גם כיום, בשנת 2020, שיא הטכנולוגיה והקדמה, מדעני העולם עדיין לא ממש מבינים איך המוח שלנו באמת עובד, וכך מתפתחים להם מיתוסים. אומרים שאנחנו משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו ושיש אנשים עם זיכרון צילומי שקולט הכל. אומרים ששימוש בטכנולוגיה מנוון לנו את המוח, וגם על שינה יש לא מעט סיפורים שהשתרשו - כמו למשל שאפשר להשלים שעות שינה. אז בדקנו מה מהסיפורים הוא נכון, מה לא בהכרח נכון, ומה סתם מיתוס.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הטכנולוגיה מנוונת את המוח? לא נכון
בעזרת שני נהגי מונית ביררנו האם מי שמשתמש בווייז באמת שוכח איך לנווט. האחד, נתן בבייב, לא זז מטר מבלי לקבל את ההוראות הקוליות מהאפליקציה, והשני, טיראן לוי, כמעט ולא משתמש בווייז. נתנו לשניהם כתובת שאליה ינסו להגיע ללא ווייז ושניהם, למרות שנתן מעט התקשה, אכן הצליחו בסופו של דבר.
את הפער הקל הזה שהיה בין הנהגים בקלות ההגעה אל היעד הסבירה ד"ר עידית תמיר כמשהו שלא מצדיק נכונות של המיתוס. ד"ר תמיר היא רופאה בכירה במחלקה לנוירוכירורגיה בבי"ח בילינסון. "המיתוס הזה הוא לא נכון - גם כשלא כל תשומת הלב שלנו מכוונת אל אותו גירוי, הגירויים האלה עדיין נכנסים כל הזמן לתוך המוח, כי המוח לא ישן", סיפרה.
>>שפרו את הזיכרון שלכם עם משחק המילים של Brain12
בהקשר לניווט בעזרת האפליקציה המפורסמת אמרה: "גם מי שמשתמש בווייז, עדיין המידע הזה של באיזה רחוב הוא נמצא, איפה הוא פונה – כל הדברים האלה עדיין נכנסים לתוך המוח שלו. הוא קצת יתאמץ יותר ויאתגר את עצמו. הוא יפתח את המגירה הזאת והמידע הזה יצוף למעלה, והוא יצליח להגיע למקום שהוא רוצה".
פתרון תשבצים בגיל מבוגר מונע הידרדרות מוחית? לא בהכרח
סבתא אסתי טלמור מתעוררת בכל בוקר וממלאת את מדור התשבצים והתשחצים בעיתון, מבחינתה, זה אימון מוח יומי. "תשבצים זה סוג של אימון למוח - כמו שיש אימון לגוף, יש גם אימון למוח", אמרה טלמור. מנהלת הרכז לחקר המוח בבי"ח שיבא תל השומר, מיכל שניידר בארי, חושבת שיש צורך באימון רציני יותר עבור המוח: "תשבצים זה לא חשיבה, זה משחקי שפה. אם אתה רוצה להזין את המוח, לשמר אותו בריא, צריך משהו שיעצבן אותך – בצורה מעיקה, בצורה שגורמת לך לצאת מהאזור הבטוח והנוח שלך. משהו שגורם לך להזיע בפנים".
ד"ר תמיר מסייגת מעט את דברי בארי ומייצבת את המיתוס כלא בהכרח שגוי: "פותרים הרבה תרגילי חשבון, רואים הרבה הצגות, קוראים הרבה ספרים, מעורבים חברתית, נפגשים עם אנשים. הדברים האלה כן יכולים לשמר בצורה טובה יותר את היכולת הקוגנטיבית הקיימת, את הזיכרון הקיים. זה בהחלט מומלץ".
האם בני האדם משתמשים רק ב-10% מיכולתם השכלית? לא נכון
זה אולי המיתוס הרווח ביותר בכל הקשור למוח. את המיתוס הזה בדקנו באמצעות מכונת MRI בבית החולים שיבא כשיובל הנסיין נכנס לסריקה וענה על סדרה של שאלות בזמן שהמכשיר מיפה את פעולת המוח שלו. התגלה בסריקה כי יש הרבה יותר מ-10% של המוח שפעילים ולכן ניתן להפריך לגמרי את המיתוס הזה.
"מספר שאין לי מושג מאיפה הקריצו אותו, מישהו המציא מספר", אמרה בארי כשברצונה לבטל את המיתוס הזה. "אין שום עדות מדעית שיכולה לכמת את כמות היכולת של המוח".
האם יש דבר כזה זיכרון צילומי? לא!
עד היום לא הוכח קיומו של זיכרון צילומי במובן הקלאסי שלו: אדם שמסוגל, במבט אחד, לקלוט ולזכור תמונה מורכבת. הסיבה היא שיש גבול לכמות המידע שהמוח שלנו מסוגל לעבד בבת אחת.
מרצה ושיאן גינס בזיכרון, ערן כץ, סיפר: "לא היה ולא נברא בהיסטוריה האנושית אדם עם זיכרון צילומי. אנשים שזוכרים הרבה מידע זה אנשים שבאמת מתעניינים והם טובים בטריוויה והם סקרנים".
האם אפשר להשלים שעות שינה? לא!
אין ספק, זוג הורים נמצא במצב כמעט תמידי של חוסר בשינה. אם לתינוק בן 3 שבועות, מאיה שוקר, סיפרה שהיא מאוד משתדלת להשלים את שעות השינה ולטענתה - "רוב הזמן זה עובד". מנהל המכונים לרפואת שינה בבי"ח אסותא פרופסור ירין דגן חושב אחרת ממנה: "לא, אי אפשר להשלים שעות שינה".
"זה לא כמו בנק", אמר פרופ' דגן. "אם זה היה בנק, אז אפשר היה לעשות גם חיסכון – לישון שבוע כל השבוע, ואחרי זה שבוע לא לישון. המערכות הפיזיולוגיות שלנו לא בנויות ככה. כשלא ישנים את מכסת השעות שאנחנו צריכים לישון - הריכוז פחות טוב, הזיכרון פחות טוב, יותר מדוכדכים, יותר עצבניים, פחות סבלניים. זאת אומרת, לישון זה חשוב".