שבעה חודשים חלפו מפרוץ המשבר בישראל - ומתברר שהתפשטות המגפה לא מונעת ממשתמשים רבים ברשתות החברתיות להמשיך בהפצת תיאוריות קונספירציה ומידע כוזב על הקורונה ועל דרכי הטיפול בה, כזה שאף עלול לסכן את בריאות הציבור. מה שהחל ב"זו רק שפעת" צבר תאוצה, והפך - תוך ניצול הפחד וחוסר הוודאות הציבורי - לכפירה של ממש בעצם קיומו של הנגיף. מטענות על זיוף נתונים רשמיים ועד למיתוס על תרופה שמקורה בים: עשינו לכם סדר בכמה מהתאוריות הנפוצות והשקריות סביב מגפת הקורונה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"המסכות משעבדות אותנו"

תופעת ההתנגדות למסכות צברה תאוצה בארה"ב ובאירופה, וגם אצלנו יש מי שמסרב לעטות מסכות בטענה כי הדבר פוגע בזכויותיו ובחירותו. הקונספירטורים שבינינו אפילו טוענים שהמסכות הן חלק ממזימה שלטונית שנועדה להשתיק את הציבור ולשלוט בו, זאת למרות ההוכחות המובהקות בדבר יעילותה של המסכה במניעת הדבקה.

קורונה בישראל, קורונה בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
מזימה שלטונית? עוטים מסכות בירושלים | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90
אמריקאית מפגינה נגד החובה לעטות מסכה (צילום: CNN)
מפגינה בארה"ב נגד עטיית מסכות | צילום: CNN

עטיית מסכות כמובן איננה שוללת את חופש הביטוי והמחאה, והפגנות סוערות נגד הממשלה מתקיימות גם כשעל פיהם של המוחים מסכה. כיום כלל הגופים המובילים בעולם, ביניהם ארגון הבריאות העולמי והמרכז האמריקני לבקרת מחלות, ממליצים על עטיית מסכות בציבור כאשר קיים קושי בשמירה על ריחוק פיזי. המלצות אלו מתבססות על שורת מחקרים מהם עולה כי המסכות מהוות מחסום יעיל ומפחיתות את מספר הנגיפים הנישאים באוויר.

בדוח מרכז המידע והידע של אגף המודיעין הוסברה חשיבות עטיית המסכות במניעת גלי תחלואה נוספים: "עטייה נכונה, נרחבת ושיטתית של מסכות צפויה להוביל להפחתה ניכרת של קצב ההדבקה בנגיף ולצמצום ממשי בממדי התחלואה לאורך זמן. עטיית מסכות אכן מגנה מפני מחלה מסוכנת הן עבור עוטה המסכה והן עבור סביבתו - שכן הדבקה יכולה להתרחש גם בהיעדר תסמינים".

"כדי שהנגיף ייעלם צריך להגיע לשיא בהדבקות"

הטענה הזו מתייחסת למונח "חסינות עדר" שמושגת על ידי הדבקה בנגיף של אחוז גדול מהאוכלוסייה. כך, מי שיחלימו מהנגיף יהיו חסינים מהידבקות נוספת ולא יוכלו להעביר את המחלה הלאה ולהדביק את אלו שטרם פיתחו נוגדנים. אז מדוע לא לתת לכלל האוכלוסייה להידבק וכך להגן על הפגיעים ביותר? מומחים טוענים בתוקף כי גם אם על הנייר זה נראה טוב - במציאות זה מתכון לאסון.

הפגנה בבנגקוק, תאילנד, נגד ראש הממשלה (צילום: AP)
חסינות עדר? מתכון לאסון. הפגנה בבנגקוק, תאילנד | צילום: AP

היועץ הבכיר בארה"ב לענייני קורונה, ד"ר אנתוני פאוצ'י, הזהיר בחודש שעבר שאם יאפשרו לקורונה להתפשט ללא בקרה בניסיון להשיג חסינות עדר, "מספר המתים יהיה עצום". דבריו של פאוצ'י קיבלו חיזוק ממחקר מקיף שנערך בספרד בתחילת יולי וגילה כי למרות מספר הנדבקים הגבוה במדינה - רק 5% מאוכלוסיית ספרד פיתחו נוגדנים לנגיף. הממצאים הביאו את החוקרים למסקנה חד-משמעית: "גישה הדוגלת בחסינות עדר והתפשטות הנגיף ללא שליטה לא רק שאינה אתית, אלא גם אינה אפשרית".

"זו לא קורונה, זו קרינה חזקה"

תאוריה נוספת שיצאה משליטה טענה כי התפשטות הקורונה נובעת מרשתות הדור החמישי (5G). מפיצי ההפחדה הזהירו ממזימה זדונית וטענו שגלי הרדיו שמשמשים ב-5G מסרטנים או מסוכנים בדרך אחרת. חוקרים ממכון ויצמן הסבירו כי גלי הרדיו האלה, שהם למעשה קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת, אינם מסוגלים לשבור קשרים כימיים ולהזיק ל-DNA. ההשפעה האפשרית היחידה שלהם עלינו היא חימום, אך הם חלשים מכדי לגרום לנזק כלשהו לרקמה.

