נתוני התחלואה שוב עולים, האיומים בסגר שוב חוזרים - ונדמה שדבר לא השתנה בסיבוב השלישי של מה שנראה כמו התפרצות מחודשת של הקורונה בישראל. החיסון המתקרב עוד רחוק מלהיות הבטחה ממשית. למרות שהמדינה השתפרה ביכולות קטיעת שרשראות ההדבקה ובטיפול בבתי החולים, מהלך גדול אחד שאולי ישיב את החיים הכלכליים והחברתיים כמעט למסלולם עוד לא נוסה: בדיקות המוניות.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
איך זה עובד?
הרעיון של הבדיקות הסימולטניות הוא לערוך מבצע בדיקות המוני באזור מסוים כדי לאתר במהירות חולים, לבודד אותם ולשחרר את היתר כדי לגרום לפגיעה מינימלית במשק. הדבר דורש מערך בדיקות קורונה המוני ויעיל וביצוע מעקב אחר הנבדקים בעיר.
באילו מדינות עשו שימוש בשיטה?
סין הייתה הראשונה לערוך מבצעי דיגום המוניים, וכך למשל בעיר צ'ינגדאו, שבה היה חשש להתפרצות מחודשת, בוצעו תוך סוף שבוע אחד קרוב ל-9 מיליון בדיקות קורונה. בסלובקיה ביצעו בתחילת נובמבר מבצע בדיקות המוני, ובסוף שבוע אחד נבדקו 3.5 מיליון אזרחים באמצעות בדיקות מהירות, וקיבלו את תוצאותיהן תוך זמן קצר.
גם אוסטריה החליטה לאמץ לאחרונה את מדיניות הבדיקות ההמוניות, ובאיטליה אימצו את השיטה ובשבוע שעבר נבדקו למעלה מ-300 אלף תושבי חבל דרום-טירול בצפון איטליה. כאחוז מהם נמצאו חיוביים לנגיף.
האם ישראל ערוכה לבצע בדיקות כאלו?
נכון להיום היכולת שלנו לביצוע בדיקות קורונה עומדת על כ-100 אלף בדיקות ליממה. בפועל, מתבצעות ביממה בין 30 ל-70 אלף בדיקות. אילו ייערך מבצע כזה, הוא יוכל להיעשות רק בהיקפים קטנים מאוד ולא לכסות ערים שלמות, משום שחלק מהבדיקות יצטרכו לשמור זמינות לחולים בעלי תסמינים ולבדיקות הסקר בבתי הספר, בגנים ובבתי האבות. לכן, כדי להוציא תוכנית כזו לפועל בישראל יש צורך להגדיל משמעותית את מספר הבדיקות ליממה.
אילו בעיות יש בבדיקות ההמוניות?
ישנם כמה אתגרים שעולים ממבצע בדיקות המוניות שכזה. אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות בישראל, מצביעה על כמה מהן. "אדם יכול לצאת היום שלילי ומוחרתיים חיובי, אז מה יעשו, יבדקו בכל יום?", אומרת אדמון. היא צודקת, ולכן מבצע המוני נועד לחזור על עצמו מדי תקופה ולא מדובר בבדיקה חד-פעמית.
בעיה נוספת היא שאנשים נעים בין ערים. "למשל, אדם שגר בבאר שבע ועבר בדיקה, עובד בתל אביב שלא נבדקה", אומרת אדמון. גם לכך צריך לתת את הדעת, ואולי לצמצם את המעברים רק לעובדים חיוניים ולעודד תעסוקה מהבית או לנהל את המבצע מהר.
אילו פעולות נוספות יש לנקוט כדי שהשיטה תעבוד כאן?
כדי להגדיל משמעותית את מספר הבדיקות שניתן לערוך ביממה בלי להגדיל דרמטית את העלויות, נעשה לאחרונה שימוש בשיטת ה'פולינג' – איגום בדיקות. משרד הבריאות רכש 12 מערכות רובוטיות שפוזרו ברחבי הארץ לבדיקות, אלא שהפולינג עדיין איננו פועל בפריסה רחבה וצריך לרכוש עוד מכונות.
"שיטת האיגום מאפשרת לבצע בדיקות בכמויות גדולות מאוד על אוכלוסיות רחבות שיש בהן תחלואה חבויה כמו בתי ספר, אזורי מגורים ומקומות תעסוקה, ולהגדיל את יכולת הדגימה בצורה מאוד משמעותית בלי לפגוע באמינות שלה ובלי לצרוך יותר משאבים", מסביר ד"ר ליאור נשר, רופא מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי סורוקה. "באמצעות בדיקה פשוטה יהיה אפשר לדעת מיד מי מהקבוצה הוא חיובי ומי שלילי".
גם סוגיית שיתוף פעולה של הציבור היא כזו שעשויה להכשיל את המבצע. הפתרונות האפשריים לכך הם חקיקה מחייבת, שלא בטוח שתאושר משפטית, או שיטת המקל והגזר – תרצו להיכנס למסעדה/מלון/קניון – תאלצו להציג בדיקה שלילית. בדיוק כמו ב"איים הירוקים" היום, אילת וים המלח.
מה חושבים מקבלי ההחלטות על השיטה?
במשרד הבריאות בוחנים את ההצעה כבר כמה שבועות ומיהרו להצביע על הקשיים. עוד לא שמענו תשובה סופית, וכך גם לא מראש הממשלה. פרופ' רוני גמזו, שכיהן עד לאחרונה כפרויקטור הקורונה, תומך נלהב. "אני רוצה שכל אדם ייבדק, במיוחד מי שיש אצלו ולו חשד קטן", אמר. "מבחינתי, רצוי שכמה שיותר אנשים ילכו להיבדק. יש מספיק ערכות בדיקה. כל דגימה שלא משתמשים בה – היא חוליית מודיעין מבוזבזת".
חשוב לציין שגם אם העלות הכספית של פרויקט כזה גבוהה – האלטרנטיבה יקרה גם כן, כשלוקחים בחשבון את תשלומי האבטלה, החל"תים, הפיצויים לבעלי העסקים וכל הכלול בסגרים ובכלכלה מדשדשת. עכשיו נשאר לחכות לכך שהגורמים המקצועיים והמדיניים ימצאו זמן להעמיק ביתרונות ובחסרונות ולהכריע, כי שעון החול הולך ואוזל.
השבוע ב-N12 פרויקט כתבות מיוחד: בדיקות במקום הגבלות