שיא חדש של נדבקים נשבר הבוקר (חמישי) ועומד על יותר מ-3,000 מאובחנים חדשים ביממה. על אף רצונו של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו להימנע מצעדים דרסטיים שיפגעו בכלכלה, נדמה שהאפשרויות הולכות ומתמעטות. בעקבות העלייה בתחלואה, כעת מתכנס קבינט הקורונה לדיון בהטלת הגבלות נוספות, זאת בתום הערכת מצב שקיימו הבוקר בכירי משרד הבריאות והמל"ל. החל מסגר, דרך סגירת בתי הספר, ועד לעיכוב בפתיחת השמיים: אלו האופציות שנמצאות על שולחן מקבלי ההחלטות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

סגר כללי

לאור העלייה בנתוני התחלואה, האפשרות להטלת סגר כללי כדי לצמצם את התחלואה שבה להיות רלוונטית. "יש רק אופציה אחת", אמר חבר צוות הטיפול במגפה של משרד הבריאות בשיחה עם N12, "צעדים כלל ארציים נוקשים מאוד להגבלת התקהלויות. שום דבר אחר לא רלוונטי. במשך חודש וחצי השתעשענו באפשרויות להפעיל מודלים שלא פוגעים במרקם החיים, אבל כעת צריך לעשות ריסטארט למערכת".

הסגר בני ברק קורונה שוטרים (צילום: גילי יערי פלאש 90)
"ריסטארט למערכת". סגר על בני ברק | צילום: גילי יערי פלאש 90

הגדלת מערך הבדיקות וסגירת מערכת החינוך

בעוד בכירים במשרד הבריאות סבורים כי אין מנוס מסגר כללי, יש מי שחושב כי הפתרון טמון בתגבור מערך הבדיקות. "עד עכשיו בזבזנו את זמננו והגענו ל-3,000 נדבקים ביום", הצהיר פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה. "אם זה יימשך כך - גם העלייה תימשך. הטלת סגר זה פתרון קל יחסית אבל זה עשוי להוביל לעימותים עם האוכלוסייה עד כדי מרי אזרחי. זה יוביל לפילוג וסכסוכים בתוך העם על רקע אתני ודתי. לכן הפתרון צריך להיות מבוסס על בדיקות נרחבות".

פרופ' רוטשטיין סבור כי תנאי הכרחי לפתיחת מערכת החינוך הוא ביצוע בדיקות סקר נרחבות: "את שנת הלימודים אי אפשר לפתוח ללא בדיקות סקר, במיוחד באזורים האדומים, כדי לאתר בצורה מוקדמת את 'מפיצי העל'. כשהולכים לאוכלוסייה בשיטת השכר והעונש יש לצפות התנגדות וחוסר שיתוף פעולה. בינתיים הדבר היחיד שהרווחנו הוא קיטוב בין מגזרים שונים בעם. מתנהלת מלחמה פוליטית שבעקבותיה הכל משותק והמגפה משתוללת חופשיה".

בדיקת קורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בדיקות נרחבות ואיתור מוקדם. מתחם "היבדק וסע" | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לדברי פרופ' רוטשטיין, הטלת סגר חייבת להיעשות רק בכפוף לעיבוי משמעותי של מערך הבדיקות היזומות: "אסור להכניס בריאים וחולים תחת קורת גג אחת ולכן נדרשות בדיקות מאסיביות. הקטסטרופה בעיצומה כשכבר ארבעה ימים יש שביתה של עובדי המעבדות וכך נולדה לה צרה בתוך צרה. באוכלוסייה החרדית גוברים הקולות המתנגדים לבדיקות ואם לא יהיה שיתוף פעולה עם מובילי דעת הקהל באוכלוסייה הזאת, אנחנו נפספס את קיומם של אזורים אדומים לוהטים. אם נלך לסגר, אני פונה ישירות לציבור - תדאגו לבצע בדיקות".

סגר לילי וסגר על ערים אדומות

אפשרות נוספת שעלתה בעבר בדיוני קבינט הקורונה אך עד כה ירדה מן הפרק, היא הטלת סגרים ליליים, כך שהחל משעות הערב ועד לשעות הבוקר לא תותר יציאה מהבתים אלא לצרכים חיוניים. המצדדים בהגבלה זו מסבירים כי היא תאפשר צמצום חלקי של התקהלויות ומגעים מבלי לפגוע באופן דרמטי במרקם החיים.