G5 (צילום: Ink Drop, shutterstock)
מפיצי ההפחדה מפני 5G טועים. אילוסטרציה | צילום: Ink Drop, shutterstock

רק לפני כחודשיים פרסמה הוועדה הבין-לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת דוח שקבע ש-5G בטוחה ושאין עדויות לכך שהיא קשורה למחלות כלשהן. יש לציין כי מגפת הקורונה פגעה באנשים באזורים שונים בעולם שעוד אין בהם פריסה של 5G כמו יפן ואירן, וגם בכאלה שיש בהם כמו איטליה, כך שאין אמת בקריאות ל"פעולה מצילת חיים נגד רשת הקרינה".

"השנה מתו פחות אנשים מבשנה שעברה"

לפי טיעון זה, המתים מקורונה הם ברובם אנשים עם מחלות רקע שהיו מתים ממילא תוך זמן קצר. המצדדים בטענה זו מצביעים על כך שמספר הישראלים שמתו בחודשים מאז פרצה הקורונה לא שונה משמעותית ממספר הישראלים שמתו באותה תקופה בשנים קודמות. הנתון הזה אולי נראה מפתיע נוכח קטלניות המגפה בעולם, אך הוא נכון - בעיקר לחודשים אפריל עד יולי. בסוף יולי חלה עלייה בתמותה שנמשכה גם בתחילת אוגוסט.

הלוויתו של חולה קורונה בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
השנה מתו פחות אנשים, אבל זה לא אומר כלום. לוויה בימי קורונה | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

הסיבה לתמותה הנמוכה יחסית טמונה בעובדה שישראל הייתה בין המדינות הראשונות שנקטו בצעדים משמעותיים לצמצום התפשטות הנגיף. השמיים נסגרו, סגל כללי הוטל בין לילה והציבור צמצם יציאות לא הכרחיות מהבתים. ניתן להניח שהסגר הוא שמנע מאנשים להידבק בקורונה ובמחלות נוספות. במדינות שנרדמו בשמירה קרה בדיוק ההיפך: בארה"ב, לדוגמה, נרשמו כמאה אלף יותר מתים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ובניו יורק מעריכים כי 74 אחוזים ממקרי המוות נגרמו מהמגפה. דבר אחד בטוח: העובדה שבישראל עדיין לא נרשמה "תמותה עודפת" ששוברת את מערכת הצירים היא לא הוכחה לכך שהנגיף איננו קטלני.

"סופרים במכוון אנשים בריאים כחולים"

בדיקות מטוש אמנם עלולות לספק במקרים מסוימים תוצאה שאינה מדויקת, אך לבטח שלא באופן מכוון. הסיכוי שנבדק שלילי יקבל תשובה חיובית נמוך וקיים בעיקר במצבים שבהם הנבדק אינו סובל מתסמינים ולא היה במגע עם חולה מאומת. במקרים כאלה, יש חשש שהתוצאה אינה מתאימה לתמונה הקלינית ולכן ממליץ משרד הבריאות לבצע בדיקה נוספת.

לקיחת דגימת קורונה במודיעין עילית (צילום: יוסי אלוני, פלאש/90 )
אנשים בריאים נספרים כחולים? דגימות קורונה | צילום: יוסי אלוני, פלאש/90

מכיוון שמדיניות משרד הבריאות אינה כוללת בדיקה של א-סימפטומטיים שלא היו במגע עם חולה מאומת, ההערכה היא שמקרים של בדיקות כוזבות אינם נפוצים - אך לא ניתן להימנע מהם כלל. זאת למעט בתי אבות, בהם בוצעו בדיקות נרחבות בשלב מוקדם, ובמקרה של תוצאה חיובית במטופל א-סימפטומטי חזרו על הבדיקה על מנת לוודא שלא שולחים מטופל בסיכון שאינו נשא או חולה בקורונה לבית החולים.

ועדיין, מומחים רבים סבורים כי הסיבה לתחלואה הגבוהה טמונה ברגישות הגבוהה של הבדיקות בישראל ביחס למדינות אחרות - אך גם הם לא טוענים לעיוות מכוון של הנתונים. אותם מומחים מסבירים כי חלק מהנבדקים שאותרו כחיוביים היו מאובחנים כשליליים בגרמניה או בסינגפור, ולכן ממליצים על גיבוש קריטריונים שישקפו את מצב התחלואה באופן מדויק יותר.

"רק קשישים מתים מקורונה"

בניגוד לתמונה שיש מי שמנסה לצייר, אנשים בכל הגילאים, גם צעירים, נמצאים בסיכון להידבקות בנגיף. נתוני התחלואה והתמותה אמנם מראים כי מבוגרים ואנשים הסובלים ממחלות רקע כמו אסטמה, סוכרת או מחלות לב פגיעים יותר לנגיף, אך גם צעירים עלולים לחלות בצורה קשה. מסיבה זו המליץ ארגון הבריאות העולמי לאנשים בכל הגילאים לנקוט בצעדי התגוננות מפני הנגיף.

רופא מטפל בחולה קורונה  (אילוסטרציה: 123rf)
גם צעירים עלולים למות מהנגיף. אילוסטרציה | אילוסטרציה: 123rf

"שטיפת האף במי ים מחסלת את הנגיף"

אין שום עדות לכך ששטיפת האף באופן קבוע במי מלח מגנה על אנשים מפני הידבקות בנגיף, אך התפשטות המיתוס אילצה את ארגון הבריאות העולמי לנפץ אותו. "ישנן עדויות מוגבלות לכך ששטיפת אף עם מים מלוחים באופן קבוע יכולה לעזור לאנשים להתאושש מהר יותר מהתקררות", הבהירו בארגון. "אך עם זאת, לא נמצא כי שטיפת האף באופן קבוע מונעת דלקות בדרכי הנשימה".