רק לפני ימים ספורים הזהיר פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, כי ישנה "עלייה מדאיגה בתחלואה במגזר הערבי" - ונראה כי המספרים בהחלט מאמתים את חששותיו. מתוך רשימת 23 היישובים האדומים בישראל שבהם כמות החולים הגבוהה ביותר, כשני שליש הם יישובים ערביים - בהם דאלית אל-כרמל, טירה, עוספייה, כפר-קאסם, אום אל-פחם וסח'נין. בכירים ברשויות הללו מודאגים מחתונות הענק ומהתרופפות המשמעת, ומסבירים כיצד הם פועלים לצאת מהמשבר שפקד אותם.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"עשינו מאמצים גדולים להוריד את התחלואה", סיפר ד"ר ספואת אבו-ריא, ראש עיריית סח'נין שהוגדה כעיר אדומה. "הקמנו משל"ט שמאחד את נציגי פיקוד העורף, משרדי הבריאות והפנים, חברי עמותות, נציגי עירייה ועוד. אנחנו עוקבים אחר כל החולים המאומתים וכל מבודדי הבית. אני פניתי באופן אישי לכל התושבים וביקשתי מהם לדחות את החתונות. גם המשטרה מעורבת באכיפה כדי למנוע כמה שאפשר התקהלויות מיותרות ובמקביל הגדלנו את מספר בדיקות הקורונה בעיר".

ספואת אבו ריא, ראש עיריית סח'נין
ספואת אבו ריא, ראש עיריית סח'נין

"האחריות היא שלנו כחברה"

בגל הראשון התחלואה בחברה הערבית הייתה נמוכה במיוחד, אך כעת התהפכו היוצרות. "בחודשים הראשונים למגפה התחלואה בסח'נין הייתה נמוכה", אמר אבו-ריא. "בגל השני הייתה התרופפות משמעותית, כשכולם חשבו שהמגפה מאחורינו. האויב הכי קשה של הקורונה הוא קיומן של התקהלויות. אני מניח שהסיבה להתפרצות בחברה הערבית כעת היא עונת החתונות בחודשי הקיץ, שמגיעה לאחר החגים".

מודר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, הצטרף לדבריו: "יש הליך של הכחשה ושאננות בחברה הערבית. אנשים חושבים 'הקורונה לא תפגע בי' ובעוד שבגל הראשון הציבור הקפיד על שמירת ההנחיות - כעת לא רואים את זה. חתונות מתנהלות בתוך בתים סגורים ועל כן מדד ההדבקה גבוה".

אנשי מד"א מובילים חולה קורונה לבית החולים‎ (צילום: נתי שוחט, פלאש/90 )
"הציבור הערבי צריך להתעורר". אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש/90

"האכיפה אינה פתרון קסם", הוא הדגיש. "למשטרה אין את היכולת המלאה לאכוף ולמנוע כל התקהלות. לכן האחריות היא שלנו כחברה, רבים מאיתנו מתנהלים בחוסר אחריות ומסכנים את עצמנו ואת הסובבים אותנו. במועצה המקומית ערערה הוחלט שהחל מיום ראשון הקרוב יסגרו את בתי הספר. אני מקווה שזו תהיה קריאת השכמה לציבור הערבי להקפיד על ההנחיות ולשמור על הבריאות ועל החיים שלנו".

אז מה בכל זאת עושים כדי לעצור את התפשטות התחלואה? "הקמנו חדר מצב שפעל בגל הראשון ועכשיו אנחנו מחדשים את פעילותו", ציין מוחמד ברכה, לשעבר ראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל. "לצד זה, אנחנו מקיימים מסע הסברה מאוד אינטנסיבי. כעת ראשי הרשויות נכנסים יותר לעובי הקורה - יש ראש עיר שפנה. הצרה הגדולה היא שזו עונת החתונות הקיציות שיוצרות התקהלויות רבות ולא מבוקרות. לדעתי זו הסיבה לעיקר העלייה בתחלואה".

בדיקת קורונה במתחם "היבדק וסע" (צילום: רויטרס, רויטרס_)
בדיקת קורונה במתחם "היבדק וסע" | צילום: רויטרס, רויטרס_

"הבלבול בניהול הממשלה של המשבר יצר מצב של חוסר אמון ואנדרלמוסיה", הוא הוסיף. "אנשים אמרו 'מה כבר יכול לקרות?' והנה - קרה. הציבור הערבי עוד צריך להתעורר, ההתעוררות הנוכחית עדיין אינה מספיקה. מאז קום המדינה החברה הערבית סובלת ממערכת של הדרה והסתה ללא שום הצדקה. אני מקווה שזה לא ירחיב את מעגל הגזענות".

"צריכים את עזרת הממשלה"

מאמון עבד אלחי, ראש עיריית טירה, הזהיר בשיחה עם N12‏ כי המצב בחברה הערבית יוצא מכלל שליטה: "בגל הראשון התנהלנו יפה מאוד והיו אצלנו חולים בודדים ביום. היום יש לנו מאות חולים פעילים ואנחנו צריכים את עזרת הממשלה. אם יוטל סגר חלקי, למשל משבע בערב ועד לשעות הבוקר, זה יכול להיות משמעותי. אנשים רבים יוצאים בשעות הערב לבילויים, קניות וסידורים, ויש למנוע את התנועה הזאת. כלי נוסף שיסייע לצמצום התחלואה להערכתי הוא סגירת בתי הספר".

מודר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה
מודר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות

ראש עיריית טירה תיאר כיצד פנה למקבלי ההחלטה בבקשה להחמיר את ההגבלות על העיר: "הצגנו את העמדה שלנו בפני שרים בממשלה ובפני הפרויקטור גמזו. אני מקווה שיתקבלו החלטות שיסייעו לנו לבלום את התפשטות הנגיף. אני מפחד על חיי הקשישים והחולים שלנו, ולכן צריך להיות אמיצים ולהתעמת עם הבעיה במקום לטאטא אותה מתחת לשטיח".