חשש ששלושה ישראלים שחזרו מדנמרק נדבקו במוטציה החדשה של הקורונה, שמקורה בחורפנים, ובמשרד הבריאות חוששים שישנם עוד מקרים. בכיר במשרד: "אנחנו בודקים כעת רצף גנטי של כמה מאומתים שחזרו מדנמרק. מצאו מוטציה בדנמרק בווירוס בחורפנים. אין לזה כנראה משמעות במהלך הקליני של המחלה, כפי שידוע עד עתה". בתגובה הרשמית של המשרד נכתב כי הסיכוי לכך שישראלים נדבקו במוטציה - נמוך.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

משרד הבריאות ופיקוד העורף מאתרים כעת את כל הנוסעים שחזרו מדנמרק - יש 180 כאלה בשבועיים האחרונים. על פי בכירים במשרד הבריאות, יש סיכוי קטן מאוד שאחד מהם נדבק במוטציה החדשה שהתגלתה רק בסוף השבוע האחרון בקרב חורפנים בדנמרק, וכבר מעוררת דאגה רבה ברחבי העולם. בקופנהגן הוחלט להשמיד 17 מיליון חורפנים כדי למנוע אירוע הדבקה המוני בקרב בני אדם. עד כה ידועים בדנמרק לפחות 12 מקרים מאומתים של הדבקה מחורפנים.

ממשרד הבריאות נמסר כי בכל דנמרק ישנם מספר מועט של חולים מאומתים שנגועים במוטציה והם מבודדים, ועל כן הסבירות שהגיע חולה הנושא את המוטציה לישראל נמוכה. יחד עם זאת, במשרד הבהירו כי הם "נוקטים במשנה זהירות".

עוד נכתב בהודעה כי "משרד הבריאות יחד עם פיקוד העורף הוציא רשימת נוסעים שחזרו מדנמרק ויוצר עמם קשר מהבוקר לביצוע דיגום מיוחד לקורונה ובדיקת המוטציה. עד לקבלת התוצאות הנוסעים מדנמרק מתבקשים להיכנס לבידוד - ודנמרק נכנסה לרשימת הארצות האדומות המחייבות בידוד".

פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר, התייחס אתמול בשיחה עם N12 למוטציה ואמר: "החשש הוא שווירוסים יעברו מוטציה בבעלי חיים וידביקו בני אדם. כמו שפעת העופות שהייתה מאוד קטלנית לבני אדם, כך גם לגבי הווירוס בחורפנים. אנחנו לא יודעים מה המשמעות של המוטציה הזו באופן מלא ואם היא גורמת למחלה אלימה בבני אדם".

מוטציה לקורונה התגלתה בחורפנים: בני האדם צריכים לחשוש?

פרופ' לשם הדגיש שצריך להבדיל בין חיות בר, לחיות בית או חיות משק שמגדלים לצורכי מזון או פרווה, כמו החורפנים. בקרב חיות בר, שלרוב לא באות במגע עם בני אדם, הנגיף נדיר יחסית אבל זה קורה לפעמים אם צדים אותן בטבע. בקרב חיות בית, נדיר מאוד שיהיו מחלות מדבקות שעוברות לבני אדם באופן נפוץ.

לגבי חיות למזון ופרווה - יש רפואה וטרינרית שעוסקת בבריאות הציבור שמטרתה להבטיח את בריאות העדרים כדי שלא ייכנסו אליהם מחלות. אם זה כן קורה - צריך להגיב לכך בצורה הכי מתאימה. יש לבחור האם לטפל בהן או להשמידן, כפי שהוחלט בדנמרק. כך למשל, הוסיף פרופ' לשם, יש מחלה שנקראת ברוצלה שגורמת לנזקים רבים בחלב לא מפוסטר, ובעדרי צאן היא גורמת למחלה נוראית. בכל פעם שאנחנו מזהים עדר שלא מחוסן אנחנו מטפלים בזה.