החורף הקרוב צפוי להעמיד את מערכת הבריאות הישראלית בפני אתגרים רבים כשאחד מהם קשור כמובן לעומס הצפוי על המערכת בעקבות ריבוי חולי קורונה וחולי שפעת. כעת, בכירים בענף הרפואה בישראל מתריעים כי דרושה תוכנית מסודרת שתעניק הגנה מלאה וטובה יותר לצוותים הרפואיים שמטפלים בכלל החולים, זאת בעקבות נתונים גבוהים שמראים כי 3,000 מהנדבקים בנגיף הקורונה - הם עובדי מערכת הבריאות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
פרופסור גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, חשפה לראשונה את הנתונים אודות התחלואה בתוך מערכת הבריאות: "עד היום לא פורסמו נתונים על מספר הנדבקים הכולל של הצוותים הרפואיים", אמרה במהלך כנס מומחים בתחום בטיחות הטיפול במערכת הבריאות.
עד כה חלו בקורונה בישראל 3,177 עובדי בריאות. מדובר ב-3.6% מהחולים בארץ". את הדברים אמרה מוקדם יותר בכנס של בכירים המומחים בתחום בטיחות הטיפול במערכת הבריאות. כ-900 עובדי מערכת הבריאות עדיין חולים פעילים וכ-2,000 מהם נמצאים כעת בבידוד. 26% מהנדבקים הם אחים ואחיות, 12% הם רופאים ורופאות.
פרופסור עמי פישמן שיזם והוביל את כנס המומחים אמר שהמטרה היא לייצר בסופו של דבר "תוכנית הגנה" כוללת לצוותים הרפואיים. לדבריו, "כדי להבטיח בטיחות לצוותים המטפלים, אנחנו צריכים ליצר מעטפת שמורכבת מהרבה שכבות ויוצרת סביבת עבודה המאפשרת פעילות קלינית מיטבית עבור המטופלים, תוך שמירה על בטיחות המטפלים".
בטיחות הצוות המטפל
"תכנית הגנה", עליה מדברים המומחים, תכלול הנדסת אנוש וגיהות (היגיינה) של סביבת העבודה, מיגון בפני מזהמים ודקירות ממחטים מזוהמים, רעלנים וקרינה מייננת, מניעת עייפות ושחיקה, הגנה בפני אלימות ועוד.
החברה לבטיחות הטיפול וניהול סיכונים ברפואה (נסב"ר) יחד עם ההסתדרות הרפואית בישראל ואיגוד רופאי בריאות הציבור, התכנסו היום כדי להוביל שינוי בנושא "בטיחות הצוות המטפל" אותו הם מגדירים כאחד מהנושאים החשובים במערכת הבריאות.
"כל הנושא של בטיחות המטפל הוא נושא מאוד חשוב. סיפרה ד"ר אסנת לב-ציון קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), "הסכנות האורבות לצוותים הרפואיים גדולות. הם נחשפים למטופלים כחלק מתפקידם ונושאים על עצמם שחיקה מתמשכת. הקורונה הגיעה ושמה את הצוותים בחזית המאבק, זה הגיוני שיש חשיפה של צוותים אך שוכחים את השחיקה היום יומית בה הם חשופים לדקירות, לקרינה ולסכנות נוספות. עובדי צוות נדקרים ממחטים שכבר השתמשו בהן ונחשפים לאפשרות להידבק במחלות קשות. הסכנה קיימת לא רק בקרבם אלא גם בקרב עובדי ניקיון ומטבח שחשופים לסכנה".
"בנוגע למיגון - אין נוהל אחיד וכל בית חולים עושה מה שבא לו", אמרה פרופסור רהב. "זה עושה אי שקט. צריך שיהיה נוהל אחיד והמימון צריך להגיע ממשרד הבריאות ובצורה הגיונית (ציוד ראוי ומותאם לסיטואציה). הנתונים צריכים לצאת, אין סיבה לא לפרסם מידע קיים, וצריך לדאוג לאחידות במערכת, נהלים מסודרים ואחידים בין כולם".
עובדי מערכת הבריאות נשחקים
ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואה פנימית, התייחס לדרך הטיפול של מערכת הבריאות בישראל: "עקרונות בסיסיים בבטיחות הצוות המטפל בעת אירוע ביולוגי חריג נשכחו מקובעי המדיניות במשבר הקורונה. למרבה הצער, מדיניות משרד הבריאות אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הבסיס מתחילת המשבר".
יחזקאלי טען כי צריך לקבוע נהלים כדי להגן על אנשי צוות שנמצאים בקבוצות סיכון: "לא צריך לאפשר לאנשי צוות מבוגרים ועם מחלות רקע לסכן את עצמם ולטפל טיפול ישיר בחולי קורונה, גם אם הם מאד רוצים לעזור. מטפלים לעיתים קרובות שוגים בהעדפת טובת המטופלים על שלומם שלהם, למערכת זה נוח אבל המטפלים נפגעים ולכן צריך למנוע את זה".
הוא המשיך ואמר: "על אותו משקל משרד הבריאות הנחה השבוע על קיצור משך הבידוד לעובדי בריאות כדי שיוכלו לחזור לעבודה תוך 10 ימים במקום שבועיים בגלל המחסור בכוח אדם. מה ההצדקה לסכן את בני המשפחה של עובדי בריאות בהדבקה יותר מאשר את האוכלוסייה הכללית? המעבר המסיבי לעבודה מרחוק מצריך הנחיות לניהול סיכונים במדיה החדשה. טרם פורסמו הנחיות כלשהן כאלה".
לבסוף, יחזקאלי העלה בחזרה את נושא השחיקה של הצוותים הרפואיים: "סקר השחיקה של משרד הבריאות מ-2017 הראה שחיקה ברמה המצריכה התערבות דחופה אצל רופאים ורופאות ואחריהם אחים ואחיות. מאז לא נעשה דבר בנושא. השחיקה בתקופת הקורונה החמירה עקב העומס, העבודה הקשה בתנאי מיגון וסכנת הדבקה ועוד. המשמעויות הפיזיות והנפשיות של השחיקה עצומות. אם המערכת לא תתערב בדחיפות קרוב היום שלא יהיו לה חיילים למערכה בקורונה".