עוד סגר בפתח? זה מה שחושבים - ומעדיפים - הישראלים: סקר חדש שמתפרסם היום (ראשון) ב-N12 מעיד על העדפה לסגר בחגים, אם לא יהיה מנוס מכך - ולא בסוף אוגוסט או בתחילת שנת הלימודים. רוב הנשאלים הצהירו שיצייתו לסגר, אבל יותר מ-7% מתכוונים להפר את ההוראות, ובכך לסכן את עצמם ואת אחרים. עוד עולה מהסקר כי הפרויקטור רוני גמזו זוכה לאהדה, בעוד שנתניהו והשרים סופגים ביקורת קשה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

המדגם נערך היום על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות Direct Polls LTD. הנסקרים נשאלו על האפשרות להטיל שוב סגר כללי. כמעט מחצית, 49.6%, אמרו כי אין להטיל סגר גם במחיר נדבקים גבוה. 43% אמרו כי אם מספר הנדבקים לא יירד, יש להטיל סגר כללי ול-7.4% אין עמדה בנושא.

עוד שאלה שעלתה בסקר היא 'האם תשמע להוראות הסגר?': רוב מוחץ - 64% - השיבו: "אשמע להוראות במלואן". 27% אמרו כי יקפידו על הסגר "מרבית הזמן ככל שאוכל", ו-7.2% אמרו כי אינם מתכוונים להקפיד על ההנחיות לסגר. 1.8% בלבד טרם החליטו בנושא.

הסקר בדק לא רק את העמדות לגבי עצם קיומו של סגר, אלא גם על התקופה המועדפת להטלת סגר, בהנחה שהוא יימשך בין שבועיים לשלושה. יותר משליש מהנשאלים – 37.3% העדיפו שהסגר יוטל, אם נידרש לכך, "בתקופת חגי תשרי" – כלומר מראש השנה ועד חול המועד סוכות.

לעומתם, 2.67% מעדיפים סגר בשבועיים האחרונים של אוגוסט, מכיוון ש"ממילא כולם בחופש". פחות מעשירית – 9.9% - תמכו באפשרות של סגר בשבועיים הראשונים לשנת הלימודים ול-26.1% אין תקופה מועדפת.

מחלוקת על מניעי קבינט הקורונה - והחלטותיו

על צעדי קבינט הקורונה אמרו 40.6% מהנשאלים כי מדובר ב"צעדים מעטים מדי ומאוחרים מדי ביחס למצב", ו-20.4% אמרו מנגד כי הצעדים שננקטים בישראל הם "מוגזמים ביחס למתרחש בעולם". 35.7% אמרו כי הצעדים הם "שקולים ואחראיים לאור המצב" ול-3.3% אין עמדה בנושא.

בשאלה אם החלטות קבינט הקורונה בנוגע לסגרים נובעות משיקולים מקצועיים או פוליטיים, הדעות חלוקות, ויש יתרון קל ומעציב לאפשרות ששיקולים פוליטיים מכתיבים את ההחלטות. 47.4% סברו כי ההחלטות נובעות משיקול פוליטי, לעומת 45.8% שהשיבו כי הפן המקצועי מכתיב את המהלכים שהשרים מאשרים.

שביעות הרצון: גמזו בצמרת, גנץ בתחתית

צמרת המדינה זוכה לציון נמוך בסקר – מלבד הפרויקטור רוני גמזו שזוכה לאמון רב, כשלושה שבועות לאחר מינויו. 73% מהנשאלים בסקר העניקו לו ציון "מצוין" או טוב. הבא בתור אחריו, בפער עצום, הוא שר האוצר ישראל כ"ץ עם ציון טוב ומעלה מ-35% מהנשאלים בלבד, ורק 8% מהם חשבו שתפקודו מצוין. נתניהו קיבל ציון טוב מ-34% מהנשאלים, אך גם זכה ליחס הקיצוני ביותר לרעה: 39% השיבו שתפקודו "גרוע", יותר מכל שאר הנסקרים.

יולי אדלשטיין זכה לציון טוב מ-32% מהנשאלים ובמקום האחרון שר הביטחון בני גנץ – שקיבל ציון "לא טוב" או "גרוע" מ-79% מהנשאלים וציון טוב ומעלה מ-21% בלבד. רק 3% מהנשאלים נתנו לו ציון "מצוין". הסקר בוצע באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 545 משיבים בוגרים (18+) מכלל האוכלוסייה בישראל. ב"דיירקס פולס" ציינו כי טעות הדגימה הסטטיסטית היא 4.4%+- בהסתברות של 95%.

הדרישה של גנץ (צילום: תומר ניוברג, פלאש/90 )
ביקורת חריפה. גנץ | צילום: תומר ניוברג, פלאש/90