הדבר המתסכל ביותר הוא שהיה לנו זמן. חודש וחצי עברו ממסיבות סיום הקורונה של הממשלה, שפתחה את המשק ואת חיי הפנאי כמעט לחלוטין – ועד שבאמצע יוני נצפתה העלייה, והיה ברור שהחגיגות היו מוקדמות מידי. ההתגברות של ישראל על הגל הראשון הייתה מרשימה, והושגה במחירים כבדים, אבל לאחריו נצפה הטיפוס והעלייה המשמעותית בשיעורי התחלואה. אלה הם המחדלים – שהיו עשויים למנוע את המצב אליו הידרדרנו עכשיו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

שחרור מהיר מידי

המצב היום ממחיש, כמעט ללא כל ספק, שהיציאה מהגבלות הסגר הייתה מהירה מידי. מרגע שניתן האות – השתררה אווירת סוף קורס. אסטרטגיית היציאה, שהייתה אמורה להיות זהירה, מחושבת ומנוטרת – נרמסה בתוך ימים.

ד"ר יעל חביב ידיד, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים שיבא בתל השומר טענה: "אני חושבת שהבעיה העיקרית הייתה ביציאה מהבידוד. על זה נוסף פרופ' יורם לס שאמר שזו שפעת עם יחסי ציבור, וגם בית החולים איכילוב שאמר להוציא את כולם לעבודה. מישהו היה צריך להבין באותו רגע שמשהו לא טוב הולך לקרות. הייתה הדבקה המונית, וזה לא מפתיע אף אחד עכשיו".

"הנגיף לא הולך לישון, אנחנו לא קרובים ולא נהיה קרובים בזמן הקרוב לחסינות עדר", אמר האפידימיולוג פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "ביוני, כשכבר היו סימנים שהעידו על העלייה המחודשת – אסור היה לאפשר חתונות המוניות", הוסיף.

סגירה, בית, ספר, ריבוי, מקרה, קורונה
הפתיחה המחודשת של בתי הספר - הייתה מוקדמת מידי? | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

החתונות ההמוניות מתווספות לקניונים, איקאה ושאר האירועים – כמו גם לביטול הקפסולות במערכת החינוך – שהפך את בתי הספר התיכוניים לחממות קורונה. פרופ' לוין: "התחננו שיהיה נוהל מסודר, כי היה ברור שזה יקרה – ובמקום זה קיבלנו הכל בשלוף". "מה הייתה ההתעקשות לפתוח את התיכונים? אם היו יוצאים בצורה מאורגנת, היינו היום במקום אחר", אמרה ד"ר חביב ידיד.

שרשראות ההדבקה

הגל הראשון תפס את ישראל עם 2 אחיות מניעת זיהומים לביצוע תחקיר אפידימיולוגי. החודש וחצי שבהם הייתה הפוגה בממדי התחלואה – זה הרבה מאוד זמן לטובת עיבוי המערך. אבל הזמן היקר בוזבז, ושלשום עוד הוחלפו בין משרדי הבריאות והאוצר האשמות על עיכוב תקציבים.

האלוף במיל' גיורא איילנד, מי שחבר היום בקבינט הקורונה האלטרנטיבי של נפתלי בנט, אמר: "איבדנו שליטה על העניין הזה, כרגע אין לנו מושג מי חולה ומה מקור ההדבקה. למדינת ישראל יש את היכולת למנוע את זה".

כאוס איכוני השב
המחדל במערך האפידימיולוגי - משאיר אותנו עם איכוני השב"כ

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן הסביר את חשיבות התחקור האפידימיולוגי ואת השפעתו על המאבק במגפה: "אם מתעדים בצורה ממוחשבת את מקור ההדבקה, גם אם מגיעים לצורך לחזור להגבלות מסוימות – מבינים באיזה מקומות צריך להגביל ובאיזה לא. כשאין את המידע הזה – על סמך מה ניתן לקבל החלטות איפה לעשות הגבלות?"

המחדל הזה משאיר את ישראל עם הכלי של השב"כ, שגם הוא אינו מושלם. "אף אחד לא יודע איך השב"כ מבצע את האיכונים שלו", הבהיר האלוף במיל' איילנד. "אף אחד גם לא שואל אותם מה בדיוק הם עושים. יש לפחות 5 חברות ישראליות שבתחום הזה יש להן יכולות טובות יותר – אבל אף אחד לא מפעיל אותן".

