ישראל מתחילה לחשוב גם על אסטרטגיית היציאה מהסגר השני - פתיחת הכיתות הנמוכות יהיו הצעד הראשון? צוות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה פרסמו היום (רביעי) דוח חדש, לפיו הסיכון בסגירת מערכת החינוך לילדים מתחת לגיל 10 גדול מאשר בפתיחתה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"עם העלייה הנוספת בתחלואה בקורונה בחודש ספטמבר, הופנתה אצבע מאשימה אל פתיחת מערכת החינוך אשר נסגרה כשבועיים לאחר פתיחתה", כתבו החוקרים והוסיפו: "אנו כופרים בכך וטוענים שילדים עד גיל 10 אינם המניע למגפה ומציעים מתווה בטיחותי להחזרת ילדים בגיל 9-1 ללימודים".

לפי הדוח, קיים קשר ישיר בין גיל הילד וסיכוי ההדבקה - במיוחד הדבקה סימפטומטית - ומחקרים רבים מצביעים על כך שילדים מתחת לגיל 10 נדבקים בשיעור נמוך יותר (כמחצית) מילדים גדולים יותר. בנוסף, ככל הנראה ילדים מתחת לגיל 10 גם מדביקים פחות מילדים מבוגרים יותר. ילדים מעל הגיל הזה ומתבגרים, נדבקים בצורה דומה למבוגרים, אף כי התחלואה קלה יותר בקרבם.

"ילדים בקבוצת הגיל 9-1 אינם סובלים מהמגפה באופן ישיר, אלא באופן עקיף מדרך ניהולה"

החוקרים מציינים כי בתקופה שבה פעלו כיתות א'-ג' ובתקופה שבה פעל "בית הספר של החופש הגדול" במסגרת קפסולות, לצד הקפדה על כללי הריחוק חברתי, לא נצפתה עלייה בתחלואה בישראל. לפי החוקרים, במסגרות חינוך היו מעט מקרי הדבקה מילדים למורים, ובדרך כלל כיוון ההדבקה הפוך.

עוד לפי החוקרים, העלייה בתחלואה באוכלוסייה הכללית שנצפתה בקבוצת הגיל 39-10, שהחלה בחודש ספטמבר, אינה יכולה להיות מיוחסת לפתיחת מערכת החינוך - אלא לתהליכים ולהתנהגויות בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט, כאשר מערכת החינוך לא פעלה.

מסקנות החוקרים בהתאם לנתונים:

  1. פתיחת בתי ספר עד כיתה ד' הכרחית ויכולה להתבצע בקבוצות קטנות (קפסולות של עד 20 ילדים) לאורך כל היום, עם מורים קבועים וללא ערבוב הקפסולות.
  2. רצוי לקיים מערך ניטור הנגיף בקרב המורים.
  3. הסיכון להתפרצויות/הדבקות בכיתות תלוי ברמת התחלואה בקהילה: ניתן לקבוע רמת סף לתחלואה שמעליה לא יפתחו מסגרות החינוך בשכונה/עיר.

האם אפשר או צריך לפתוח בתי ספר בישראל ומה הלאה? ההמלצות

  1. פתיחת בתי ספר עד כיתה ד' יכולה להתבצע אך ורק בקבוצות קטנות (קפסולות של עד 20 ילדים) לאורך כל היום, עם מורים קבועים וללא ערבוב הקפסולות. באופן זה, גם אם יתרחשו ממקרי הדבקה בקפסולות, הם יישארו "מתוחמים" ותימנע הדבקה רחבה.
  2. הגבלות הקשורות לנושאי ביטוח כתוצאה מהוצאת כיתות לאוויר הפתוח/גני חיות/מוזיאונים וכו', צריכות להיפתר בערבויות מדינה.
  3. כדאי ורצוי לקיים מערך ניטור הנגיף בקרב המורים.
  4. אין לשלוח ילדים עם תסמינים למסגרות החינוכיות.
  5. עבור ילדים ובני נוער מעל גיל 10, השינויים צריכים להיות הדרגתיים. בשלב ראשון יש לבצע התאמות נדרשות לחינוך בגיל זה, לרבות אספקת ציוד ותשתית ללמידה מרחוק.
  6. ברור שהסיכון להתפרצויות/הדבקות בכיתות תלוי ברמת התחלואה בקהילה. ניתן לקבוע רמת סף לתחלואה שמעליה לא יפתחו מסגרות החינוך בשכונה/עיר. באופן דומה, יש לפעול להתאמה התנהגותית של משפחות וצוותי הוראה שיפחיתו את הסיכון לתחלואה בקרבם.

"לסיכום, כתבו החוקרים, "אנו מדגישים את הצורך בהסתכלות דיפרנציאלית על ילדים - לפי גילם ותפקידם במגפה. החל מתחילת המגפה, ילדים בקבוצת הגיל 9-1 אינם סובלים מהמגפה באופן ישיר, אלא באופן עקיף מדרך ניהולה. אנו מפצירים בממשלה להבין את חומרת המצב, שכן דור שלם עלול לאבד הזדמנות חשובה ללמוד, להתקדם ולתרום לחברה. לצד השקעה ודאגה לתפקוד ראוי של מערכת הבריאות יש חשיבות רבה בהשקעה בילדי ישראל".

אתמול אמר ראש הממשלה נתניהו כי הוא רוצה לאפשר חזרה ללימודים בקפסולות לילדי הגיל הרך ולכיתות א'-ב' במסגרת היציאה מהסגר. "אנחנו רוצים לאפשר קפסולות לגיל הרך ולכיתות א'-ב'", אמר נתניהו - אך לא ציין מתי פתיחה כזו של מערכת החינוך צפויה להתרחש. עם זאת הוא הודה כי הסגר יימשך חודש לפחות, ולדבריו "יכול להיות שהוא ייקח הרבה יותר זמן".

לקריאת הדוח המלא - לחצו כאן