כי הגבלות צריכות להיות מותאמות אישית לאזורים שונים בארץ. "אמרתי בעבר שסגר לילי הוא רעיון מגוחך - אבל למדתי שברשויות הערביות יש מסחר לילי תוסס, לכן אולי שם אפשרות כזו היא מתאימה וכך גם לגבי סגר בסופי השבוע. אני מאמינה שדיפרנציאליות צריכה להיות לא רק במתווה הרמזור - אלא גם בהחלטות רוחביות כאלו. לכן צריך להוריד את האחריות לרשויות המקומיות שיודעות בצורה הטובה ביותר מה קורה בשטחן".

בתחילת חודש דצמבר חזר שוב הרעיון לשולחן הדיונים - והדוחף המרכזי היה סגן שר הבריאות, ח"כ יואב קיש. בריאיון לתוכנית "שלוש" ב-1.12 אמר קיש: "נבחן להטיל עוצר לילי בחגי דצמבר כדי להפחית את ההתקהלויות ולשלוט בתחלואה". ‎ההצהרה לא תואמה עם שר הבריאות אדלשטיין, וקיש פרסם הבהרה בתוך זמן קצר והדגיש שטרם התקבלה ההחלטה.

סגן השר הוסיף שבמשרד הבריאות שוקלים להמליץ על סגר לילי בדצמבר, שבמהלכו יצויינו חג החנוכה, חג המולד, הנובי גוד וחגיגות הסילבסטר: "סל הכלים הוא מוגבל, הוא מצומצם - אף אחד לא רוצה להגיע לסגר. יש לנו כלי אחד שכנראה נשתמש בו בתקופת החגים, זה הנושא של סגר לילי שהוא לא פוגע בכלכלה - הוא פוגע באיכות החיים, אבל הוא מצמצם את המפגשים הקהילתיים שיש בחגים האלה. יש דיון במסגרת הצוות המקצועי, אנחנו חושבים שהוא (הסגר הלילי) נכון דווקא לתקופת החגים, אני בהחלט רואה היגיון בלעשות עוצר לילה כדי למנוע עלייה בתחלואה". 

פרופ' אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מיהרה להתנער מהרעיון – שלו התנגדה עוד קודם לכן בדיונים הפנימיים. "הדבר הזה צריך להיבחן בקפדנות, האם באמת עוצר לילה יכול לעזור במצב הזה", אמרה בתדרוך שערכה באותו היום. עם זאת, היא הודתה: "ברור שכשמדברים על חגים שבהם יש התכנסויות בערבים של הרבה משפחות והתקהלויות, יכול להיות שיש בזה ערך, עוד לא הגענו להחלטה כזו".

למרות כל ההתנגדויות הללו, ההצעה חזרה להצבעה השבוע: המל"ל הניח על שולחן קבינט הקורונה את האפשרות לעוצר לילי ברחבי הארץ כדי לבלום את העלייה בתחלואה. לאחר דיון - קצר בהרבה מקודמיו ומהישיבה הסוערת שהתקיימה לפני פחות משלושה שבועות - אישרו השרים את המהלך. רק היום נדע, אנחנו אזרחי ישראל, באילו שעות יחול העוצר ובאילו תנאים יהיה ניתן לחרוג ממנו.