מחסום בכניסה לעיר אלעד (צילום: דוברות עיריית אלעד)
סגר לילי? מחסום בכניסה לעיר אלעד | צילום: דוברות עיריית אלעד

במסגרת הטיפול בנגיף הקורונה, ועדת השרים להגדרת "אזור מוגבל" קיבלה עד היום כמה החלטות להטלת סגרים זמניים על ערים שבהן נרשמה תחלואה גבוהה, בהן בני ברק, בית"ר עילית, לוד, אשדוד ושכונות מסוימות בירושלים. הקושי בהפעלת כלי שכזה הוא שהתחלואה החדשה נרחבת ואינה מגיעה בעיקרה ממוקדי התפרצות.

עיכוב בפתיחת השמיים לתיירים

רק לאחרונה הרחיב משרד הבריאות את רשימת המדינות הירוקות שישראלים ששבים מהן אינם מחוייבים בבידוד. לרשימה צורפו גם את תאילנד, אוסטרליה, סינגפור, נורבגיה ופורטוגל. לדעת בכירים במשרד הבריאות, העלייה בתחלואה לא תגרום לשינוי של ממש בהגדרתן של המדינות הירוקות - אך עשויה לעכב את כניסתן לתוקף של הקלות נוספות כמו גם פתיחת ענף התיירות.

נתב"ג, קורונה,  (צילום: תומר נויברג פלאש 90)
פתיחת ענף התיירות תתעכב. נתב"ג בצל הקורונה | צילום: תומר נויברג פלאש 90

גורם במשרד הבריאות ששותף לקבלת החלטות בנושא, אמר ל-N12 כי היעדר ריחוק חברתי הוא גורם המפתח את התפשטות התחלואה ברחבי הארץ, בייחוד במוסדות חינוך ובאירועים גדולים. "לא נוכל להגיע להתקדמות משמעותית מבלי לנטרל את המצב הזה", הוא הדגיש. "אני לא נוטה להניח שהעלייה בתחלואה תגרום לשינויים בהגדרת המדינות הירוקות מכיוון שזה יעורר 'רעש' מיותר במערכת, אבל העלייה בהחלט עשויה לעכב אותנו בהכנסת תיירות לארץ ובאופן בו מדינות אחרות מסתכלות על התיירים הישראלים".

מודל הרמזור

המתווה שהציג פרופ' רוני גמזו מתמקד בחלוקת הרשויות המקומיות לארבע רמות בצבעים שונים - אדום, כתום, צהוב וירוק. ברשות אדומה - זו שמצב התחלואה בה הוא החמור ביותר - יוכלו להתכנס בשטח פתוח רק 20 איש ובתוך מבנה - עשרה בלבד. ברשות כתומה - עד 50 איש בשטח פתוח, ועד 25 במבנה. בשטח פתוח ציבורי או עסקי - לא יותר מ-40% מהתפוסה המרבית, ובמבנה ציבורי או עסקי - לא יותר מ-20% מהתפוסה המרבית.

פרופ' רוני גמזו פרויקטור הקורונה (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)
גם הרמזור על הפרק. פרופ' גמזו | צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90

ברשות שתוגדר צהובה ניתן יהיה לקיים התקהלויות של עד 100 איש בשטח פתוח ועד 50 במבנה. בשטח פתוח ציבורי או עסקי - לא יותר מ-60% מהתפוסה המרבית, ובמבנה ציבורי או עסקי - לא יותר מ-40% מהתפוסה. בגני אירועים תתאפשר התקהלות של עד 100 איש, לא כולל עובדי גן האירועים ונותני שירותים.

באזור ירוק ההגבלות יהיו מקלות עוד יותר ותותר בו התקהלות עד 250 איש בשטח פתוח ועד 100 איש במבנה. בשטח פתוח ציבורי או עסקי - לא יותר מ-80% מהתפוסה המרבית המותרת, ובמבנה ציבורי או עסקי - לא יותר מ-60% מהתפוסה המרבית.