מה קרה - ומה השלב הבא? אחרי אבחונם של יותר מ-3,000 נדבקים אתמול (רביעי), מומחים מזהירים: הבעיה כעת היא באזורים האדומים - אך אם היא לא תטופל הבעיה תהפוך לכלל ארצית. הפרופ' חגי לוין, אפידמיולוג באוניברסיטה העברית ובבית החולים הדסה ויו"ר איגוד רופאי הבריאות, והפרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא בתל השומר, השיבו על שאלות N12 והסבירו: כך זינק מספר הנדבקים בפתאומיות.

הסיבה לקפיצה במספר הנדבקים

פרופ' לוין: "זה הרי ברור שברגע שאנחנו עושים יותר בדיקות אנחנו מוצאים יותר מאובחנים. אם נבדוק יותר - יהיו יותר נדבקים. אנחנו לא צריכים להתרשם מהמספר 3,000 נדבקים כשלעצמו - יש מרכיב אחר שלצערי יותר קשה לנו היום, והוא הבנה של תמונת המצב הכללית. אנחנו כוללים באותו סל בדיקות שנועדו לצרכים שונים; חולים מאושפזים, אנשים עם תסמינים בקהילה, בדיקות בקרב מגעים של אנשים שאובחנו, בדיקות שנעשות כסקר במוסדות. התמהיל של הבדיקות מאוד משפיע על אחוז החיוביים ועל המשמעות של התוצאות".

פרופ' חגי לוין יוצא להגנתו של פרופ' גרוטו (צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת 12)
הפרופ' חגי לוין | צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת 12

"אם יש התפרצות בישיבה ומוצאים שם 200 תלמידים שחיוביים לקורונה, זה לא אומר שיש סיכון כזה גדול. אם לא היית בודק לא היית יודע, אבל זה לא אומר שתקבל את אותה משמעות אם תבדוק 200 אנשים עם תסמינים מפוזרים בקהילה ותמצא שהם חיוביים".

"האינדיקציה לבדיקה היא מאוד חשובה כדי להבין את תמונת המצב - אנחנו עדיין לא מצליחים לייצר את תמונת המצב הזאת ולא יודעים את המשמעות של העלייה במספר המאובחנים. כרגע שינוי המגמה מייצג בעיה נקודתית, בעיה בישיבות שצריך לטפל בה, בעיה בערים האדומות. זה לא אומר שזה מה שקורה בכלל ישראל, ולכן צריך לבדוק את הנתונים לעומק.

"גם קבינט השרים צריך לבדוק לעומק ולהבין את משמעות של כל נתון כזה, לא לצעוק ישר סגר. צריך להסתכל בפרטים, ולפי הפרטים לפעול בצורה מותאמת. ייתכן שיש עלייה אמיתית והיא דורשת התייחסות. אני מזכיר כל הזמן שמה שחשוב זה מספר החולים הקשים".

פרופ' לשם: "יש עלייה בכמות ההדבקות מהסיבה שיש מקומות שאנחנו יודעים שהם מהווים מקומות הדבקה. גם אירועים וגם בתי ספר שממשיכים - כל אלה לצערנו ביישובים שיש בהם הדבקה חריגה. יש אנשים שמתעלמים מכללי הבטיחות ולכן תהיה עלייה בהדבקה. ראינו שיש מקומות שבהם עלה לא רק מספר הבדיקות - אלא גם שיעור הבדיקות החיובית".

פרופסור אייל לשם (צילום: חדשות)
הפרופ' אייל לשם בדסק N12 | צילום: חדשות

"זה מעורר דאגה מכיוון שישנה תוכנית - שאפשר להתווכח עליה - אבל היא אמורה להפחית את התחלואה והיא לא מיושמת בצורה טובה מספיק או עם מספיק הבנה. מדובר בתוכנית הרמזור. באזורים שיש בהם תחלואה רבה חייבים להפחית את המגע בין בני אדם. להפחית אירועים המוניים, אם יש צורך אז מקומות שיש בהם הרבה הדבקה כמו בתי ספר ובתי מדרש, ישיבות ובתי כנסת, יש בהם סיכון גבוה - וחייבים להפחית את המגעים בהם".

"הזינוק במספר החולים קשור כמובן לכמות הבדיקות, וזה קשור גם לאמצעי הזהירות. רק באפריל התחלנו לשים מסכות ולהתייחס ברצינות. היום אוכלוסיות בסיכון כן מקפידות על שמירה ויש התנהגות שונה ממה שהיה בגל הראשון. הזינוק לא מהיר כמו בגל הראשון אבל הוא בהחלט מעורר דאגה".

"באופן חד-משמעי אנחנו רואים המון מקרים חדשים - ומדאיג שאנחנו לא רואים שינוי בגישה למחלה. לא רואים צעדים שיתמקדו באופן דרמטי במוקדי התחלואה. אם אפשר עדיין ללכת לבית ספר, לקניות, לישיבה, לבית כנסת, לקניון - גם בערים האדומות - אז תהיה שם תחלואה. והתוצאה היא שכל הציבור יצטרך להיכנס לסגר. אם לא נצליח להוריד את התחלואה באזורים האדומים זה אומר שכולם יצטרכו להיכנס לסגר כי מספר החולים יהיה גדול, כך שמערכת הבריאות לא תוכל לתפקד".

שמירה על הצוותים הרפואיים

הסכנה הזו, שמערכת הבריאות לא תעמוד בעומס, מדאיגה את פרופ' שני. שניהם קראו להגן על הצוותים הרפואיים - ולספק להם את הציוד הדרוש והיחס הראוי.

טיפול רפואי במחלקה לקורונה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
טיפול רפואי במחלקה לקורונה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

פרופ' לוין: "אני מקווה ומאמין שהצוותים מקבלים את הציוד הנדרש וכדרוש היום בגל השני. יש לנו צוותי רפואה טובים ומיומנים, צריך להגן עליהם. בהקשר הזה - השביתה של עובדי המעבדות מאוד מדאיגה. הזנחנו זמן רב מדי את מערכת הבריאות ואת תחום המעבדות, ואני מציע למשרד האוצר להבין את גודל השעה ולא להיות קטנוניים".

"אם יש מקום שבו צריך להשקיע אלו עובדי מערכת הבריאות. ככל שיהיו יותר עובדים כך יהיו פחות בעיות וטעויות, ופחות הדבקות בקרב הצוותים. אם נגיע למצב שלא נטפח את מערכת הבריאות ויהיו יותר טעויות - כנראה שנראה גם יותר נדבקים בקרב הצוותים הרפואיים".

פרופ' לשם: "צריך לזכור שצוותים רפואיים גם נפגעו. אצלנו בשיבא נפטרה אחות ותיקה מקורונה, היו לנו מספר חולים קשים מהצוות שהצלחנו להציל אותם, ויש לנו גם מקרי הדבקה. חלק מהצוות הרפואי לא נדבקו בבית החולים אלא בבית".

"מבחינת יכולת המערכת הבריאותית להתמודד לא מדובר בתרחישים כמו שראינו בתחילת המגפה באיטליה ובניו יורק. פה מדובר בפגיעה ביכולת לתת רפואה טובה לכלל הציבור - כי אם אתה לוקח את המחלקות הפנימיות והטיפול הנמרץ עם מספר מיטות מוגבל ומוסיף עליהן 50 אחוז מעל הרגיל, כל זה עוד לפני עונת השפעת, יש כאן פגיעה באיכות הרפואה".