הבדיקות

רק לפני 3 שבועות נפתחו סוף סוף המעבדות של My Heritage לבדיקות קורונה. גם בשיא המשבר, לא חסכו מהם מסע ייסורים ארוך עד להשגת האישור. זמן רב התעקש משרד הבריאות לערוך בדיקות רק במעבדה בשיבא, ולא הסכים לשחרר אחיזה. זמן יקר מאוד הלך לאיבוד על מאבקי כוח ושליטה, ומידע מודיעיני יקר ערך לא נאסף ולא הגיע למקבלי ההחלטות.

הקורונה בישראל, קורונה, הנחיות, מגבלות, אכיפה, אכי
מחדל הבדיקות | צילום: יוסי אלון, פלאש 90

פרופ' יניב ארליך, המדען הראשי של My Heritage דווקא ידע בדיוק מה הולך לקרות. כבר בתחילת מרץ, יומיים אחרי שהתגלה בארץ החולה הראשון, הוא פרסם ניתוח שחזה אפילו את הגל השני. "הסתכלנו על נתונים היסטוריים, אם זו השפעת ב-1918, שפעת החזירים ב-2009 והסארס ב-2003 – וראינו שבכל המקומות האלה יש לפחות שני גלים", טען פרופ' ארליך. "כל מי שהסתכל על הנתונים הבין שכנראה הגל השני יגיע מתישהו".

ניהול כושל

אולי הבעיה היסודית ביותר היא העובדה שבמדינת ישראל יש אדם אחד שקובע מה יקרה – וזה ראש הממשלה בנימין נתניהו. בין סיפוח לבין משפט השוחד, כשביניהם מאבקים פוליטיים בלתי פוסקים – נתניהו לקח על עצמו לנהל את כל משבר הקורונה – יחד עם עוד 3 בכירים במשרד הבריאות, ששניים מהם – בר סימן טוב וסדצקי – התפטרו מתפקידם. אם כן, ברור לגמרי שהמשבר הזה גדול על יכולותיו של המשרד.

"ברגע שראש הממשלה התחיל להתנהל באופן עצמאי מכל משרד ממשלתי – המערכת איבדה שליטה", אמר אלוף במיל' איילנד. ההמלצה להקים גוף ביצוע מקצועי ממלכתי, שנמצא מעל משרדי הממשלה, שרואה את כל התמונה ומקצה משימות – מתחילה לחלחל רק עכשיו.

בנימין נתניהו מסכה דגל
מנהל לבדו את המערכה. ראש הממשלה נתניהו | צילום: רויטרס

חודש החסד שעברנו היה יכול להיות מנוצל להקמת גוף כזה, אבל רק לאחרונה הודיע שר הבריאות אדלשטיין שהוא מחפש דמות שתוביל את ניהול המשבר. קבוצת מומחים, שריכז האלוף במיל' טל רוסו, הציעה לתפקיד את הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט. הוא הסכים – אך נתניהו דחה בנימוס. לאייזנקוט לא היה סיכוי, גם לא לגנץ – ובוודאי שלא לבנט, שנוא נפשה של המשפחה. הפוליטיזציה מנהלת גם את המשבר הגדול זה 100 שנה.

מחדל ההסברה

על אף שמסכות ושמירת מרחק הן אמצעים יעילים בצמצום ממדי ההידבקות, והיו עשויות למנוע את הגל השני – ניכר ברחוב שהציבור לא השתכנע. במקום הסברה הלכו כאן על טקטיקה אחת – הפחדה ואכיפה משטרתית.

"הכיוון לא יכול להיות הפחדה, כי זה לא עובד לטווח הרחוק", אמר פרופ' דן אריאלי, שחזר לארץ לבקשת הממשלה כדי לייעץ לה. "אנחנו צריכים לגרום למצב שבו אנשים ירגישו שהם עושים את הדבר הנכון לעצמם ולחברה".

שוטרים אוכפים את הסגר בערב פסח 2020
במקום הסברה יעילה - הפחדה בקנסות ובעונשים | צילום: by Guy Prives, Getty Images

פרופ' לוין הוסיף: "ערכנו סקר, גם בישראל, ששואל את הציבור מה ישפיע יותר על התנהגותו. והתשובה הייתה – שהאנשים רוצים מידע רלוונטי, איך הפעולות שלהם מצילות חיים, ואז ייענו בהתאם. לעומת זאת – הפחדות ואיומים בקנסות ובמעצרים משפיעים הרבה פחות".